לכבוד ט"ו בשבט: הפטנטים החקלאיים הישראלים שמשנים את העולם

"החקלאות בעולם המערבי לא יכולה לעמוד במקום", גורס פרופ' אביטל בכר, מנהל המכון להנדסה חקלאית ב"מרכז וולקני" וחוקר בתחומי רובוטיקה חקלאית וחישה מקרוב. "חקלאי שלא מתפתח ולא משתפר, השרידות שלו קטנה, משום שכל הזמן העלויות גדלות - כוח האדם, החשמל, המים. לכן, חייבים כל הזמן להתייעל. יש גם מחסור בידיים עובדות, ולמעשה הרווח של החקלאי הולך וקטן. כדי לשמור על רווח הוא חייב להקטין עלויות או להגדיל את היבול, את התפוקות. ישראל נמצאת בשורה הראשונה במחקר ופיתוח בתחום החקלאות בעולם ומספקת פתרונות לבעיות אמיתיות בחקלאות, שמטרידות את החקלאים בארץ ובעולם". 

ביום ראשון הקרוב, 9 בפברואר, יחול ערב ט"ו בשבט, מועד הקשור בחקלאות ותוצרת האדמה. כפי שציין בכר, חברות ישראליות רבות אחראיות לפיתוחים חדשניים, שחלקם הגדול אף מסייע כיום לחקלאים בכל רחבי העולם. "המטרה שלנו במכון להנדסה חקלאית היא לפתח את הטכנולוגיה, שאחר כך חברות מפתחות ממנה מוצרים", מספר בכר. "אנחנו לא מפתחים מוצרים, אלא טכנולוגיות ואבות־טיפוס. בשלב הבא נכנסות החברות ומפתחות מוצרים".

בשנים האחרונות, מספר בכר, פותחו מספר טכנולוגיות מעניינות. אחת מהן היא מכונה לפריטת גרגרי רימון של ד"ר זאב שמילוביץ וצוותו. "עד לפני כמה שנים היו פועלים יושבים בפסי ייצור ומפרקים את גרגרי הרימון, שהיו נמכרים אחר כך ברשתות השונות", הוא מסביר. "פיתחנו טכנולוגיה ואב־טיפוס למכונה שעושה זאת באופן אוטומטי. אחר כך הגיעה חברה שהחלה לייצר זאת. ברגע שנהיה נורא קל להשיג גרגרי רימון, התפתחה מכך תעשייה שלמה: מוצרים לקוסמטיקה, ליקרים. בשל כך, נוצר גם ביקוש ליותר רימונים. ואז במכון וולקני פיתחו זנים שמניבים רימונים בתקופות שונות, ולא רק לקראת חגי תשרי. היום משתמשים במערכת פריטת גרגרי רימון בכל העולם". 

ספר על המצאות מעניינות נוספות.

"טכנולוגיה נוספת, שלדעתי תגרום למהפכה, היא של ד"ר אבי ארבל וצוותו בתחום החממות בחקלאות. זו טכנולוגיה בשם DRYGAIR, שאפשר לקרוא לה 'מזגן לחממות'. היא שולטת בטמפרטורה ובלחות בתוך החממה בעלות של 10% מהמערכות הקיימות היום. כמו כן, תוצר לוואי של המערכת הזאת הוא שהיא מייצרת מים. זה גם מפחית את המחלות שיש בחממה כי את שולטת בלחות, ואפשר גם להאריך את תקופת הגידול בגלל השליטה במזג האוויר. ואז, מכל דונם אדמה מוציאים יותר יבול. כמו כן, בעזרת המערכת הזאת אפשר היום לגדל באזורים בעולם שאי אפשר היה לגדל בהם קודם לכן. המערכת מגדילה גם את אופציית הגידול ואת הפוטנציאל הכלכלי וכבר נמכרת ברחבי העולם".

