חברת רפאל פועלת לקידום החינוך הטכנולוגי־מדעי במגוון רחב של תוכניות בקהילה. תוכנית בנות למדעים וטכנולוגיה, ובשמה החדש - Rafael Next Generation - היא אחת מתוכניות הדגל הוותיקות והחשובות של החברה. התוכנית מתמקדת בעידוד תלמידות בכיתה ט', העומדות בפני בחירת מגמה בתיכון.
מטרת התוכנית היא לחשוף את התלמידות למקצועות המדעים וההנדסה, וחשוב לא פחות - למדעניות רפאל אשר מובילות פיתוחים של טכנולוגיות פורצות דרך ושותפות בהם. התלמידות שנבחרו לתוכנית מאותרות על ידי בתי הספר, שמזהים פוטנציאל והזדמנות לשנות או לחזק תפיסה של נשים במקצועות טכנולוגיים. משתתפות התוכנית מגיעות למתקני החברה, לסביבת העבודה של המדענית ושומעות את הסיפור האישי והמקצועי שלה. הן נחשפות לעולמות התוכן - אווירונאוטיקה, חלל, כימיה, תוכנה - ולפרויקטים פורצי דרך.
חזרנו 15 שנים אחורה כדי לשוחח עם יוזמת התוכנית "בנות למדעים וטכנולוגיה" ב־2006, ד"ר תמי ירום, גמלאית רפאל כיום, שהתחילה את דרכה כסטודנטית צעירה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון.
שני פרסים
ירום הייתה הסטודנטית הראשונה והיחידה במחזור שסיימה את התואר בהצטיינות יתרה. "היינו בסך הכל שתי בנות מתוך 200 בנים בתקופת הלימודים שלי", היא מספרת. "זה לא היה 'פופולרי' ללכת למקצועות המדעים והטכנולוגיה, שמא 'אלכלך את הידיים ממכונה' או 'לא יהיה לי זמן לעשות ילדים'. בגיל 13 נחשפתי לתחום הטכנולוגי דרך אחי הגדול, שהיה עבורי השראה והתווה לי את הדרך. מבחינתי המסלול היה טבעי".
ירום הגיעה לרפאל בגיל 18 ועבדה בחברה 46 שנים במגוון תפקידים, הבולטים בהם היו מנהלת ההנדסה של חטיבת מנור וטכנולוגיות, תפקיד שבמסגרתו היא הייתה אחראית על כל הפרויקטים של החטיבה. בתפקידה האחרון שימשה כסגנית למו"פ של חטיבת מנור. לאורך השנים הוענקו לה שני פרסי רפאל - האחד על משימה מיוחדת והשני על מפעל חיים.
ירום מספרת על ניצני התוכנית: "בשנת 2007 קרא לנו ראש החטיבה מנחם קדרון, ואמר שאנחנו חייבים להתחיל ולממש פעילות למען הקהילה כי זה חלק מהחזון. מיד קפצתי על ההזדמנות. ידעתי מה אני רוצה לעשות. אני ועוד סטודנטית אחת היינו הבנות היחידות בפקולטה להנדסת מכונות, ולא ראיתי סיבה שלא יהיו יותר. רציתי לנפץ את הקלישאה ש'מדעניות הן חלוק לבן עם משקפיים'. רציתי לפוגג את הפחד של בנות מכך שפיזיקה ומתמטיקה הם נוראים ואיומים ומיועדים רק לבנים".
בסיס הרעיון היה לחשוף את הבנות עוד בתחילת חטיבת הביניים והתיכון למקצועות ההנדסה והטכנולוגיה. ירום: "העקרונות והתשתית שהנחתי עבורנו היו חשיפה למוקדים וליכולות טכנולוגיות ולהתנסות מעשית, להשתלבות בניסויים, להכרות עם עבודה במוסד מדעי־טכנולוגי, לפגישות עם נשים מובילות לדוגמה אישית ולקיום דיאלוג בין־דורי בקבוצות גילים שונות. בנינו את התוכנית כך שתחילה הורים ותלמידות נפגשים ולאחר מכן מתקיים פאנל שאלות ותשובות עם נשים מובילות, ואז קיימנו בין ארבעה לחמישה מפגשים מקצועיים של חשיפה. מפגש הסיום התמקד בהעצמה ובמשוב והפקת לקחים וכך המשכנו הלאה".
התוכנית התחילה בבית הספר "אורט מוצקין" עם עשר מהנדסות מתנדבות, והיא רצה כבר יותר מעשור. כיום, בשנת 2021, משתתפות בתוכנית כ־400 תלמידות, ב־15 פרויקטים, המתקיימים בעשר רשויות מקומיות ובערים מרכזיות באזור הצפון. את התוכנית מלוות כ־100 מדעניות ומהנדסות של רפאל. ירום, שפרשה לגמלאות בשנת 2016, התרגשה לשמוע על כך שהתוכנית הכפילה את פעילותה בקהילה ומגיעה לעוד ועוד בנות.
