"אנשים במרכזי ערים גדולות בכל העולם עוברים להשתמש בתחבורה שיתופית", אומר גיל לייזר, מנכ"ל, GoTo Global, מהמובילות בעולם במהפכת התחבורה השיתופית ושירות המולטי־מודל, המפעילה בישראל את שירות הרכב השיתופי CAR2GO, את אופני Mobike ואת אוטותל.
יש שתי סיבות עיקריות לעלייה בפופולריות של כלי תחבורה שיתופיים בערים הגדולות ברחבי העולם כמו קורקינטים, אופניים חשמליים, ואפילו מכוניות. האחת היא כמובן בעיית הפקקים וכשלי התחבורה הציבורית, השנייה היא הטכנולוגיה, שהפכה אותם לזמינים במיוחד.
"כשהתחלנו בישראל בשנת 2008 זה היה שיתוף רכבים להזמנה לפי שעה, שזה היה נכון מאוד לתקופה", מסביר לייזר, שהצטרף לחברה בשנת 2015. "הבנו שהמטרה היא להוריד את הבעלות על הרכב הפרטי כי מרכזי הערים לא יכולים להכיל את המשוואה של רכב על כל בן אדם - מחסור בחניות, זיהום אוויר וכמובן הפקקים שזה יוצר.
"חשבנו מה צריך לעשות כדי שהאדם יוותר על הרכב ומה היתרון ברכב פרטי, ואז עלינו על המונח 'ביטחון תחבורתי'. הרי זה יקר להחזיק רכב, ויכול להיות ממש כאב ראש, אבל זה נותן לך ביטחון שבמקרה חירום או בסיטואציה שבה אתה חייב לצאת באופן מפתיע, אתה חופשי לנסוע.
"בעזרת הטכנולוגיה שפיתחנו אנחנו יכולים לתת את אותו ביטחון תחבורתי למגוון צרכים. לדוגמה, אתה לא יכול לבקר את ההורים מחוץ לעיר על קורקינט, אז אנחנו נותנים באפליקציה אחת את כל מגוון השירותים, לא משנה אם אלו אופניים מכניים או חשמליים, קורקינט, רכבים, ובאירופה אפילו יש לנו קטנועים חשמליים - מנעד של כלים באפליקציה אחת, שמגדיל מאוד את הביטחון התחבורתי בקרב הלקוחות שלנו".
השירות של החברה ניתן במרכזי ערים גדולות במלטה, במדריד וכמובן בישראל, בגוש דן ובערים נוספות כמו ירושלים, נתניה ורעננה. "ישראל היא עדיין השוק העיקרי שלנו, ב־2022 נפתח את השירות בעוד שלוש מדינות. בארץ אנחנו פרוסים היטב עם רכבים, מקריית שמונה ועד ים המלח. את השירות שלנו אפשר להזמין מראש, ואתה לא צריך לנסוע לסוכנות להביא את הרכב, הוא פשוט מחכה לך בחניה הייעודית.
בקרוב נשיק מוצרים נוספים שיגדילו עוד יותר את הטווח ואת הזמינות. השירות מצליח מאוד במדריד ובמלטה, אנחנו רואים לפי כמות הנסיעות פר משתמש. היום כולם מדברים על דגם המולטי־מודל, שיצאנו איתו כבר ב־2017. אנשים מבינים שהמעבר מרכב בבעלות למוצר שיתופי, והכוונה גם לקורקינטים ואופניים, הוא הרבה יותר יעיל וטוב לסביבה, במדריד לדוגמה סגרו את מרכז העיר לחניה, מלבד לרכבים לא מזהמים, וזה שינוי דרמטי. לשירות לוקח כ־30 שניות להירשם, וברגע שיש את כל השירותים על אפליקציה אחת, קל מאוד לנוע".
תחבורה ציבורית מותאמת אישית
גיא ברקוביץ', מנכ"ל Waze ישראל, מדגיש את האתגרים שניצבים בפני ישראל והעולם בגלל בעיית הפקקים. "המצב בכבישים חמור יותר מתקופת טרום הקורונה, בנתונים שלנו ב־Waze אפשר לראות עלייה בתנועה של קרוב ל־25%, ובערים מסוימות אפילו יותר מזה, וכולנו מרגישים את זה מדי יום.
