משבר אנרגיה: "הצרכן לא יודע שהוא יכול לייצר חשמל ולחסוך כסף"

"ישראל מובילה בטכנולוגיות לניצול אנרגיה, בעיקר סולארית, ואנחנו מוכרים בכל העולם, מדודי שמש ועד שדות סולאריים. אבל איך ייתכן שהסנדלר הולך יחף?" תוהה מקור בתעשיית האנרגיה בארץ. "מדינות כמו גרמניה עוקפות אותנו ומייצרות קרוב ל־8% חשמל מאנרגיה סולארית, במדינה שאין לה מספר שעות שמש קרוב לשלנו. באיחוד האירופי הציבו יעד של 15% של ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ירוקה ומעודדים צרכנים פרטיים לייצר. ואנחנו? עדיין מדשדשים מאחור, עם כל הטכנולוגיות שלנו. זה בלתי נתפס”.

הלקוחות שלך בחו”ל שואלים למה ישראל לא עושה שימוש בטכנולוגיות שמפותחות כאן?
“אני זוכה לא פעם להרמת גבה ממדינות שבהן אני משווק טכנולוגיה כחול־לבן, כשמבינים שם מה המצב בישראל. שואלים אותי: למה אתם לא מאמצים את מה שאתם עצמכם משווקים? לך תסביר להם על רגולציה ועל סחבת ממשלתית”.

כזכור, במהלך ועידת האקלים שנערכה בפריז בדצמבר 2015, בנוכחות כ־200 מנהיגים וראשי מדינות, התחייבה ישראל עד שנת 2020 לייצר 10% מכלל צריכת החשמל במדינה מאנרגיות מתחדשות. כמו כן, המדינה התחייבה שעד שנת 2025 השיעור יעמוד על 13%, ועד 2030 יעמוד שיעור זה על 17% לכל הפחות. זאת בזמן שמדינות אחרות התחייבו לעמוד ביעדים של 50% עד 2030.

המשלחת הישראלית לוועידה, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, כללה כ־70 איש, הייתה המשלחת הגדולה ביותר שיצאה אי פעם מישראל לוועידת האקלים וכללה נציגים מכל מגזרי המשק. אלא שנכון להיום, רק 2.6% מהאנרגיה המופקת בישראל היא מאנרגיה מתחדשת, רובה אנרגיה סולארית. "להגיע ליעד הזה בתוך שלוש שנים? מ־2.6% ל־10%?" אומר המקור בתעשיית האנרגיה. "בקצב הנוכחי זה בלתי אפשרי. נדרש כאן שידוד מערכות".

הציבור נרתע

בשנות ה־50 של המאה הקודמת נחשבה ישראל לפורצת דרך בתחום האנרגיות המתחדשות. דודי השמש, כזכור, הם פיתוח ישראלי של ד"ר צבי תבור, שנפטר לאחרונה, והיה מחלוצי האנרגיה הסולארית בישראל.

בשנת 2014 ניצבה ישראל במקום האחרון בין מדינות ה־OECD מבחינת השיעור של ייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת. מספר שעות השמש בישראל עומד על מעל 1,700 שעות בשנה, ועדיין ישראל, כאמור, מפגרת בייצור חשמל סולארי אחרי מדינות אחרות שאינן מתקרבות למספר כזה של שעות שמש: גרמניה וספרד התחייבו ל־30% עד 2020. לוס אנג'לס, ניו יורק, ברלין, מדריד, לונדון ועוד התחייבו לעבור ל־100% אנרגיות מתחדשות. כיום מייצרים בישראל רק כ־800 מגה־ואט מאנרגיה מתחדשת, והרוב המוחלט הוא אנרגיה סולארית, והמיעוט הוא אנרגיית רוח וביו־גז.

מדינת ישראל מייצרת כיום 62 מיליארד קילו־ואט שעה (קוט"ש), ועד שנת 2020 היא צפויה לייצר כ־70 מיליארד קילו־ואט שעה. כדי לעמוד ביעד, עליה לייצר 10% מכלל זה - כלומר שבעה מיליארד קילו ואט שעה – מאנרגיות מתחדשות. לצורך כך יידרשו עד שנת 2020 5,000 מגה־ואט לייצור חשמל סולארי.

