חגיגות יום העצמאות ה-74 של מדינת ישראל הן הזדמנות להיזכר ולחגוג את כל ההמצאות שפותחו תחת ידיהם החרוצות של ישראלים וישראליות רבים לאורך שנות קיומה של המדינה. את המונח "סטארט-אפ ניישן" תבע לראשונה תום פרידמן, סופר ועיתונאי יהודי ב“ניו יורק טיימס", בתחילת שנות ה-2000, אבל הפיתוחים הישראליים ששינו את תעשיות העולם החלו כבר לפני שנים רבות. הפיתוחים הישראלים חולשים על כל תחום וכל ענף, ומספר רב של חברות סטארט-אפ בתחומים טכנולוגיים שונים קמים כל שנה ומספר בקשות הפטנט המוגשות על המצאות ופיתוחים שונים עולים כל הזמן. בעזרתו של גלעד טאובר, עורך פטנטים ושותף בקבוצת הקניין הרוחני ריינהולד כהן, אספנו מספר פיתוחים ישראליים לאורך שנות קיומה של המדינה ששינו את העולם.
דוד שמש
ישראל היא מדינה שטופת שמש ובהתאם לכך הרעיון של שימוש בחום השמש כדי לספק מים חמים לבתים תפס מקום חשוב בתכנון הבנייה למגורים בישראל. דוד שמש היא שילוב של דוד מים עם קולט שמש אשר מחמם את המים המאוכסנים בדוד. על ידי שימוש בטכנולוגיה פשוטה מאוד, המים יוצאים בצינור מתחתית הדוד, מובלים בצינורות צבועים בצבע כהה לאורך מסלול מפוטל בקולט השמש ומוחזרים לדוד מחלקו העליון, דוד השמש מאפשר אספקת מים חמים למקלחת תוך שימוש באנרגיה ממקור מתחדש. במהלך שנות ה-60 חברת כמורגן פיתחה שכלולים לדודי השמש תוך שימוש בחומרים קרמיים לציפוי החלק הפנימי של קולטי השמש. שיפורים אלו סיפקו ספיגה וניצול משופר של אנרגיה השמש לחימום המים. גם אם נשמעות מדי פעם טענות לגבי החזות של דוד שמש על גגות בניינים, דוד השמש עושה שימוש באנרגיה ירוקה ומתחדשת לספק מים חמים במרבית עונות השנה.
טפטפות
הטפטפות ושטת ההשקיה בטפטוף פותחו ע"י המהנדס שמחה בלאס במהלך שנות ה-1950. כיום הטפטפות מיוצרות ע"י חברת נטפים. טפטפת היא כלי להשקיה בעזרת טפטוף מים מחריר בצינור הנמצא קרוב לצמח אותו רוצים להשקות. שיטה זו מאפשרת שליטה טובה בכמות המים להשקיה וחסכון במים לעומת השקיה על שטח נרחב. כיום טפטפות זמינות לשימוש חקלאי מסחרי וכן לשימוש ביתי המאפשר ניצול של שיטת ההשקיה לגינת הבית ולכל מקום גידול. יחד עם החסכון במים, ההשקיה באמצעות טפטפות מאפשרת שליטה רבה בכמות ההשקיה והקמת מערכת השקיה באופן פשוט ומהיר.
מערכות הגנה ביטחוניות
התעשיה הביטחונית בישראל פיתחה מספר מערכות חדשניות להגנה ביניהן מערך טיל החץ ליירוט טילים בליסטיים שהוחל בפיתוחו ב-1988, מערכות מעיל רוח להגנה על טנקים שפיתוחה החל ה 1987, כיפת ברזל ליירוט בטווח קצר שפותחה החל מ-2007, ופיתוח של מערכת יירוט באמצעות לייזר שפורסם רק השנה. ההשקעה במערכות ההגנה נציגה בין השאר את החשיבות שמדינת ישראל רואה בשמירת החיים אל מול בנשק התקפי. מערכות הגנה אלו מאפשרות, גם כאשר אינן בשימוש מידי, לשמור על שגרת חיים וכלכלה מתפקדת.