"כדי לקדם הפחתה בעומסי התנועה ובזיהום, ישנה חשיבות בביצוע אופטימיזציה של תשתיות הערים, להחזיר את האמון בתחבורה ציבורית ושיתופית, ולהבטיח ניידות קלה לכל משתמשי הדרך. תחבורה ציבורית מותאמת ואישית, מבוססת קהילה, היא פתרון פוטנציאלי אחד. Carpool יכול להוות פתרון ציבורי וקהילתי בנוחות של רכב פרטי, תוך עזרה לעצמנו כנוסעים, לקהילות שלנו ולסביבה. צריך לעודד נסיעות שיתופיות כדי לעזור להפחית את העומס ולספק אמצעי תחבורה גמיש וזול.
לדוגמה עיריית רעננה, שמנסה לצמצם את השימוש ברכבים פרטיים בדרכים שונות, אחת מהן היא Carpool, ולאחרונה אף הוקמו באזור התעשייה תחנות Waze Carpool למשתמשי הנסיעות השיתופיות. באמצעות שימוש בשירות ה־Carpool, אנשים העובדים באזור התעשייה יכולים להגיע לעבודה ולחזור הביתה בצורה נוחה, מהירה ויעילה יותר".
ברקוביץ' מסביר כיצד הכלים של החברה מסייעים לפתור בעיות באמצעות דאטה ונסיעות משותפות. "אנו מאמינים שנתונים וטכנולוגיה חכמה צריכים למלא תפקיד מרכזי בשדרוג התחבורה והתשתיות. יש לנו שותפים רבים בישראל, בהם עיריות וגופיים עירוניים, והם מכירים בצורך לעדכן את מערכות ניהול התעבורה שלהם ולבנות יכולת טכנולוגית רבה יותר לעתיד.
"אנחנו משתפים פעולה עם הרשויות בארץ ובעולם באמצעות תוכנית חילופי הנתונים הציבורית שלנו, Waze for Cities, בחינם. על ידי מינוף טכנולוגיה סלולרית ונתוני תנועת ההמונים, Waze for Cities מאפשרת לשותפיה לנהל את התנועה, להפוך את הכבישים לבטוחים יותר ולתכנן שינויים לשיפור התשתית הקיימת.
אחת הדוגמאות לכך בישראל היא השותפות שלנו עם העיר תל אביב. הממשלה חולקת איתנו עדכון נתונים, הכולל מידע על סגירת כבישים ואירועים מרכזיים המתרחשים בעיר. לאחר מכן עורכי המפות שלנו פועלים לפי מידע זה ומעדכנים את המפות שלנו בזמן אמת ומספקים למשתמשים מידע נסיעות מדויק בסביבה דינאמית גדולה. אנו מספקים להם גם את עדכון הנתונים האנונימי שלנו, שבאמצעותו הם עוקבים אחר דפוסי התנועה והניידות".
מייצרים תשתיות
תל אביב היא דוגמה מצוינת לצורך בכלים שיתופיים, עיר מרכזית שבימים נטולי קורונה גדושה בתיירים ובפקקים. "האתגר המרכזי שלנו הוא לצמצם את השימוש ברכב פרטי, ולכן אנו פועלים לייצר תשתיות פיזיות ותפעוליות של אמצעי תחבורה אלטרנטיבית", אומרת מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל־אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה. "למשל, שבילי אופניים ונתיבי תחב"צ. לצד זאת אנחנו מעודדים שירותי ניידות שיתופיים, ובהם האוטותל, שירות הרכב השיתופי מהראשונים בארץ, התל־אופן והקורקינטים השיתופיים, שנותנים מענה לרוכבים, והבאבל, שנותן שירות נסיעה ציבורית בהזמנה.
נוסף לכך אנו דוחפים להוספת שירות רכב שיתופי בין־עירוני ושל אופנועים שיתופיים", היא מוסיפה, "כל אחד מהפתרונות הללו מיועד לציבור שונה ונותן מענה לצרכים מגוונים, באופן שמאפשר לצמצם ואפילו להתנתק מהשימוש ברכב פרטי. ככל שנחשמל את מגוון הכלים השיתופיים, כך נשיג מטרה כפולה. גם צמצום של בעלות וגם צמצום של זיהום אוויר ורעש, ולשם אנו מכוונים".
