"באמצעות הפלטפורמה לריבוי תאים שפיתחנו אפשר לייצר ולהרבות את אבני הבניין של החיים. זוהי מהפכה טכנולוגית שתשפיע על תחומים רבים", מסביר יקי ינאי, נשיא ומנכ"ל חברת פלוריסטם, חברת ביו־טכנולוגיה ישראלית בעלת פלטפורמה ייחודית לייצור וריבוי תאים. החברה נסחרת בנאסד"ק ובת"א.
החברה החלה את דרכה בתחום פיתוח תרופות תאיות ולאחרונה הודיעה על שיתוף פעולה עם קבוצת תנובה, הקבוצה הגדולה בישראל בתחום המזון, להקמת פלטפורמה לפיתוח, ייצור ושיווק מזון מתורבת. החברה המשותפת שבבעלותן תפתח רכיבים לשוק הבשר המתורבת. בהמשך יהיה אפשר להרחיב את שיתוף הפעולה גם לתחום החלב והדגים.
"כמעט כל דבר בעולם הזה בנוי מתאים: הגוף שלנו, האוכל, ובעתיד התרופות שאנו צורכים", ינאי מוסיף. "הרעיון הבסיסי שעמד מאחורי הקמת החברה היה לפתח מערכת טכנולוגית שתאפשר ריבוי של תאים בסביבה הנכונה והמתאימה, המדמה את התנאים בגוף האדם. מגדלים תאים כבר עשרות שנים בצלחות פטרי ובעוד שיטות שונות, אבל אנחנו רצינו, והצלחנו, לגדל תאים בסביבת תלת־מימד שמדמה את הסביבה הטבעית ובעלת תנאים שדומים לאלו הקיימים בגוף האדם".
כאמור, פלוריסטם אומנם החלה כחברה שעוסקת בהפקת תאים לצרכים רפואיים, אך עם השינויים הטכנולוגים והאתגרים שהעולם חווה, היה ברור שהטכנולוגיה שפיתחו פותחת אינספור אפשרויות לשיתופי פעולה. מה שנחשב עד לפני עשרים שנה מדע בדיוני, כמו ייצור מזון מתאים של בעלי חיים או צמחים, בתנאי מעבדה, הפך בימים אלה למציאות. בתחילת השנה הודיעו פלוריסטם וענקית המזון הישראלית תנובה על הסכם מסגרת לפיתוח פלטפורמה טכנולוגית לגידול בשר מתורבת, עם אפשרות להתרחב גם לתחום הדגים והחלב המתורבת.
"מה שהפך אותנו לחברה עם יכולות כה מתקדמות בייצור תאים, זה שהבנו שיש לנו טכנולוגיה שיכולה להיות רלוונטית לסוגים רבים של תאים", ינאי מדגיש. "הבחנו בצורך העולמי, בהמון תחומים, למערכות שיודעות לייצר תאים בהדירות וביעילות גבוהות. כשבחנו את היכולות של המערכת שלנו ראינו שהיא מסוגלת לייצר גם תאים לא אנושיים, ממקורות של בעלי חיים וצמחים, ולהרבות אותם בצורה יעילה, כפי שנעשה בתאי השליה.
למעשה, המאפיין המרכזי של הפלטפורמה שלנו, מעבר ליכולת להרבות תאים, זו ההתאמה הנדרשת לתנאי הגידול שהתאים השונים צריכים".
"היום אנחנו מסתכלים על שורה של ורטיקלים שהטכנולוגיה שלנו רלוונטית עבורם", הוא מוסיף. "הבנו שיש לנו יכולת משמעותית לתרום לעולם הפוד־טק.
תנובה צריכה למעשה תאים בכמויות גדולות ובמחירים הגיוניים, וכאן יש לנו יתרון גדול לעומת מה שקיים בשוק - מכיוון שבזכות הידע והניסיון שלנו, אנחנו יכולים לספק תאים בכמויות שמספיקות לייצור מסחרי. אנחנו החלטנו לא להקים חברת פוד־טק בעצמנו ולבד, אלא להביא שותף חזק שמבין ומכיר את השוק, ויודע לשיים את הידע הזה במוצר הסופי".
"בעולמות הפוד־טק לוקחים את תא המקור מבעל החיים, זה יכול להיות שריר, שומן, או כל רקמה. לאחר מכן מתחילים להרבות את התא בתהליך המבוסס על סביבת תלת־מימד במערכת הביו־ריאקטורים שלנו. תהליך דומה אפשרי גם בעולם הצמחים. זו פלטפורמה ייחודית, שיודעת לייצר תאים למגוון רחב של אפליקציות".