ICQ ומסרים מיידים
בעוד כיום קיימות מספר רב של פלטפורמות לשליחת מסרים באופן מידי מאדם לאדם, תוכנת ICQ הופצה לראשונה על ידי מיראביליס בנובמבר 1996 והפכה התקשורת ברשת למיידית. שליחה של הודעה גרמה לחלונית לקפוץ על המחשב של הנמען למסירה וקריאה מיידית של ההודעה, דבר אשר שינה את האופן בו אנו מתקשרים כיום. בעוד שמענה לאימייל עשוי לקחת שעות או אפילו ימים, התרגלנו כולנו לוודא באופן מידי האם שוצפנו לשיחה זמין ברגע זה וצופה בהודעות שנשלחו ואנו יכולים לענות באופן מידי ולקיים שיחה קולחת ללא תלות במיקום הפיזי של השותפים.
תקשורת קולית על גבי אינטרנט VOIP
חברת אודיוקודס הוקמה ב 1993 על ידי שבתאי אדלסברג וליאון ביאליק. בשנת 1996 החברה החלה בפיתוח קו מוצרים לדחיסת קול לקווי תקשורת נתונים. פיתוחי החברה כוללים תוכנות ושבבים להמרת אותות אנלוגיים לדיגיטליים ותרמה רבות להגברת השימוש בתקשורת קולית על גבי רשת האינטרנט. בעוד שלפני מספר שנים כל התקשורת הקולית נעשה באופן אנלוגי על קוי טלפון, חלק הולך וגדל מהתקשורת הקולית שאנו עדיין מנהלים עוברת המרה לאותו דיגיטליים אשר נשלחים כמו כל תקשורת נתונים אחרת. כיום חלק משמעותי משיחות הטלפון שאנו עושים מהקו הנייד שלנו למעשה עושה שימוש בטכנולוגיות קול על גבי תקשורת נתונים דבר שמאפשר לשפר את איכות הצליל בשיחה וחוסך בנפח העברת הנתונים בקו.
מערכות מדידה לייצור מוליכים למחצה ושבבים
בישראל פעילות מספר חברות מהמובילות בעולם בתחום בקרה ומדידות לייצור שבבי מוליכים למחצה. טכנולוגיות אלו מסייעות רבות בהתקדמות המעבדים למחשבים ביתיים ולמחשבי על. ב-1986 הקימה קלא-טנכור מרכז פיתוח לציוד מתקדם לתעשיית מוליכים למחצה. ב-1993 החלו ד"ר משה פיינרוב וד"ר גיורא דישון בפיתוח מערכת שאיפשרה לשלב את תהליכי הבקרה והמדידות באופן מידי וסמוך לתהליך היצור. המשך הפיתוח ע"י נובה מכשירי מדידה הוביל לפיתוחים נוספים בתחום. ב-1994 חברת אופל החלה בפיתוח שיטה אוטומטית לאיתור פגמים בתבנית הנקבעת בתהליך ייצור שבבי סיליקון שאפשרה זיהוי ואיתור מהיר של הפגמים, פיתוח שבין השאר הוביל לרכישתה על ידי אפלייד מטריאלס ב-1997. כיום כל שלוש החברות, ואחרות, פעילות בישראל ומהוות חלק מהחזית הטכנולוגית לבקרת ייצור שבבים מוליכים למחצה בעולם.