להשתמש בדאטה
יניב ריבלין, מנכ"ל חברת BIRD בישראל, טוען כי רשויות ברחבי העולם מבינות את החשיבות ביצירת פתרונות נוספים בתחבורה, ועובדות על בניית תשתיות מספקות לתחבורה השיתופית והזעירה. "כך, למשל, בבריטניה היה חוק משנת 1848 שאסר על קורקינטים חשמליים לנוע במרחב, ובתקופת הקורונה העבירו החלטת בזק לאפשר פיילוט להכנסת קורקינטים שיתופיים לרחובות. מדינת ניו יורק החליטה לאשר במהלך משבר הקורונה חקיקה לטובת הפעלת קורקינטים שיתופיים, לאחר שנים של התנגדות עקבית. ברחבי העולם האיצו את בניית השבילים בקצב שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה האנושית".
עוד מוסיף ריבלין: "בישראל, עיריית תל אביב הודיעה כי בכוונתה להרחיב את השימוש באופניים ובקורקינטים ל–25% ב–2025, לעומת 11% כיום. לשם כך, העירייה תכפיל את אורך שבילי האופניים מ–140 ק"מ הסלולים כיום ל–300 ק"מ ב–2025. "בימי הסגר הראשון העירייה אף החלה לסלול בתל אביב נתיבי אופניים חדשים על חשבון נתיבי מכוניות, בנקודות שבהן גילינו כי יש ביקוש רב לשימוש בתחבורה זעירה ודו־גלגלית, באמצעות הדאטה שאנחנו משתפים איתם.
היום אנחנו כבר רואים בזכות המידע ששיתפנו שבילי אופניים חדשים שנסללים בנקודות קריטיות כמו הרחובות דיזנגוף ובוגרשוב ושדרות ירושלים. הטכנולוגיה מאפשרת למקבלי ההחלטות להבין טוב יותר איפה נמצאים אזורי הביקוש, מהם שבילי הנסיעה הפופולריים ביותר, ולהמליץ לראשי הרשויות על המקומות שבהם נדרש אותו שביל אופניים. בזכות הדאטה אנחנו יודעים לזהות מהם אזורי הביקוש הגבוהים בכל רשות מקומית, ועל פיהם לסלול נתיבי אופניים ולהתאים את התשתיות לביקוש".
הוא מוסיף: "שנתיים למהפכת הקורקינטים השיתופיים בישראל, ונראה כי הציבור הוכיח בהמוניו את החשיבות שבמתן פתרונות תחבורה חכמה ודינאמית. 5.5 מיליון נסיעות בידי 350 אלף משתמשים שונים בתקופת זמן של שנתיים היא החותמת שמדובר בפתרון שהציבור הישראלי היה צמא אליו לאחר שנים רבות של זחילה בפקקים ברחבי העיר".
עופר סיני, מייסד־שותף בחברת HopOn, העוסקת בפתרונות טכנולוגיים בתחבורה הציבורית, טוען כי חלק גדול מהגודש בכבישים נוצר מתרבות קלוקלת שמתגמלת עובדים במשק ברכבי חברה ובחניות שמורות, מה שמעודד עוד ועוד נוסעים. סיני טוען ש"על המעסיקים להשתמש בתמריצים לשימוש בתחבורה הציבורית והשיתופית. החברות הפרטיות צריכות לדעת לשלב עוד אמצעים כדי לספק חוויית תחבורה חלופית לרכב הפרטי בצורה הוליסטית".
לשם כך הקימו ב־HopOn את שירות "רב־פס למעסיקים", המעניק אפשרות לתת לעובד הטבה כלכלית חודשית, לניצול באמצעי תחבורה. בכך המעסיק בעצם חוסך את הזמן שהעובד מבלה בפקקים ברכב הפרטי, וסביר מאוד שגם את מחיר החניה של העובד, ומעביר אותו לתחבורה הציבורית. מדובר במודל שדומה מאוד למודל הארוחות (סיבוס, תןביס) שנהוג בהייטק בשנים האחרונות. "אם המשק והחברות הפרטיות יבינו את המשמעויות של עובד שמגיע למשרד בתחבורה ירוקה או חלופית ולא ברכב הפרטי, שהעובד נהנה יותר והמעסיק נהנה יותר, נגיע לעולם של תחבורה אלטרנטיבית" סיכם סיני