כבר בדצמבר 2009, בוועידת האו"ם לשינוי האקלים שנערכה בקופנהגן, התחייב נשיא מדינת ישראל דאז, שמעון פרס ז"ל, כי עד שנת 2002 ישראל תפחית את פליטות גזי החממה שלה ב־20%. גם המשרד להגנת הסביבה שלח הצהרה לאו"ם ובה התחייב ליעד של הנשיא. לא מעט כסף הוציאה המדינה על תוכנית ייעוץ, שכללה מעבר לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות.

בשנים האחרונות הכירה הממשלה ביתרונות הרבים של ניצול אנרגיית השמש והקלה ברגולציה ובבירוקרטיה, כדי לעודד אימוץ ביתי של הטכנולוגיה הסולארית ליצירת חשמל. במסגרת זאת הפעילה הממשלה את שיטת "מונה נטו" בשנת 2013, המאפשרת לצרכן הפרטי לייצר חשמל באופן עצמאי ולהזדכות מול חברת חשמל על הייצור, כאשר החשמל המיוצר באנרגיה סולארית מתקזז מהצריכה הקיימת בבית. בדצמבר האחרון גם אושר סופית פטור ממס הכנסה וממס ערך מוסף לאזרחים שיתחברו לאנרגיה סולארית. לפני כן נדרש כל אזרח לפתוח תיק במס הכנסה כעסק לכל דבר, להגיש דוחות חודשיים ושנתיים, מה שהרתיע את הציבור הרחב מייצור חשמל סולארי למרות הרווח הכספי והסביבתי.

כמו כן, בדצמבר האחרון אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה מתן פטור מהיטל השבחה ופטור מארנונה למערכות סולאריות להפקת חשמל, שיותקנו על גגות של בתים פרטיים.

אלא שלדברי גורמים בתעשייה, גם הסרת חלק מהחסמים הבירוקרטיים לא מספיקה ולא מחלחלת לתודעה של הצרכנים הפרטיים, ורבים עדיין נרתעים מהתקנת לוחות סולאריים בבתיהם.

בשבוע בעבר אושרה בוועדת הכלכלה הצעת החוק של ח"כ איתן ברושי, שמעניקה פטור מתשלום מס הכנסה למי שיפיקו חשמל עד לסכום של 24 אלף שקלים ופטור מניהול ספרים עד לסכום של 99 אלף שקלים. כמו כן, ההצעה נועדה לעודד ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ולפעול לצמצום נוסף של החסמים בענף.

במהלך הדיון בוועדה מתח יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל ביקורת על ההחלטה שקיבלה לאחרונה רשות מקרקעי ישראל, שלפיה הקמת מתקנים לייצור אנרגיה מתחדשת על אדמה חקלאית תוגבל לשטח של 250 דונם בלבד. "לצערי, בכל הנוגע לאנרגיה מתחדשת, הממשלה מדברת אחד בפה ולגמרי אחר בלב, וההתנהלות שלה לא מצליחה להביא לפיתוח התחום", אמר ח"כ כבל בדיון. "לכן הגיע הזמן להסדיר את זה". כמו כן, ח"כ כבל מתח ביקורת על כך שהדיון הקודם שקיימה הוועדה בהצעה נערך בדיוק לפני שנה, ורק כעת הצליחה הממשלה להגיע לנוסח מוסכם להצעה.

"כולם רוצים אנרגיה מתחדשת, אבל תוקעים מקלות האחד בגלגלים של השני, ולכן צריך פה חוק", טען בדיון ח"כ איתן ברושי. "ההצעה נועדה לסייע לממשלה לעמוד ביעדים שהיא הגדירה ולהקים לשם כך ועדה להסרת חסמים".

הוועדה אישרה פה אחד את ההצעה, שלפיה תוקם ועדה בין־משרדית שתבחן את החסמים שמונעים עמידה ביעדי הממשלה להקמת מתקני ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ותיתן המלצות לצמצום החסמים. בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד האנרגיה והמים, ויהיו חברים בה גם שלושה נציגי משרד האוצר, נציג משרד הפנים, נציג המשרד להגנת הסביבה, נציג רשות החשמל, נציג משרד הכלכלה והתעשייה, נציג השמאי הממשלתי ונציג משרד החקלאות. חברי הכנסת הבהירו כי במהלך הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית תיבחן אפשרות למנות לחברים בוועדה גם נציגי ציבור העוסקים בתחומי הסביבה והאנרגיה המתחדשת.

