אלוף במילואים עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, שוחח הבוקר (חמישי) עם אלון בן דוד ויואב לימור על מתקפת הסייבר המיוחסת לישראל, שכוונה לנמל איראני והסביר: "אנחנו כולנו יודעים כבר עשור שהסייבר הוא ממד מלחמתי חדש של המאה ה-21, זה לא קרה השבוע ולא בחודש שעבר". הוא ציין ב-103FM כי "אם במאה ה-19 היה לנו יבשה וים, במאה ה-20 הצטרף הכוח האווירי ובמאה ה-21 הסייבר הוא ממד מלחמה". לדבריו, הוא לא ממד שמנצח תמיד, יש לו מגבלות, הוא יודע לפעול נגד מרכיבי כוח מסוימים של האויב אבל זה לא ממש מה שמנצח. כמו שכוח אווירי לבד לא מנצח או ימי או יבשתי.
ראינו בחילופי המהלומות שהיתה כניסה של תשתיות אזרחיות לתחום המטרות הלגיטימיות. העורף הוא מטרה?
"גם זה לא חדש, אני לא זוכר שהרקטות של חיזבאללה או חמאס מתמקדות בבסיסים אלא ביישובים, קיבוצים, קריית שמונה, שדרות. אבל מה שישראל ניסתה זה להסביר לאיראן, זה שבסייבר הם הרבה יותר פגיעים מאיתנו ולכן כדאי באמת להוציא את התשתיות אזרחיות מאותו עימות. אני לא חושב שזו מלחמת עולם, מלחמת סייבר, אם ניקח מונח שנקרא מב"ם אז הם מב"ם קטן בסייבר, יותר החלפת מסרים מאשר באמת נזקים".
אתה מכיר את הכלים בעולם הזה, כלי לתקיפה בנמל אזרחי זה כלי ששומרים לעת מלחמה, לא? זה היה נכון לחשוף את היכולות האלה כעת?
"אני חושב שהכלי שנשלף הוא כלי שלא המציאו אותו ב-6 בבוקר ב-9 במאי. מבצע סייבר מהסוג הזה מחייב איסוף מודיעין רב שנים, בניית כלי סייבר התקפיים, שיהיה לך הדק או כפתור הפעלה לזמן שהוא הרלוונטי והחשוב. אבל בוא נניח שהנמל באיראן הוא לא התשתית האזרחית הכי פגיעה ושעושה הכי הרבה נזק באיראן. לכן ישראל, בוודאי יש לה גם יכולות נוספות, היא רמזה לאיראנים שכדאי שיחשבו עוד פעם, ויעשו שיקולי עלות-תועלת אם יש היגיון לפגוע בתשתיות אזרחיות בישראל".
ידלין הוסיף בשיחה עם "הקבינט": "פה אני הולך יותר רחוק, מלחמת סייבר לא נענית רק בסייבר, מישהו יכול להיתקף בסייבר ולהגיב קינטית ולהפך. אם לאיראנים הייתה מחשבה לירות טילים על אזורים אזרחיים בישראל, יכול להיות שהתגובה לא תהיה בטילים אלא בסייבר".
האם יש אפשרות להסלמה?
"בלי להיכנס לפרטים, אני חושב שאנחנו נמצאים בסייבר הרבה לפני איראן, ואנחנו בעצם בליגה אחת מעליהם. ישראל היא מעצמת סייבר עולמית - ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וישראל. איראן היא לא רעה אבל היא עוד לא שם ולכן ישראל עוסקת בהגנה בסייבר כבר הרבה שנים, כי הפגיעות מוכרת לנו. לכן, אני חושב שאם האיראנים יעשו את החשבון אחרי חילופי המסרים, מהלומות, אני קורא לזה מסרים, הם יבינו שזה אזור בו הם יותר פגיעים מאיתנו. כשהייתי ראש אמ"ן והייתי צריך להעריך משהו אם הייתי נשאל שאלה הנדסה - הייתי נותן תשובה ב-100%, אם היו שואלים אותי מה יחליט מנהיג של מדינת אויב - אתה צריך להיות הרבה יותר צנוע וזהיר".
