פרופ' ז'אן פרנסווה בונסייר, מאוניברסיטת אבניון שבצרפת, הציג בכנס עיבוד דיבור שנערך באפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, מחקר על גישה חדשנית, אשר תבסס גם את ההסבר והפרשנות לקביעה של השוואה אוטומטית של הקול.
"אם מומחה עומד מול בית המשפט ונדרש לזהות – אם קול שהוא שומע זהה לקול בהקלטה אחרת, סביר שהוא יחפש מאפיינים שיעידו על הדמיון בין השניים, כמו ההגייה, הטון וכדומה", הסביר פרנסווה, והדגיש כי "הגישה הקיימת להשוואה אוטומטית של קול מתמקדת ברובה בדיוק, ולא במתן פרשנות או הסבר, מה שמקשה לשקף ביעילות את הערך של זיהוי הדובר ולהסביר בעצם על בסיס מה זיהית אותו, וכאן החידוש שעליו אנו עובדים במעבדה".
בנוסף, המטרה היא שהשיטה החדשה שאותה מציע פרנסווה תסייע בעתיד גם להצביע על מאפייני האדם שמאחורי הקול. המחקר של פרנסווה הוצג בכנס הבינלאומי ה־13 של המרכז לעיבוד שפה באפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב. הכנס כלל שורת מומחים מרחבי הארץ והעולם בתחום עיבוד הדיבור, ודן בפיתוחים ובמחקרים החדשים ביותר בתחום.
לדברי מייסדת המרכז לעיבוד שפה באפקה, פרופ' ורד אהרונסון: "את הקול האנושי חוקרים במשך עשורים רבים במגוון תחומים. הטמעת המחקר בפיתוחים מתקדמים תאפשר לנו להוביל לא רק מהפכה טכנולוגית שתשפיע על החיים של כולנו, אלא גם להתחקות אחר המידע, להבין את המידע הרב שהקול שלנו מסגיר”.
בכנס הוצג גם מחקר חדש של פרופ' ג'רי מקיסקה, ראש מעבדה לניתוח מחלות מוח מצ'כיה, שהוכיח כי טיפול טכנולוגי באמצעות קסדה משפר את הפרעת הדיבור בקרב חולי פרקינסון. הטיפול שפיתח מקיסקה מתבצע באופן שאינו חודרני, משפר את ההפרעה באופן מיידי, ותוצאותיו ניכרות גם בטווח הארוך. "הקלטנו חולים 15 דקות בלבד לאחר הטיפול, וראינו השפעה מיידית" מוסיף פרופ' מקיסקה. בעתיד הלא ארוך מבטיח המחקר גם טיפול ביתי באותו האופן.