"לפני כשנה הבנו שהטכנולוגיה ששימשה אותנו לריבוי מוצלח של תאי שליה ב־15 שנה האחרונות מסוגלת לשמש תחומים נוספים, מחוץ לעולם הפארמה, לייצור מגוון של מוצרים חדשניים מבוססי תאים. אחת הסיבות שבחרנו לעבוד עם תנובה בתחום הפוד־טק נבע מהעובדה שרצינו גוף אמין ופעיל שהרגולטור, המדינה והלקוחות מכירים, וזה נותן לנו הזדמנות לייצר מובילות גלובלית בתחום", ינאי אומר.
"הרגולציה זה חלק קריטי. בסינגפור כבר אישרו תקנות בתחום הבשר המתורבת, וגם בישראל אנו מקווים שזה יקרה בקרוב, כי יש פה הזדמנות למדינה לייצר תעסוקה, ידע וחדשנות מובילה. אצלנו בחברה העובדים מבינים שיש פה משמעות גדולה יותר, מה שאנחנו עושים משנה סדרי עולם וזה גם יעזור ליצור חברה טובה יותר עבור בני האדם.
היום תחום הביוטכנולוגיה בישראל נמצא במקום טוב יותר ממה שהיה לפני 15 שנה, ובזמן הזה כמות החברות בארץ שולשה לכל הפחות. ההתפתחות של הענף תהפוך את ישראל למדינה מובילה בתחום, ובאמצעות שיתופי פעולה טכנולוגיים מתחום המדע והבריאות ניצור, בתקווה, גם עולם שיותר טוב לחיות בו".
שותפים אסטרטגיים
ינאי מדגיש כי החברה, שפועלת מול הרגולציה בפיתוח תרופות - FDA האמריקאי - ונסחרת בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב, פועלת לשיתופי פעולה עם שותפים אסטרטגיים על מנת למנף את היכולות הטכנולוגיות של המערכות שלה. ב־18 שנות פעילות הושקעו בחברה מאות מיליוני דולרים.
"החזון שלנו זה לייצר סדרה של חברות, שלכולן ניהול ומימון נפרד, אבל תהיה להן גישה לפלטפורמה הטכנולוגית שלנו ולידע שצברנו במשך כשני עשורים", ינאי מדגיש. "מדובר בגישה לטכנולוגיה שהושקעו בה מאות מיליוני דולרים, כך שהחברות הללו תוכלנה לעמוד מהר על הרגליים ולהיות מובילות בסקטור שלהן".
"אנו מחפשים לבנות מיזמים גדולים עם שותפים אסטרטגיים שיודעים להגדיר את המוצר שלהם, יחד עם היכולת ליישם את הטכנולוגיה המוכחת והניסיון שלנו, כדי ליצור חברה שיהיה לה יתרון תחרותי מהיר ואיכותי על פני המתחרים. אנחנו מחפשים שותפים שחושבים בצורה חדשנית, שיעזרו לנו לבנות ביחד חברות מצליחות. לצד השותפים החדשים אנחנו מחפשים משקיעים שיבואו איתנו למסע המדהים הזה. כחברה אנו מסוגלים לפרוץ כל גבול שאפשר לחשוב עליו, האפשרויות כמעט בלתי נגמרות".
לפלוריסטם שותפויות מחקר עם גורמים משמעותיים, וביניהם סוכנות החלל נאס"א, הצבא והממשל האמריקאי. כמו כן, פלוריסטם זכתה לתמיכה מגורמים גדולים וחשובים כמו הרשות לחדשנות וגופים גלובליים כמו הבנק האירופי להשקעות וגם במענקי מחקר מתוכנית הורייזן 2020 האירופית. בחברה רואים חשיבות גדולה בקידום הטכנולוגיה ותחום הביו־טק בישראל.
"תרופה עם אינטליגנציה"
כשפלוריסטם הוקמה, החברה התמקדה בתחום התרופות, כשבמקביל בעולם המדע יותר ויותר הבינו כי לתאי השליה יש יתרונות, וכי הם בעלי פוטנציאל לעשות מהפכה בתחום הריפוי. "השליה היא איבר מדהים, סוג של חומר הבסיס שלנו", ינאי מסביר. "מדובר בתאים הכי צעירים ופוטנטיים, והיתרון הגדול שלהם זה היכולת לאפשר לנו להזריק לאנשים תרופות מבוססות תאים, ללא צורך בהתאמה גנטית בין תורמת השליה לחולה".
