כיצד הצליחה בגדול חברת סטארט–אפ ישראלית קטנה למרות הקורונה

אף שמגיפת הקורונה עשתה שמות בכלכלה העולמית, 2020 הייתה גם שנה של שבירת שיאים לטכנולוגיה הישראלית. עבור סונוביה, סטארט־אפ רמת גני קטן שמתמקד בטקסטיל, היה זה הווירוס הקטלני שהפיח חיים בחברה.

"כשהתחלנו היינו רק שישה עובדים", נזכר שי הרשקוביץ, אחד המייסדים, כשהוא עומד בכניסה למשרדי החברה הצנועים. חדר אריזה ושילוח קטנטן בקומה התחתונה מפיץ מאות אלפי יחידות ממוצרי הדגל של החברה, SonoMask ו־SonoMask Pro, ליעדים ברחבי העולם. בקומה העליונה ממוקמת מעבדה לא גדולה, שבה עובדים על שכלול הטכנולוגיה הייחודית של סונוביה."כיום הצוות שלנו מונה כ־60 עובדים, ויש לנו קרוב ל־200 עובדי קבלן". החברה מכרה יותר ממיליון מסיכות מגן ליותר מ־300,000 קונים בשנה האחרונה.

סונוביה הונפקה בבורסה של תל אביב בדצמבר 2020, ומוצר הדגל שלה, מסיכה מתוצרת ישראל, הוא הראשון בשרשרת של מוצרי טקסטיל "ידידותיים לסביבה" העמידים בפני נגיפים וחיידקים.

"אני רוצה להפוך את העולם לטוב יותר, לעזור לאנשים לחיות חיים טובים יותר - ולהציל חיים", אומר שוקי הרשקוביץ, מייסד נוסף ואביו של שי. "זה החזון שלי".

סונוביה נוסדה בשנת 2013 בידי שוקי הרשקוביץ, שרכש מחוקרים באוניברסיטת בר־אילן את הזכויות לטכנולוגיה מבוססת גלי קול המטמיעה ננו־חלקיקים (חלקיקים זעירים) בעלי תכונות מתקדמות וייחודיות בבדים. המדענים השקיעו יותר מעשר שנות מחקר בשכלול הטכנולוגיה, ארבע שנים מתוכן במימון האיחוד האירופי, והתמקדו בהתמודדות עם זיהומים שמקורם בבתי החולים. סונוביה לקחה את הטכנולוגיה הזו לשלב הבא, והפכה אותה למסחרית כדי שתשמש את היצרנים כחלק אינטגרלי מפסי הייצור הקיימים שלהם.

כשפרצה מגיפת הקורונה, ישראל הייתה המדינה המפותחת שבה מספר המיתות מזיהומים הגבוה ביותר - 73% יותר מאשר ביוון, שדורגה במקום השני. החברה עבדה באופן שיטתי על פיתוח "מכונות הסונו", כפי שהן מכונות, במטרה למכור אותן לתעשייה. אך כשהקורונה החלה לצאת מגבולות סין רצו חברי הצוות לסייע במיגור המגיפה.

בדצמבר 2019 יצר שוקי הרשקוביץ קשר עם עמיתיו בסין, ואמר להם שהוא מאמין שהבד דוחה הנגיפים והחיידקים שלו יכול לעזור לעצור את ההתפשטות של הווירוס החדש. הוא הציע לשלוח אליהם לסין כמה גלילים של הבד דוחה הפתוגנים שהוא ייצר במתקן מחקר ופיתוח בגרמניה, כדי לעזור להם להכין מסיכות או ביגוד לצוותי רפואה בבתי חולים וכן ביגוד ממוגן לעובדים הבאים במגע עם חולים.

"המבחן הראשון ליעילותו של הבד של סונוביה נגד הקורונה נערך במעבדת הצבא בשנגחאי", נזכרת סמנכ"לית הטכנולוגיה ליאת גולדהמר־שטיינברג. "הם היו היחידים שהייתה להם גישה לנגיף ויכלו לערוך ניסויים. כולם התמקדו בשימוש בנגיף כדי למצוא לו חיסון, ולא היה אפשר למצוא אותו בשום מעבדה מסחרית".

