קרן ברל כצנלסון, בשיתוף חברת המחקר Vigo מפרסמת את דו"ח השנאה לשנת 2018 המתייחס למערכת המשפט. על פי תוצאות הדו"ח, בשנה האחרונה נרשם זינוק של 148% בשיח השנאה ברשת נגד מערכת המשפט, המצטרף לעליה עקבית ומדאיגה של לא פחות מ-722% אחוזים בשיח השנאה נגדה מאז 2015. לטענת עורכי הדו"ח עיקר ההסתה מגיעה מצד ימין של המפה הפוליטית. "מניתוח מעמיק של הפוסטים המסיתים ניתן לגלות כי 64% מההסתה ברשת השנה כנגד מערכת המשפט הגיעה מהימין, 7% מפרופילים מהשמאל ו- 29% מפרופילים שאינם מזוהים פוליטית".



יוזמת המחקר ענת רוזיליו, מנהלת הזירה הציבורית בקרן ברל כצנלסון, אומרת ל"מעריב-השבוע" כי אין הבדל בין ימנים לשמאלנים במהות, אך נציגי השלטון מימין מסיתים ומשלהבים את הציבור הימני נגד מערכת המשפט. "יש השפעה אדירה לפוליטיקאים על ההסתה נגד מערכת המשפט. יש להם מגבר ענק המשפיע על השיח. אמירה כגון האמירה של ח"כ יוגב שצריך לעלות עם D9 על בית המשפט העליון או טענות שהשופטים משרתים את האויב, יוצרות סחף מתלהם.



לצערנו, זו תופעה שנמצאת אצל פוליטיקאים רבים בימין, ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת. הנזק הוא אדיר, וייקח זמן לא מבוטל לשקם את אמון הציבור במערכת ולתקן את תוצאות ההסתה". לטענת רוזיליו, "הנהגת הימין חדלה להיות ממלכתית בניגוד לעבר, ובוחרת למוטט את אמון הציבור במערכת המשפט מתוך מניעים פסולים. רגילים לומר שנתניהו מסית נגד המערכת בגלל התיקים נגדו, אבל גם שרת המשפטים מסיתה נגד המערכת, גם שר החינוך, גם שרים וחברי כנסת אחרים. זו מגמה כללית שחייבת להיפסק".



עוד עולה מתוצאות המחקר כי כ-40% מהשיח האלים כולל גם הסתה ישירה נגד שופטים. 56% מההסתה נגד שופטים מגיעה מהימין, ואילו 3% בלבד משמאל, עוד41% לא ניתן לשייך. מרבית השיח האלים נובע מביקורת כלפי היחס המקל לכאורה ו"שמאלנות" של השופטים בבתי הדין בישראל, ובעוד השיח האלים משמאל מדבר על פסיקות שופטים בהקשרים אזרחיים.



33% מהשיח האלים כולל הסתה נגד בית המשפט העליון. 84% מתוכו מגיע מהימין. כמו השופטים, בג"צ מואשם בעיקר ב"שמאלנות" (56% מהמקרים). כ- 15% מהגולשים מאשימים את בג"צ בבגידה במדינה, ואחוזים בודדים אפילו טוענים לאנטישמיות של שופטי העליון.



בחודש אפריל האחרון נרשם זינוק בשיח השנאה ברשת כנגד מערכת המשפט, ככל הנראה לאור התבטאויותיו של שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן נגד בג"צ, לאחר שזה חייב את אותו לאפשר למשפחות פלסטיניות להשתתף בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני



עורכי המחקר מציינים כי ביקורת לגיטימית, או חוסר שביעות רצון ממערכת המשפט לא נכנסו תחת הקטגוריה "הסתה" ולא נכללו בתוצאות הדו"ח. המחקר בדק את השיח בכל הפלטפורמות הציבוריות הדיגיטליות: פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, יו-טיוב, טוקבקים באתרי חדשות, בלוגים ופורומים.