דוחות שונים שפורסמו בתקופה האחרונה הדגישו את מה שהיה ברור לישראלים רבים - תקופת הקורונה, שכללה בין היתר שלושה סגרים ואינספור בידודים, השפיעה בצורה קשה מאוד על הילדים בגילאים השונים. המצב מדאיג לא רק את ההורים של הילדים, אלא גם את צוותי ההוראה שאינם מודעים למצבם הרגשי של התלמידים - בשל הלמידה מרחוק.
אחד הפתרונות האפשריים לבעיה זו, היא אפליקציה ישראלית בשם SeeMe, המחברת את המורים לעולמם הרגשי של הילדים. במסגרת השימוש ביישומון, פרי שיתוף פעולה של חברת מרמנת מקבוצת טלרד יחד עם ד"ר אריק טאיב (פסיכולוג ילדים) ולבנת ארניאס, התלמידים ממלאים, בעזרת אימוג'י, שאלון העוסק במצבם החברתי והרגשי. בתום המענה על השאלון, המורה של כל אחד ואחת מהתלמידים יקבל את הניתוח של התשובות - ויוכל להחליט האם יש מקום להתערבות הצוות החינוכי במצב.
"הרעיון שלנו הוא בעצם להרחיב את הידע וההיכרות של המורים עם ההרגשות של כל תלמידה ותלמיד בכיתה", סיפר איל צפריר, מנכ"ל מרמנת מקבוצת טלרד, "הדבר מספק מסד נתונים שיאפשר למורה להכיר ולראות, את כל אחד מתלמיד ותלמידות הכיתה ולהתאים פעולות התערבות לכל התלמידים בצורה אישית ולכל הכיתה. למעלה ממאה בתי ספר משתמשים כיום בפלטפורמה שלנו". הוא הדגיש: "הפלטפורמה היא בעצם כלי תמך למורים כדי שיוכלו לעשות את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב ובצורה אמפתית - לראות את התלמידים - ומכאן השם SeeMe".
איך זה עובד?
"עם הכניסה לפלטפורמה, התלמידים רואים מסך בו מופיעים כלל תלמידי הכיתה, כאשר ליד כל שם מופיעים שישה אימוג'ים ברצף שנע מפרצוף צהוב (עם רגש חיובי) לפרצוף אדום (עם רגש שלילי). במקביל, הם רואים לצד רשימת השמות, גם מפה מעגלית-חברתית הכוללת שלושה מעגלי קרבה, כאשר הוא או היא נמצאים באמצע, והם מתבקשים למקם את כל התלמידים האחרים מסביבם בעזרת האימוג'י, בהתאם ליחסו ולתחושת הקרבה שלו כלפי כל תלמיד ותלמידה בכיתה. בנוסף למילוי המפות, התלמידים עונים על מספר שאלות הנוגעות להיבטים חברתיים, למשל מיהו החבר הכי טוב שלהם, האם הם חשים שיש מבוגר משמעותי בכיתה ומחוץ לכיתה, האם הם מאמינים בשינוי, מי הם התלמידים עימם היו רוצים להתחבר ועוד. לצד השאלון הקצר, המערכת מאפשרת לבית הספר להוסיף שאלות הנוגעות בנושאים רלוונטיים שיסיעו למורה בתהליך".
צפריר הוסיף כי "התשובות של התלמידים, לצד המפה אותה יצרו, מאפשרים את בניית המרחב הכיתתי, ולאחר שהתוכנה מעבדת את הנתונים מכלל תלמידי הכיתה, המורים מקבלים נקודת מבט רחבה על מצב הכיתה מבחינה חברתית-רגשית, וכן בנוגע לכל תלמיד ותלמידה מבחינה רגשית: לאיזה ילדים הוא קרוב, איך היא מרגישה כלפי ילדים מסוימים, האם זה ילד בודד שאין לו חברים. כל המידע מעובד בלחיצת כפתור וניתן להשוואה בין מפות שונות. המורים מקבלים גם המלצות ונתונים המאפשרים להם כיצד לטפל באופן נקודתי בכל תלמיד ותלמידה".