בבסיס הטכנולוגיה נמצא הביו־ריאקטור, שפותח בוויצמן ובטכניון. התפיסה הייתה שתאים צריכים לגדול בסביבה הדומה לגוף האדם ולא בצלחת פלסטיק, ותוך שליטה מלאה בכל הפרמטרים - מטמפרטורה ועד רמת PH. פלוריסטם רכשה את הקניין ופיתחה סביבו לאורך השנים תהליכי עבודה וייצור המוגנים ביותר מ–130 פטנטים.
"השליות נתרמות בידי יולדות לאחר לידה מלאה בניתוח קיסרי אלקטיבי", מסביר ינאי את התהליך. "בדיקות דם מקיפות נעשות כדי לוודא שאין מחלות זיהומיות. אחר כך לוקחים את השליה בשקית סטרילית לחדרים הנקיים של החברה ומוציאים את אוכלוסיית התאים. לאחר שליכדנו את אוכלוסיית המטרה שלנו מהשליה, מתחיל תהליך של גידול וריבוי התאים. שיא התהליך הוא העברת התאים למערכות הביו־ריאקטורים לגידול בתלת–מימד. כיום החברה מייצרת מכל שליה כמות של יותר מ־20,000 טיפולים.
"ההבנה שלנו שהשליה היא מקור טוב באה דווקא מהתפיסה הבסיסית של ההיריון", הוא מוסיף. "זה המקום היחיד בטבע שאנו מכירים שבו שתי מערכות החיסון, של האם והתינוק, חיות בצוותא, בלי דחייה חיסונית זו נגד זו. האם יכולה להיות גם אם פונדקאית, ועדיין המערכת החיסונית שלה לא תדחה את זו של העובר. ומי שמנהל את אותו שיח אימונולוגי מופלא זו השליה. הביו־ריאקטור המושלם זה הגוף שלנו. שם הכל מכויל ונשלט - אם טמפרטורה ואם משטר גזים, זה חייב להיות באיזון 24 שעות ביממה, ואת זה אנחנו מחקים עם המערכות שלנו".
לאורך 15 שנים ערכה פלוריסטם כמה מחקרים קליניים בתחומים שונים, כגון שיקום שריר לאחר שבר במפרק הירך, תסמונת מצוקה נשימתית, שנגמרה בעקבות מחלת הקורונה, והחלמה המטופויטית חלקית לאחר השתלת מח עצם. פלוריסטם אף ביצעה, במימון הממשל האמריקאי, כמה פרויקטים לטיפול בתסמונת קרינה חריפה. "לאורך השנים טיפלנו במסגרת הניסויים הקליניים במאות חולים בישראל, בארה"ב, באירופה ובמזרח. תאי השליות שמקורן בישראל נבחנו בקרב מגוון רחב של אוכלוסיות, ללא הבדלי מין וגזע", ינאי מדגיש.
"הרעיון שעומד מאחורי הפיתוח שלנו זה תרופה בסדר גודל חדש. בעוד שאנו רגילים לראות בשוק תרופות כימיות או ביולוגיות, שבהן מוסיפים או עושים פעולה ספציפית לגוף, אנחנו מכניסים לגוף תרופה שיודעת לתקשר מולו".
"התאים שלנו מתקשרים עם הגוף, מקבלים אותות מהגוף של החולה, והם מסוגלים להגיב בזמן אמת ולהפריש את אותם חלבונים רפואיים שבסופו של תהליך מובילים את הגוף לכיוון של ריפוי, על בסיס הסיגנלים שהמוצר שלנו מקבל. זו תרופה עם אינטליגנציה, מערך שלם של ביו־פידבק, השונה לחלוטין מכמעט כל מה שאנו מכירים היום בתעשייה. מאחר שהתאים פוטנטיים מאוד, הם רלוונטיים לכמה התוויות, והיום אנחנו יודעים לזהות ולהפיק כמה מוצרים מכל שליה.
הערך הגדול מאחורי פלוריסטם זו ההבנה שלנו, בשלב מאוד מוקדם, שהמפתח הוא השליטה בתאים ובייצור באמצעות הטכנולוגיה בתלת–מימד". כפי שינאי ציין, הטכנולוגיה פורצת הדרך מאפשרת להם לחדור לתעשיות מגוונות ולהשפיע בצורה דרמטית על אורח החיים שלנו ואיכותם. בחברה הדגישו כי יש לצפות להתפתחויות נוספות ומעניינות בזמן הקרוב.