ועוד מוסיף בכר: "יש לנו גם כמה צוותי מחקר שעובדים על כל מה שקשור להגנת הצומח. עכשיו, למשל, אני וצוותי נמצאים בשלב של אב־טיפוס לפיתוח רובוט אוטונומי לריסוס בחממות. כך הריסוס יהפוך ליותר אחיד, יותר מדויק. כל צמח יקבל את מה שהוא צריך, ואם יש מחלה בכמה צמחים - לא צריך לרסס את כל החממה".

מערכת מעניינת נוספת שבכר מספר עליה היא סוג של מערכת לשאיבת חרקים מזיקים בגידולי ירקות עליים (חסה, כרוב, רוקט) ותבלינים. "זהו פיתוח של רפי רגב, ד"ר שמואל גן־מור ואהרון וייסבלום, שמפחית את השימוש בחומרי הדברה ב־90%", הוא מסביר. "השואב הזה נכנס כבר ליישום בכמה משקים בארץ, ועכשיו יש מגעים עם חברות דרך היחידה העסקית של מכון וולקני כדי לרכוש את הטכנולוגיה ולמכור את המוצר". 

בכר מסכם ואומר: "מבחינה מדעית וטכנולוגית אנחנו נמצאים בחזית המדע ומובילים בעולם. יש לנו במכון כ־20 קבוצות מחקר, כל אחת מובילה בעולם בתחומה, אם זה בתחום רובוטיקה החקלאית, ננו חיישנים, ועוד. חלק מהפתרונות שלנו מסייעים לחקלאי לחסוך בעלויות, להגדיל את התוצרת, את השוק שלו וגם לחסוך ידיים עובדות. בדרך כלל, חקלאי שרוכש את אחד הפיתוחים, מחזיר את ההשקעה בין מספר חודשים לשלוש שנים". 

כאמור, בשנים האחרונות היינו עדים לאין ספור פיתוחים טכנולוגיים תוצרת כחול לבן, הקשורים בעולם החקלאות, והיריעה קצרה מלהכיל את כולם. להלן דוגמאות ספורות: 

"מערכת המאיה" - פיתוח טכנולוגי של חברת דשן הצפון, המקלה על עבודת החקלאי בשטח. במקום להגיע פיזית לכל מכל דשן בחלקה כדי לעקוב אחר המלאי, המערכת מאפשרת מעקב פשוט מהסמארטפון על מלאי הדשן, ושולחת התרעה לחקלאי כאשר המלאי מינימלי - מה שחוסך זמן יקר בעבודה השוטפת של החקלאי.

לחברת Skyx  - יש פיתוח טכנולוגי, המאפשר לקבוצת רחפנים שונים לעבוד במשותף, כדי לרסס שדות חקלאיים באופן מדויק, יעיל ובטוח.

FieldIn (פילד־אין) - סטארט־אפ ישראלי מהחממה הטכנולוגית טרהלאב של קרן טרה ביקנעם, שפועל כיום בישראל, בקליפורניה ובאוסטרליה. מדובר בפלטפורמה לניהול כל הליך הגידול בחווה, מהליך הזריעה, הכנת הקרקע לעונה הבאה ועד לקטיף. הפלטפורמה עוזרת למגדל לנהל את החווה כמו פס ייצור חכם, שבו ההחלטות מתקבלות על בסיס נתוני זמן אמת מהשטח. 

CropX (קרופקס) - סטארט־אפ ישראלי בתחום החקלאות המדייקת, ואף הודיע לאחרונה על רכישת החברה המתחרה CropMetrics. הוא פיתח מערכת טכנולוגית מתקדמת, המנתחת את נתוני השדה ואת ביצועי ההשקיה והדישון ומספקת לחקלאי יכולות מתקדמות לייעול ביצועיו: הגדלת יבול הגידולים והפחתת עלויות מים, דישון ואנרגיה. 