איזה תגובות אתם מקבלים?
"הצוותים נלהבים מאוד, ולא אחת אנחנו מקבלים מסרון ממנהלת בית ספר שכותבת דברים כמו: 'המורות אומרות שהכלי מסייע להן בצורה יוצאת דופן, משקף באופן אמין ביותר את שמתרחש בכיתה ונותן כלים נהדרים על מנת לפעול'".
"SeeMe מאפשרת לצוות בית הספר להיות חשוף לרגשות הילד סביב אירועים שמשלבים את המרחב הבית ספרי עם המרחב הווירטואלי וכך לטפל נקודתית בבעיות ואם יש צורך ליידע את ההורים", ציין צפריר, "האפליקציה מעניקה למורה מעין 'דלת כניסה', המאפשרת קיום שיחות מותאמות, פעולות ותוכניות שונות הקשורות למצב החברתי-רגשי של תלמידי הכיתה".
מה היעדים שלכם להמשך?
"ראשית כל, היעד שלנו הוא שלתלמידים, וגם למורים, יהיה יותר טוב. בלי ציניות. המטרה שלנו היא שילדים יחושו יותר מוגנים, שרמת האלימות תפחת ותחושת המסוגלות האישית והחברתית של התלמידים תעלה. מבחינה פרקטית, היעד שלנו הוא ליצור דשבורד, מרכז מידע, עבור בית הספר. מבחינתי, הצלחה תהיה כש-80 אחוזים מבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בישראל יטמיעו את המערכת. אין לנו ספק שזו פריצת דרך עולמית בנושא חשוב וקריטי במיוחד בתקופה הזו".
חגית שושני, יועצת ביה״ס גבריאלי הכרמל ומדריכת אח״מ מתל אביב, המשתמשת במערכת מזה מספר חודשים סיפרה: "היא מאפשרת הצצה לעולם הרגשי והחברתי בכיתה דרך מיפוי, תוך שהיא מתבססת על דיווח שמוסרים התלמידים עצמם, ולא על השערות". עוד ציינה כי "האפליקציה הינה פלטפורמה נפלאה לכלל התלמידים, להשמיע את קולם. Seeme מאפשרת לבחון את תחושת המסוגלות של הילדים, האופן בו הם תופסים את מקומם החברתי בכתה, מעגלי השתייכות ועוד".
לדבריה, המערכת נותנת למורים, יועצים ומנהלים הצצה לעולם הרגשי של התלמידים. "זהו כלי נוסף המאפשר לנו לשמוע דווקא את הקולות שאנחנו לא שומעים ביומיום, במיוחד בכיתות בהן יש 30 תלמידים ויותר, דבר שמקשה להגיע לכל אחד ואחת מהן באופן אישי, והמערכת עוזרת בזה", הדגישה, "באחד המקרים, הבחנו בזכות המערכת בתלמיד שקט מאוד שחש בודד בכיתה, וכשבחנו את השאלון ראינו שהוא היה רוצה להתחבר עם שני תלמידים מהכיתה. הצלבנו את הנתונים, והתברר כי התחושה שלהם היתה הדדית - אז החלטנו לתת להם משימה קבוצתית בה פעלו ביחד".
היא שיתפה במקרה נוסף בו המערכת סייעה לצוותים החינוכיים: "תלמיד שבמפה הכיתתית שלו ניתן לראות שהוא מאוד מקובל וכריזמטי, ציין בשאלון כי אינו מרוצה בכיתה, והמפה כללה כעס על מספר רב של ילדים. מחנכת הכתה, בהדרכת היועצת, לקחה את הילד לשיחה בה התגלה כי הוריו של התלמיד החליטו על פרידה, המריבות בבית קשות ואת הכעס הזה התלמיד מביא לכיתה".