CT טומוגרפיה ממוחשבת
ד"ר אברהם סוחמי וחברת אלסינט הישראלית ביססו את מעמדם העולמי בפיתוח מערכות וטכנולוגיות להדמייה ממוחשבת באמצעות CT. מכשיר ה-CT הראשון הוצג על ידם ב-1976 וחטיבות בחברה נמכרו ל ג'נרל אלקטריק ולפיליפס ב-1996. כיום מרכז הפיתוח של פיליפס הוא אחד הגדולים בעולם לפיתוח וייצור מכשירי CT. פיתוחים נוספים, כמו ייצור קרינת רנטגן באמצעות מכשיר מבוסס MEMS ע"י ננו-אקס אימג'ינג הביאו לשיפור בטכנולוגיות CT. שיפורים אלו הובילו לשיפור באיכות התמונה, ידירה בכמות הקרינה בה עושים שימוש והפכו את מכשירי ה-CT לאחד מהכלים הרפואיים המשמעותיים בעולם.
WAZE
עד לפיתוחים של חברת WAZE, שהוקמה ב-2006 והציגה את האפליקציה לניווט בשנת 2008, נאלצנו לנווט על ידי מפות נייר. מכשירי GPS ייעודיים כבר הוצגו בשוק אולם היה צורך לרכוש עבורם מפות ייעודיות. WAZE הציגה חידושים בבניית המפות וכן שימושים חדשניים בתקשורת בין המשתמשים. באמצעות מחשבה חדשנית וניצול היכולת לקבל נתונים בחזרה על מיקום ותנועה של המשתמשים באפליקציה, WAZE אפשרה תכנון מסלול והערכת זמנים שלא למעשה שינתה את האופן בו אנו נעים ממקום למקום. החברה נרכשה על ידי גוגל ב-2013 ולמעשה פתחה עידן חדש בדרך בה אנו מתניידים ממקום למקום.
דיסק און קי
עד לדיסק און קי הראשון של חברת אמ-סיסטמס, שהוצג ב-1999, העברת נתונים ממחשב למחשב נעשתה באמצעות דיסקטים "פלופי". חברת אמ-סיסטמס שעסקה בפיתוח זיכרונות פלאש חיברה מערך אחסון עם חיבור מסוג USB להעברת נתונים ויצרה מוצר חדש בתחום של אחסון והעברת נתונים. עם ההתקדמות בתקשורת מחשבים ואחסון מידע, חיבור זכרון USB כמו דיסק און קי הוא אחת הדרכים היחידות כיום שנותרו להעברה פיסית של מידע ממחשב למחשב, עם היעלמות כונן הדיסקטים והירידה בשימוש בכונן CD.
אלגוריתם למפל-זיו לדחיסת נתונים
בשנת 1977 פרסמו פרופסור יעקב זיו ופרופסור אברהם למפל מהטכניון את הגרסה הראשונה של אלגוריתם למפל-זיו לדחיסת נתונים ובשנת 1978 פרסמו את הגרסה השנייה לאלגוריתם. אלגוריתם למפל זיו מאפשר להקטין משמעותית את הנפח הדיגיטלי שנדרש בכדי לאחסן ולהעביר כמות גדולה של מידע, ללא אבדן וללא מידע מוקדם על תוכן המידע הדחוס. אלגוריתם למפל-זיו מהווה בסיס להרבה פורמטים מוכרים בשימוש יומיומי כמו PDF, PNG, GIF ו-MP3. שיטות לדחיסת מידע מאפשרות לשמור מידע רב תוך שימוש במיקום מועט יחסית וכך מאפשרות תקשורת יעילה באופן ממוחשב וחסכון במשאבים לאחסון מידע. אלגוריתם למפל-זיו תרם לרבות לעולם ללא תמורה ישירם למפתחיו, אך סיפק להם הכרה אקדמית עולמית.
עורך הפטנטים טאובר מוסיף כי על פי דוח רשות הפטנטים לשנת 2020 (אשר פורסם ביולי 2021), מספר בקשות הפטנט שהוגשו בישראל היה 8123, מתוכן 822 בקשות ראשונות. מספר הפטנטים שניתנו בשנת 2020 (מתוך בקשות שהוגשו בשנים קודמות) היה 4667. יחד עם זאת, חברות ישראליות רבות מגישות בקשות פטנט מחוץ לישראל.