סטארט־אפ ישראלי נוסף - גרו דיירקטור (GrowDirector) המאפשר לכל אחד, בלי ידע או ניסיון, להפוך לחקלאי ולגדל פירות וירקות באופן אוטומטי לחלוטין בבית או בחוץ. הפיתוח גם מסייע לחקלאים בכך שהוא מייתר את הצורך להיות נוכח 24/7 בסביבת הגידול ומאפשר להם לשלוט בכל המערכות באפליקציה פשוטה. 

מלפפון בטעם בננה

גם פיתוחי זני ירקות ופירות חדשים לא חסרו לנו בשנים האחרונות. כך למשל, חברת "הזרע", הנמנית עם החברות המובילות בעולם בטיפוח, ייצור ושיווק זרעי מכלוא של ירקות וגידולי שדה, הציגה כמה פיתוחים חדשים: פוקסי (מלון ייחודי מסוג קנטלופ זהוב־צהוב עם פסים ירוקים, בעל מוצקות גבוהה וחיי מדף ארוכים); חציל טולדה (ייחודו בכך שאינו סופח שמן בטיגון); עגבניית דורה (המאפשרת קילוף קל ונוח בעזרת קולפן ונחתכת ללא נזילות); ויש גם את חסה "מונה" - בעלת מבנה פתוח, עם גבעול פריחה קצר מאוד ושפע עלים צעירים במרכז, מה שמאפשר בחיתוך אחד לקבל עלים בודדים ואחידים לסלט. 

 חידושים אחרונים נוספים היו קיוואנו, מלפפון מתוק בטעם בננה, עשיר ויטמין C, פיתוח של חוקרי מו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית; עגבניות "טיפה" של משק קדמה בערבה התיכונה, שגודלן פחות משקל; ובמו"פ ערבה תיכונה וצפונית יחד עם משק עטר בחצבה הצליחו לאקלם זן ייחודי של לימונים ללא גרעינים. 

ואם אתם צמחוניים או טבעוניים, לבטח תשמחו לשמוע שחברת אלג'מור, המתמחה בפיתוח, גידול וייצור ספירולינה ומוצריה, פיתחה טכנולוגיה חדישה שתאפשר לה לייצר תחליף בשר מספירולינה, שאמור להגיע לשוק בשנת 2021. 

עייפתם מהחידושים והפטנטים? בבקשה, עוד קצת סבלנות: בתערוכה החקלאית הגדולה בישראל, שתתקיים בתאריכים 13.2-12.2 במרכז מו"פ ערבה תיכונה וצפונית, בתחנת "יאיר" שבחצבה, יוצגו חידושים נוספים הקשורים בתחום החקלאות. כך למשל, סולי, חברה ישראלית ותיקה בתחום הזרעים, תציג את העגבנייה הוורודה, "סופי".

"בפיתוח זנים יש המון טכנולוגיה", מספר מאיר שני, האגרונום הראשי של החברה. "מקור העגבנייה הזאת הוא במזרח וברוסיה, שם אוכלים הרבה עגבניות ורודות, אבל בארץ זה לא מוכר. אנחנו פיתחנו זן מיוחד של עגבניות ורודות שמתאים לחיך הישראלי. במזרח וברוסיה אוהבים עגבניות ורודות מאוד גדולות, שמגיעות למשקל 300־400 גרם, ואילו בארץ אוהבים עגבנייה במשקל 200־250 גרם. לעומת העגבניות האדומות, העגבניות הוורודות שקיימות בעולם הן רכות מאוד ולא מחזיקות הרבה זמן על המדף. ואילו אנחנו טיפחנו זן מאוד מוצק, בעל טעם מיוחד: קצת פחות חמוץ מהעגבנייה האדומה ומאוד נעים לחיך. העגבנייה הוורודה מעולה לבישול, להכנת רטבים, לשקשוקה. יש חקלאי שמגדל אותן, ואפשר לראות אותן כבר בחלק מהסניפים של שופרסל כפיילוט. אני מקווה שרשתות נוספות גם כן יתחילו לקלוט אותן". 