אנחנו רוצים לשאול אותך את השאלה הזאת, האיראנים יתקפל בגלל המשבר או אולי דווקא יפנו לפעולות קיצוניות?
"כאשר היו תדרוכים בקומה ה-14 (לשכתו של שר הביטחון, בימי נפתלי בנט) אמרתי שהאיראנים, שנראה לי הכרזת ניצחון מוקדמת מדי. לאיראנים יש בעיות קשות, היכו אותם. הסנקציות היכו אותם, קורונה, ירידת מחירי הנפט, הפגיעה בסולימאני ועדיין חושבים אסטרטגית".
לדבריו, לאיראנים יש שני מאמצים שהם לא יוותרו עליהם בקלות - האחד זה הגרעין והשני זה ההתבססות בעיראק, סוריה ולבנון. "הם גם עושים התאמות למצב, אנחנו יודעים שהייתה להם תוכנית מאוד גדולה שהתקיפות של חיל האוויר גרמו להם לעדכן", הסביר ידלין, "יכול להיות שהם מחליפים את הכוחות, יותר מליציות, אבל האיראנים לא עוזבים את לבנון והנושא הגרעיני הוא מטריד ביותר. אחרי שטראמפ יצא מההסכם, האירנים בחוכמתם ותחכומם לא יצאו מההסכם".
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי הוסיף: "הוא טוב להם לטווח הארוך, נותן להם לגיטימציה אחרי 15 שנה לתוכנית גרעין, אבל הם מפרים אותו. במקום 350 קילו יש להם היום טון וחצי אורניום ברמה נמוכה, לא להיכנס לפאניקה, הם לא רצים לגרעין אבל הם זוחלים ומתקדמים". הוא טען כי "אם הם היו שנה מפצצה בעקבות ההסכם הם היום 4-5 חודשים וזה מחייב את ישראל וארה"ב מה עושים אם האירנים ממשיכם להתקדם".
הסכם חדש.
"לא לפני הבחירות בארה"ב".
אם טראמפ נבחר או לא?
"אני חושב שהם ילכו למשא ומתן בכל מקרה אבל הם לא רוצים ללכת למשא ומתן עם טראמפ עכשיו. אם ביידן יבחר הם מאוד ינסו לחזור להסכם הקודם, אני מאוד מקווה שגם ביידן והממשל שלו מבינים שבהסכם הקודם היו כמה חורים שצריך לסגור אותם, במיוחד סנקציות, פיקוח, וטילים בליסטיים אבל זה יהיה להם יותר קל ולזה הם מקווים. אם טראמפ נבחר מחדש הם צריכים לעשות הערכה, האם יש לנו אויר כלכלי לעוד ארבע שנים של סנקציות, עם קורונה וירידת מחירי הנפט. לכן, אני מעריך שהם יבואו בכל מקרה".
ההחלטה לתקוף באיראן בסייבר ולפרסם בוושינגטון, החלטה סבירה?
"הם לא לקחו אחריות, זה דלף בוושינגטון. אין לי מושג האם כוחותינו הדליפו או דווקא מישהו בוושינגטון שלא אהב את התקיפה שלנו. זו תקיפה עם יכולות מעצמתיות, והאיראנים יכלו להגיד 'רגע, אולי זה ארה"ב'. בין ארה"ב ואיראן יש מתח גדול גם בעיראק שם המליציות יורות עם האמריקאים, גם במפרץ היכן שטראמפ הודיע שפעם הבאה שהספינות הקטנות יטרידו את הצי הוא ירה עליהם לכן אני לא משוכנע מי בדיוק הוציא את זה כי האיראנים שמו לב למה שקרה, הם בעצם פרסמו הודעה. זו שאלה פתוחה שנדע אותה כנראה רק בהמשך".
מה דעתך על סרטון החיילים שביצעו מטח מרגמות לזכרו של עמית בן יגאל ז"ל
"בחיל אויר אין מרגמות, במקום שהייתי בו לוחם ומפקד אני לא זוכר אירוע מהסוג הזה. האמת היא שאני גם לא מכיר אותו לפרטיו, אתה מספר לי על זה בפעם הראשונה. לא יצא לי לראות".