תוצאות הניסוי במעבדה הסינית הוכיחו את יעילות ה־SonoMask ואת יכולתה לנטרל את וירוס הקורונה ביעילות של 99.34%. לפיכך, במרץ 2020 ייצאה החברה את יתר הבד שאוחסן בקו הייצור והפיתוח שלה ברמת גן, ומשם שינעה אותו למפעל בעכו שבו יוצרו 120,000 מסיכות, והן נתרמו לבתי חולים בישראל.

המסיכות האלה לא רק מילאו תפקיד מפתח בחיזוק מלאי מוצרי ההגנה כשהמלאי במקומות אחרים עדיין היה דל, אלא הן הגדירו מחדש את המושג "מסיכות" והפכו אותן מאמצעי הגנה פסיבי לציוד הגנה אקטיבי.

החברה הייתה נחושה להשתמש בטכנולוגיה החדשנית שלה לטובת מדינת ישראל. "אנחנו היינו על הטיסה האחרונה ארצה לפני שנמל התעופה נסגר", אומרת גולדהמר־שטיינברג. "בזמן ששאר המדינה הייתה תחת סגר, אנחנו היינו בדרכים והחתמנו קבלני משנה שיתפרו את המסיכות".

סונוביה הקימה צוות שיטפל בנושא המסיכות ויהיה יחידה נפרדת ממחלקת הטכנולוגיה שלה וכן שכרה אנשי צוות שיתמקדו בנושא המכירות אונליין. היא הקימה אתר ומפעל בישראל. הבדים עדיין מיוצרים בגרמניה ומיובאים משם לישראל, אבל כל המסיכות מיוצרות בארץ ונשלחות ממרכז השילוח ברמת גן.

"תעשיית האופנה ספגה מכה, ואנחנו סיפקנו עבודה לכל אותם האנשים שהיו רגילים לתפור שמלות כלה והלבשה תחתונה", אומרת גולדהמר־שטיינברג. לבסוף הקימה החברה מפעל בעכו, שבו רוב העובדות הן נשים ערביות מהעיר המעורבת. יתר העובדים של סונוביה מגיעים מרקעים מגוונים, ורובם עולים חדשים, ביניהם אפשר למצוא עובדים שעלו מארגנטינה, מברזיל, קנדה, צרפת, גרמניה, רוסיה, אוקראינה, ארה"ב וממקומות נוספים.

החברה המשיכה, וממשיכה עד היום, לערוך בדיקות לבד שלה במעבדות נוספות, והתוצאות דומות. הבד נבדק נגד שפעת החזירים, נגד הזן הבריטי של הקורונה ולאחרונה אף נגד זן הדלתא. כיום נבחן הבד נגד זן המו.

ניסוי שנערך במעבדה מוסמכת במרץ 2021 מצא כי המסיכות עמידות גם בפני הבקטריה הגורמת לאקנה ביעילות של 99%. "הניסוי הראה עד כמה הבד שטופל בטכנולוגיה שלנו אקטיבי באופן יוצא דופן נגד הבקטריה הגורמת לאקנה בתנאים אנאירוביים", אומר פרופ' עמוס אדלר, מנהל המעבדה המיקרוביולוגית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, המשמש כיועץ לחברה.

דוח שפורסם בשנה שעברה בכתב העת Journal of Primary Care and Community Health הראה שיותר מ־50% מהאנשים שעטו מסיכות חוו תגובה שלילית של העור כתוצאה מכך, ואקנה הייתה התגובה הנפוצה ביותר. התופעה הזו זכתה לכינוי maskne ("אקנה בגלל המסיכה") וגרמה לתסכול רב בקרב עוטי מסיכות בכל הגילים.

אדלר אומר שהוא מצפה שהבד יהיה יעיל באותה המידה נגד כל זני הקורונה. "לזני הקורונה יש מאפיינים אפידמיולוגיים או אימונולוגיים שונים הנובעים ממוטציות נקודתיות באזורים קריטיים של החלק הקושר את הקולטנים", אומר אדלר. "ועדיין, המבנה הכללי והמאפיינים הביופיזיקליים שלהם זהים כמעט. לפיכך, האפקט האנטי־ויראלי של הבדים שנוצרו בטכנולוגיה של סונוביה צפוי לפעול נגד כל זני הקורונה".
הטכנולוגיה של סונוביה משתמשת בגלי קול כדי להחדיר לתוך הבדים חלקיקי כסף ואבץ שהורגים וירוסים וחיידקים.

