עם השנים התרגלנו למשמעות הסמלית של חג הפסח כחג החירות. השנה ניאלץ לחגוג אותו בהסגר. כדי לשמור על בריאותינו ועל בריאות יקירנו, ניטלה מאיתנו החירות לחיות כבשגרה ונגזר עלינו לציין את החג בצמצום אנושי ואולי אף חומרי.
שם נוסף שניתן לחג הפסח הוא חג האביב, בשל סמיכותו לעונת הלבלוב והפריחה בטבע, המלא בתקופה זו בצבעים, ריחות ומראות נפלאים. השנה נסתפק בלהביט בכל היופי הזה בעיקר מבעד לחלון.
אכן תקופה לא פשוטה עוברת עלינו ועל כל העולם, ובכל זאת, מה נשתנה הלילה הזה?
את החג הזה נחגוג באווירה שונה, וכמעט כמו בהגדה של פסח יש תחושה של 10 מכות שנחתו עלינו עקב התפרצות הקורונה:
1. סגירת מקומות עבודה ולימודים וארגון החיים מחדש.
2. טרפת קניות בסופר.
3. ילדים בבית שצריך לתת להם מענה לאורך כל היום, כל יום.
4. למידה מרחוק – מטלה לילדים ולהורים.
5. עסקים פרטיים במשבר וקושי כלכלי למשפחות רבות.
6. ריחוק מהסבים והסבתות.
7. צריכה מוגברת של חדשות ותכניות אקטואליה.
8. טיולים, מופעים ואירועים שמתבטלים.
9. תחושות מתח, לחץ וחרדה.
10. אי וודאות שאופפת את כולנו בעיקר לגבי השאלה "עד מתי"?
איך כל אלו ישפיעו על חגיגות ליל הסדר שלנו? עד כמה ניתן להן לקבוע עבורנו איך ייראה החג שלנו?
ההגדה מספרת על ארבעה בנים:
חכם, מה הוא אומר?
מה הבידוד החברתי הזה מסמל עבורנו?
יש בו אילוץ לשמירה על הנחיות וחוקים, יש בו ריחוק כדי שאולי נלמד מחדש להתקרב, יש בו התכנסות וחיבור לבסיס, קרבה למשפחה המצומצמת, הגרעינית, חיזוק הקשרים עם הסובבים אותנו.
איזה לקח ילמדו מכך ילדינו?
את חשיבותה של הדאגה זה לזה והערבות ההדדית.
רשע, מה הוא אומר?
השתנו התנאים, המצב לא כמו שהיה ולכן לא ניתן לפעול כבעבר. נדחקנו לפינה ולעתים זה עלול להלחיץ.
איזה לקח ילמדו מכך ילדינו?
מצבים חדשים מחייבים נקיטת צעדים חדשים. נעודד אותם לראות בכל קושי הזדמנות, לגלות בעצמם כוחות חדשים, להיות יצירתיים ולחשוב על פתרונות מיוחדים ומותאמים למצב, כמו איך בכל זאת נשתף יותר אנשים בחגיגת ליל הסדר מבלי שניפגש באופן פיזי? איך נערוך שולחן חגיגי ויצירתי בעזרת האמצעים שכבר יש לנו בבית? אילו מזונות יוגשו בארוחה?
תם, מה הוא אומר?
עצוב לי, אני מרגיש בודד, רוצה שהכל יסתיים כבר ונחגוג את ליל הסדר כהלכתו בקרב המשפחה המורחבת.
איך נדאג שילדינו יפיקו את המיטב מן המצב?
נשמש להם דוגמה איך לא להישבר אלא לצמוח מתוך הקושי, נסייע להם ליצור קשרים וירטואליים מותאמים לאופיים ולגילם, שיפיגו את הבדידות ב"חופשה" הכל כך ארוכה. נשאל אותם מה ישמח אותם ומה יעזור להם להתגבר ונארגן יחד רשימה (כתובה או מצוירת), שהם יוכלו לשלוף ממנה בעצמם פתרון מסייע בעת הצורך. נהיה שם כדי לתווך, לתמוך, להזכיר ולחבק, לצד הביטחון שנקנה להם בהתמודדות עצמאית עם הרגשות שצפים.
ושאינו יודע לשאול?
אם ילדנו עצור ומופנם ולא מביע את הקשיים הרגשיים שהוא חווה, או לחילופין מביע אותם בהתפרצויות כעס וסערת רגשות, נסייע לו לבטא את עצמו. נתרגל איתו שימוש בדמיון והרפיה, נאפשר לו לתת דרור לפחדים מבלי להיבהל מהם, באמצעות ציור, פיסול, תנועה, צילום, כתיבה או שיח. נעודד אותו לחלום, להגשים, לתכנן ולבצע.
התקופה הזו מטלטלת את כולנו אך גם מוכיחה לנו שאנו יכולים לה ולא נצא ידי חובתנו בפסח הזה אם לא נסכם בשלושה דברים: יש בנו כוחות, ערבות הדדית עדיין הכרחית, צריך לשמור על ההנחיות כדי שנהיה בריאים. חג שמח!
הכותבת היא מומחית לחינוך לגיל הרך ממכללת לוינסקי לחינוך