“אחד בפה, אחד בלב"

“אנחנו נדבר שוב בשנת 2020 על למה לא עמדנו ביעדים”, אומר דני דנן, מנכ"ל חברת "אנרפוינט", אחת מיזמיות האנרגיה הסולארית בישראל. “אומנם היו בזמן האחרון שורה של צעדים שמיועדים לעודד צרכנים פרטיים לייצר חשמל, אבל בפועל זה לא מגיע לשטח. יש כרגע שתי אופציות: לחכות ולראות איך שוב לא עמדנו ביעדים או לעשות שינוי היום להגדלת מכסות משמעותית ולצמצום הרגולציה. כך, למשל, כיום נדרשות שלוש בדיקות של חברת חשמל, כדי לחבר יצרן לרשת. למה? מספיקה בדיקה אחת כמו בגרמניה או באיטליה. במערכות לייצור ביתי, אם חברת החשמל תוכל להגיע לבדיקה אחת וחיבור מונה, נוכל לחבר הרבה יותר בתים ולהעלות באופן משמעותי את הייצור. השתפרנו לא מעט, אבל אנחנו חייבים להמשיך ולהתקדם. יש בישראל יותר ממיליון בתים, ועדיין הצרכן הישראלי לא יודע שהוא יכול לייצר חשמל, להחזיר את ההשקעה, למצוא קרנות שיממנו את ההתקנה, לחסוך כסף ולשמור על הסביבה”.

מה היית רוצה שיקרה?
“שייתנו לנו לעבוד. מדינת ישראל התקדמה מבחינה בירוקרטית, אבל ניתן להסיר עוד חסמים, לעודד את הציבור באופן אקטיבי לייצר חשמל. בקצב הנוכחי אני מעריך שעד 2020 נגיע בקושי ל־5%־5.5% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות”.

“לדעתנו, ייתכן שמשרד האנרגיה יודע שהסיכוי לעמוד ביעדים קטן, ולכן מעדיף שהדבר לא יעוגן בחוק”, אומרת נגה גולדפינגר, דוברת גרינפיס ישראל. “לפני כשבועיים נערכה בישראל ועידת קלינטק השנתית לטכנולוגיות נקיות לייצור אנרגיה, מחזור, תחבורה ובנייה ירוקה, ובה שמענו לא מעט יזמים מתלוננים על הקושי שלהם לייצא טכנולוגיות שלא מיושמות בארץ הייצור, בישראל. ישראל מדורגת כראשונה מבחינת חדשנות לפי מדד הקלינטק, אך היעדר ההשקעות בשלבים הקריטיים וחוסר היישום במדינה הופכים את המוצרים הישראליים לפחות אמינים לייצוא. ישראל יכולה להוביל את תחום האנרגיה המתחדשת בעולם. זה רווח לכולם, גם כלכלי וגם סביבתי, פחות זיהום, פחות פליטת חלקיקים לאוויר. אנחנו חוששים שאם ישראל לא תעמוד ביעדים, עלולות להיות לזה גם השלכות כלכליות, למשל, סנקציות, מניעת השתתפות בקרן המחקר של האו”ם או הימנעות מקניית טכנולוגיה ממדינת ישראל”.

אתם לא רואים שינוי?
“אנחנו רואים שינוי גדול, אבל זה לא מספיק. אנחנו עדיין מפגרים בתחום. המדינה יכולה לנקוט שורה של צעדים להגברת שיעור ייצור החשמל מאנרגיה סולארית באמצעות התקנת לוחות סולאריים על גבי גגות של מוסדות ציבוריים - בתי חולים, בתי ספר, משרדי ממשלה ועוד, קידום שיח בנושא ופרסום של ההקלות המדוברות, כדי לחשוף בפני הציבור את האפשרות להתקין מערכות סולאריות ביתיות".

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "המשרד מחויב ליעדים שהציבה ממשלת ישראל בהמשך לוועידת פריז, ופועל בדבקות להשגת יעדים אלה על ידי הכנת תוכנית עבודה למימוש היעדים באנרגיות מתחדשות בשנת 2030, פעולות נוספות בתחומי הרגולציה ועוד. בנושא ההתייעלות האנרגטית, הושקה קרן מענקים להתייעלות אנרגטית, וקרן הלוואות בערבות מדינה לפרויקטים בתחום זה עתידה להיות מופעלת בשנת 2017".

מהמשרד להגנת הסביבה לא נמסרה תגובה.