"בסופו של דבר אנחנו רוצים להעניק ללקוחות שלנו את הביטחון שהם עוטים מסיכות שעובדות", אומר ג'ורדן פוקס, מנהל הקריאייטיב של סונוביה.

הוא מספר שהחברה גילתה שאנשים שלהם מודעות גבוהה לאיכות הסביבה מגלים עניין במסיכות שלה כי אפשר לשטוף אותן ולעשות בהן שימוש חוזר יותר מ־50 פעמים בלי לאבד את היעילות שלהן. כך אפשר למנוע זיהום סביבתי עקב שימוש במסיכות חד־פעמיות.

"רוב המסיכות החד־פעמיות עשויות פלסטיק. כשמשליכים אותן, הן מגיעות בסופו של דבר לים ונאכלות בידי דגים", הוא מסביר. יתרה מכך, המסיכות החד־פעמיות הן סכנה ביולוגית. כאשר צוותי בתי החולים מסירים את המסיכות שלהם, הם זורקים אותן לפחים לפינוי פסולת ביולוגית. אבל האדם הממוצע מסתפק בלזרוק את המסיכות האלה לפח האשפה הקרוב, וכך הוא עלול להפיץ את הווירוס בקרב מי שייגע בו.

סונוביה מפרסמת באתר שלה את כל תוצאות בדיקות המעבדה העצמאיות שהיא עושה. היא גם עורכת סקרים בתדירות קבועה בקרב לקוחותיה, ועורכת התאמות במסיכות כדי לענות על הצרכים המתעוררים בקרב הלקוחות. במהלך פגישה עם צוות החברה במשרדים ברמת גן, עטו העובדים מסיכות SonoMask בצבעים ובדגמים שונים שפותחו בשנה האחרונה כדי לעמוד בדרישות הצרכנים.

למרות ההצלחה של SonoMask, כולל עלייה חדה של 30% בשווי המניה שלה כשמעבדה איטלקית מובילה לבדיקות טקסטיל הוכיחה שהבד מחסל את חלקיקי זן הדלתא ביעילות של 99%, בסונוביה לא מתכוונים להישאר רק "אלה שמייצרים מסיכות".

ההכנסות ממכירות כאלה יכולות להגיע לסביבות 231,000 דולר למכונה, נוסף על כ־1.5 מיליון דולר בשנה ממכירות של החומרים הכימיים הדרושים למכונה, מסביר המנכ"ל יגאל זיתון. "המסיכה היא רק קצה הקרחון", הוא אומר. סונוביה יכולה גם לסייע לחברות טקסטיל המנסות לעמוד בסטנדרטים הסביבתיים החדשים של האיחוד האירופי.

ד"ר אהרן גרזון, סמנכ"ל המחקר והפיתוח של החברה, מסביר שכ־20% מהזיהום של מים נקיים נובע מתעשיית הטקסטיל, והטכנולוגיה של סונוביה יכולה להוריד את הכמות הזאת ב־50% ובכך לשמר מי שתייה יקרים.

"הרעיון הוא למכור את המכונות שלנו לתעשיית הטקסטיל, שתשתמש בהן כדי לצמצם את כמות המים והכימיקלים שנעשה בהם שימוש", אומר גרזון. הוא מסביר שהנוסחאות הכימיות של סונוביה מבוססות מים, ולכן אין בהן חומרים משמרים כימיים או חומרים מזיקים אחרים.

החברה משתפת פעולה עם חברת ברוקנר, חברה לייצור מכונות אשפרה, כדי להטמיע את הטכנולוגיה שלה במכונות שלה עצמה, המשמשות לציפוי וגימור הבדים המיועדים לתעשיית האופנה, לבדים המיועדים לשימוש טכני, לבדים הלא ארוגים, בדי זכוכית וכיסויים לרצפות. ברוקנר היא חברה מובילה בתחומה, שנוסדה בשנת 1949.

אבל לשוקי הרשקוביץ חשוב להדגיש שסונוביה היא לא סיפור הצלחה בן לילה, אלא עסק שההצלחה שלו היא לטווח הרחוק. "אנחנו לא מנהלים את המניה, אנחנו מנהלים את החברה שמתמקדת בלשנות את העולם", הוא אומר. 

הכתבה נכתבה בשיתוף חברת סונוביה