פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, התראיינה היום (ראשון) בתכניתם של גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM, והתייחסה לחזרה לשגרה במערכת החינוך, למתרחש במרחב הציבורי, לעומסים בחופי הים ולאי שמירה על ההנחיות ואמרה כי "דרושה מידת זהירות, אפשר לחזור בשגרה, אבל לא בבת אחת אלא בהדרגה. אי אפשר לקבוע שהווירוס יעלם בקיץ". כמו כן, התייחסה לתופעה החדשה שקשורה בנגיף הקורונה, פוגעת במערכות רבות בגוף ומשפיעה בעיקר על ילדים.
עושה רושם שהקורונה מאחורינו.
"זה מה שאני שומעת, למרות שאני נמצאת כל הזמן בבתי חולים אז אני דווקא רואה את ההתנהגות התקינה. בהחלט רושם מפחיד, אין מה להגיד".
למה זה מפחיד?
"זה נכון שיש ירידה משמעותית בשכיחות של הקורונה, אבל אנחנו לא יודעים. המחלה הזו מתעתעת בנו כל הזמן ואני חושבת שצריכים להיות יותר זהירים. לעשות את הדברים בצורה יותר איטית, לא לשכוח את הנגיף הזה, אנחנו עדיין בהחלט מתמודדים איתו בבית החולים".
את יכולה להבין את ההתנהגות של הציבור? סכנת חיים להישאר בבית, עניין נפשי?
"זה נכון שיש כאן עניין נפשי, עניין כלכלי, הכול נכון, אבל אני חושבת שאפשר להתחיל לצאת בהדרגה ולא בבת אחת כולם, בלי שמירה על שום אמצעי שימנע חזרה של הנגיף הזה".
לו זה היה תלוי בך, מערכת החינוך לא הייתה נפתחת היום?
"כמו שאמרתי כל הזמן, ילדים מהווים פחות בעיה מאשר אנשים מבוגרים משום שהם פחות מדבקים ופחות מדביקים, אבל כן הייתי עושה את הדברים בצורה יותר איטית".
יכול להיות שלא אפשרי לעשות את זה בצורה הדרגתית?
"הכול עניין של לוגיסטיקה. צריך היה להתארגן ליציאה הזאת בצורה יותר הדרגתית. אני חושבת שמה שהיה צריך כאן זה יותר ארגון איך לצאת".
איך אפשר לשמור על הפרדה או מרווחים בחוף הים? בלתי אפשרי.
"נכון. לכן אני חושבת שבאמת צריך להגביל את זה, צריכה להיות איזשהו אכיפה, לראות שבאמת עושים את הדברים כמו שצריך ולא כמו ששומעים שאחד על השני. זה באמת לא תקין ומפחיד".
פחות או יותר חוזרים לנורמליות, אם במשך שלושת השבועות האחרונים רואים שאין עלייה בנדבקים זה אומר שאפשר להמשיך כך עם זהירות?
"זה נכון שיש ירידה משמעותית, אבל אנחנו עדים לזה במדינות אחרות,הפסיקו את הסגר אז יש שוב עליות במספרים, שוב מחשבה על סגר. אנחנו באמת עדיין לא מכירים את המחלה הזאת, אנחנו לא יודעים מה יהיה, כן יהיה גל שני, לא יהיה גל שני, כן יחזור, כל מיני צורות משונות שהנגיף הזה פוגע גם אחרי המחלה החריפה".
עד כמה הקיץ רלוונטי למאבק בנגיף?
"אף אחד לא יודע, זה נכון שיש נגיפים של חורף ויש נגיפים שיכולים להיות נוכחים לאורך כל השנה. אנחנו עדים לזה שהנגיף משתולל למשל בברזיל ובמדינות חמות אחרות, אז קשה לבוא ולהכריז שהקיץ יגיע והווירוס ייעלם".
כמה זה מתסכל את הרפואה שאחרי כל החודשים שעברו אין עדיין תשובות?
"זה מאוד מסתכל ומתעתע. נכון לעכשיו אנחנו עדיין לא יודעים איך הנגיף הזה פוגע בדיוק בגוף, מה המנגנונים שעושים את אי הספיקה הרב מערכתית, חיסון, נוגדנים, תרופות. המון דברים אנחנו לא יודעים".
מה אנחנו יודעים על אותה דלקת מסתורית שקשורה בעיקר לילדים שנדבקו בנגיף?
"זה תסמונת שמופיעה אחרי הקורונה. במרבית המקרים יש נוגדנים לנגיף ולא כל כך מוצאים את הנגיף עצמו, וזה מחלה בהחלט מאיימת שפוגעת, כשמה כן היא, בהרבה מערכות בגוף, במיוחד במערכת העיכול. אצלנו היה גם מקרה של מבוגר שחלה בזה, וזה מפחיד".
סוג של דלקת אחרי שהחולים מבריאים?
"זה בדרך כלל מה שקורה, במקרה שהיה אצלנו היה, הבן אדם לא ידע בכלל שחלה בקורונה, הוא הגיע עם כאבי בטן מאוד חזקים".
איך קישרתם את זה לקורונה?
"קישרנו את זה לקורונה כי היום כל דבר שקורה, אנחנו מקשרים לנגיף. וגם בגלל שכל הדיווחים האלו בספרות, על ילדים שסבלו מכאבי בטן חזקים וגם מאיזושהי תגובה דלקתית מאוד חזקה, חום גבוה, כאבי בטן, פגיעה רב מערכתית בריאות, בלב, בכליות ופריחה".
מה מצבו?
"הוא מונשם עם מכונת לב ריאה, מצבו קשה והוא בבית החולים. כעת לא ידוע על מקרים נוספים של אנשים מבוגרים שחלו בנגיף הזה".
כמה ילדים בכול העולם אובחנו עם התסמונת הזאת?
"אני יודעת על בערך 300 ילדים בעולם, בערך 200 באירופה, 70 ומשהו בארצות הברית. בישראל יש שלושה, שהחלימו כולם".
מראה כמה מעט אנחנו יודעים על המחלה שמלווה אותנו מתחילת הסתיו.