אין תקרת זכוכית
איילת שפירא, סמנכ"לית בכירה וראש חטיבת מנור ברפאל, שמאז כניסתה לתפקיד לפני כשבע וחצי שנים ליוותה את התוכנית, רואה בה הזדמנות ושליחות. "התוכנית מסייעת לגדל דור של בנות שישאפו להתקדם ולתרום תרומה משמעותית לחברה ולמדינה. התוכנית מאפשרת מעורבות של עובדות ומנהלות מרפאל בקהילה, ומעודדת בנות בתיכון ללמוד את מקצועות המדעים והטכנולוגיה ולבחור בהם, באמצעות חשיפתן למדעניות ולמהנדסות מובילות שהן מודל לחיקוי".
שפירא דוגלת בדוגמה אישית. היא מאמינה שבאמצעות התוכנית אפשר להוכיח לבנות שאין דבר כזה תקרת זכוכית. "שלושת הילדים שלי - בת ושני בנים - בחרו במקצועות ההנדסה, לא מעט בזכות הדוגמה שראו בבית", היא מציינת. "יש בחטיבה שלי נשים מוצלחות מאוד בתפקידי מפתח במגוון טכנולוגיות - מעולמות הכימיה, החומרים, האווירונאוטיקה והמכונות, והן משמשות דוגמה ומודל לחיקוי. הבנות בתוכנית רואות לפניהן נשים מרוצות, תורמות, מעניינות ושואפות להגיע רחוק. לאורך השנים צברה התוכנית סיפורי הצלחה שגורמים לעוד בנות לומר 'גם אני רוצה', 'גם אני יכולה'".
שנת תשפ"א הביאה עמה אתגרים ומדיניות המשתנים תדיר. כדי לממש תוכנית זו גם השנה, עברו ברפאל למתכונת מקוונת, שהתאפשרה באמצעות גיבוש ועיצוב ארגז עשיר במידע להעברת מסרים ובפעילות מאתגרת, כדי ליצור חשיפה כמה שיותר גדולה לסביבת העבודה של מדעניות רפאל.
מפגש פתיחה התקיים בזום, בהשתתפות התלמידות והוריהן, ושאר המפגשים ימשיכו להתקיים גם הם באופן מקוון באמצעות ארגז אישי וייעודי מלא פעילויות שחולק לכל תלמידה. הארגז צייד כל תלמידה בערכה טכנולוגית ממותגת שבה אלבום נשים פורצות דרך ברפאל - חשיפה לעולמן הסודי והמסקרן של חלק מהנשים - ואתגרים: שש חידות ארוזות במעטפות ובקופסאות ייחודיות, הנוגעות בכל אחד מתחומי הליבה של רפאל - ניסוי מעבדת חומרים, בניית דגם טיל מיירט של כיפת ברזל, כתיבת אלגוריתמים דרך תוצאות ניסוי ועוד. המובילה של כל פרויקט מנחה את התלמידה מרחוק באמצעים דיגיטליים.
דור העתיד
רויטל, מובילה בתוכנית ומהנדסת תוכנה בחטיבת המחקר פיתוח והנדסה ברפאל, נולדה למשפחה קשת יום עם הורים שעבדו בכמה משרות כדי לגדל חמישה ילדים. "אמא שלי לא ויתרה ודאגה שנלמד, גם אם לא הבינה כלל מה אנחנו לומדים", היא מספרת. "למדתי בתיכון במגמה ריאלית ביולוגיה וכימיה, ואת לימודיי האקדמיים במדעים מדויקים עשיתי באוניברסיטת תל אביב. בד בבד עם סיום התואר, השלמתי לימודים בהנדסת תוכנה, עד שהגעתי לרפאל. אני מנהלת כיום קבוצה מולטי־דיסציפלינארית של אנשי פיתוח, בדגש על מדעי המחשב וגרפיקה ממוחשבת".
רויטל מתנדבת לתוכנית כמובילה, ושמחה מאוד על ההזדמנות. "האפשרות לתרום ולעזור לבנות, לכוון אותן ולהעניק מניסיוני המקצועי כדי שיוכלו לבחור את הדרך ולהיחשף לעשייה חשובה ממלאת אותי", היא אומרת. "אני בהחלט רואה בתוכנית את דור העתיד של המהנדסות. הן מבריקות וחכמות, אך צריכות להעז ולא לפחד להשקיע וללמוד מקצועות טכנולוגיים ומדעיים, ובכך לתרום למאמץ הזה. לא פעם אמרו לי בנות 'הלוואי שאצליח לעבוד ברפאל'. האתגר הוא להגיע אל הבנות ולגעת בהן כמו אחות גדולה. עבורנו חשוב לחבר את המהנדסות לעשייה ולממש את ערך הנתינה לזולת, כי מה שאתה נותן לעולם - חוזר".
שרון אוחיון, תלמידת כיתה ט' מחטיבת הביניים של בית הספר "יערת העמק" במגדל העמק, המשתתפת בתוכנית, מספרת: "הפעילות הראשונה עם מהנדסות רפאל הייתה מעשירה ומלמדת, היא יצרה אצלי סקרנות ועניין. אין ספק שהמהנדסות מהוות השראה לכל הבנות. הן מעצימות ומעניקות לנו המון מוטיבציה לעבוד קשה ולשאוף תמיד להתפתח וללמוד. אני מצפה כבר למפגש הבא".