ישראל הפכה במרוצת השנים לאחת המדינות המובילות בענף החקלאות וצברה הישגים ומוניטין יוצאי דופן בתחום. בתערוכה החקלאית הקרובה חברות רבות יציגו פטנטים, מכשור טכנולוגי מתקדם ופיתוחים חדשים. 

"ישראל היא קטנה, אבל כמו בהיי־טק וסייבר, כך גם מבחינת טכנולוגיה חקלאית, כל העולם מסתכל עלינו: מה אנחנו עושים, מה מפתחים, איך מגדלים, איך ממיינים, איך משווקים את הפרי שלנו", אומר אבישי תמיר, מנהל מוצר בחברת עשת אילון, שתהיה בין המציגות בתערוכה. "לחברה שלנו, למשל יש פרויקטים חקלאיים שונים ביותר מ־40 מדינות, באמריקה, אסיה, אפריקה וגם בהרבה מארצות ערב, אליהן טכנולוגיות שלנו מגיעות דרך צד שלישי. בחו"ל יודעים שהטכנולוגיה שלנו ושל העמיתים הישראלים הנוספים יודעת לעשות דברים מאוד מתקדמים". 

מה תציגו בתערוכה?

"מערכת מיון לפגמים חיצוניים של אבוקדו. זו מערכת שיודעת למיין את האבוקדו לפי פגמי איכות חיצוניים בקליפתו, והיא מתאימה במיוחד לכל הזנים בארץ ולפגמים שיש בארץ. המערכת מסייעת לחקלאי להפריד את הגידולים: מה מתאים לייצוא, מה מתאים לשוק המקומי. כמו כן, יחד עם 'מכון וולקני' פיתחנו מערכת אופטית מבוססת NIR, המאפשרת סיווג של האבוקדו לפי רמות הבשלות השונות. לפי אחוז השמן באבוקדו, המערכת יודעת להגיד מתי הוא יהיה בשל, ואז מחלקים את האבוקדו לפי רמות בשלות. מה שהכי בשל, הולך לשוק בארץ; הפחות בשל נשלח לייצוא".

בתערוכה ישתתפו חברות נוספות, שיציגו את הטכנולוגיות שלהן. כך למשל, חברת טבעטרוניק תציג מערכת המסייעת לחקלאים באחת המשימות היומיומיות המורכבות ביותר עבורם: לבקר את השקיית היבול במטרה לשמור על אספקה גבוהה לצד ייעול השימוש בצריכת מים. הפתרון החדשני מתבסס על דגימת הקרקע ליד מערכת השורשים באמצעות טנסיומטרים אלחוטיים, המעבירים למערכת הניטור המרכזית את הנתונים, ולאחר עיבודם בזמן אמת הם מגיעים לחקלאי באפליקציה בסמארטפון או בממשק האינטרנטי. כך, החקלאי יכול להתאים את כמות ותזמון ההשקיה על פי הצורך הפרטני של כל צמח.

מערכת מעניינת נוספת שתוצג בתערוכה היא PickApp - שהוקמה כתוצאה משיתוף פעולה פורה בין שלושה יזמים חקלאיים ממושב פארן.

מתוך הצורך האישי שלהם ובשיתוף עם אילן אייזיק, מנהל פוינטר מערכות תוכנה, נולדה מערכת חכמה לשיפור יעילות המשק, המאפשרת חיסכון בהוצאות כוח האדם ושיפור איכות העבודה והתוצרת. המערכת מודדת את תפוקות העובדים בזמן הקטיף והפעולות השונות במשק באמצעות אפליקציה פשוטה, שבה האינפורמציה נאספת תוך כדי העבודה על ידי העובדים עצמם. בזכות האפליקציה, חקלאי יכול לדעת את הכמויות שנקטפו, התפלגות האיכות סטטיסטית לפי מדגם ידני, איזה עובד קטף, באיזו כמות, באיזה קצב ובאיזו איכות, באיזו שעה התחיל הקטיף, כמה זמן נמשך וכדומה. בקיצור, הראש החקלאי ממציא לנו פטנטים.