פרופ' גמזו בכנסת: "צעירים הם המנוע של המגפה, להמתין עם פתיחת מערכת חינוך"

ממונה ההתמודדות עם נגיף הקורונה, פרופ' רוני גמזו, מסר היום (שני) את סקירתו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת. בדבריו התייחס הפרויקטור לאופן ההתמודדות עם הנגיף וכן לשלבי היציאה מהסגר, כפי שהחלו אתמול. בנוסף לדבריו של גמזו, צפויות גם ועדות החוקה, החינוך והקורונה לעסוק בענייני ההתמודדות עם המשבר.

פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו, אמר בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות: "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה וללא אגו - כולנו ביחד עם משרד הבריאות, פיקוד העורף, בתי החולים וקבינט המומחים שיש לי וכן גופים נוספים בכל רגע נתון. ישראל הצליחה להתמודד עם משק שכולו פתוח וחיפשנו את הדרך לחזור לשגרת החיים אפילו בתחום התרבות. הבנו שהניהול צריך להיות דיפרנציאלי מכיוון שהיו מוקדים יותר מורכבים וכך, בשיתוף פיקוד העורף והרשויות המקומיות בנינו את שיטת הרמזור. הבנו שהדרך היא להחזיר את השליטה לראשי הערים וזה מה שעשינו במהלך כל אוגוסט. פתיחת שנת הלימודים השפיעה על עליית הגל השני סביב הראשון לספטמבר. במהלך המחצית השנייה של אוגוסט הייתה דחיפה בחברה הערבית לאחר חג הקורבן ותחילת עונת החתונות במגזר הערבי שהעלו את הכמות ל-800 מקרים ביום. הבנו שיכול להיות שהתאריכים א' באלול ופתיחת שנת הלימודים הן נקודות סיכון".

עוד אמר גמזו: "במהלך ספטמבר חל זינוק בכמות החולים. ידענו שגם לאחר תחילת הסגר האפקט מגיע רק כ-10 ימים ועד שבועיים אחרי תחילת הסגר. לאחר יום כיפור יצאנו ל-9,000 חולים ומשם החלה מגמת הירידה והתרחקות מהשיא - אז התחלנו לראות את מקדמי ההדבקה שנמצא כרגע סביב 0.6. בזמן סגר שני עם אוכלוסייה עייפה, להגיע למקדם הדבקה כזה זו תעודת כבוד לכל החברות במדינת ישראל. עם כל הקושי הציבור לקח את הנושא ברצינות, האזרחים שלנו אחראים, הם שיתפו פעולה והאמון שלהם בהחלטות היה גבוה.

"שיא הבדיקות בישראל היה כמעט 70 אלף בדיקות ליום. המנוע לבדיקות הוא הסיפטומים. בשיא התחלואה היה גם שיא הבדיקות. ככל שהתחלואה יורדת, החשק, הרצון והצורך להיבדק יורדים. קורונה ניתן לחסל על ידי מציאת הא-סיפטומטים - הם מניעים את המגפה. צריך לאתר אותם בעזרת קמפיינים של בדיקות כדי לעצור את המגפה. הייתי עושה בדיקה לכל אזרחי המדינה אם הייתי יכול וכך הייתי מאתר את הא-סיפטומטים ועוצר את כל המגפה הזו. בשיא המגפה היינו ב-15% מאומתים מסך הנבדקים ביום. מרגע תחילת הסגר יש ירידה בשיעור המאומתים וכרגע הוא עומד על ממוצע של 3.5%, אך יש מקומות בישראל שעדיין עומדים סביב ה-15%.

"אנחנו צריכים לנצל את המצב היום שהוא יותר טוב מיולי ואת ההזדמנות שיש לנו כמדינה ולהמשיך להוריד את התחלואה. כשנכנסתי לתפקיד שמתי מול אזרחי ישראל את האתגר להוריד את מקדם ההדבקה שעמד אז על 1.0.  לקראת האחד בספטמבר יצאנו מהמצב הזה למצב של 1.3-1.4 במקדם ההדבקה. בעשרה בספטמבר היינו ב-500 חולים קשים, המלצתי על סגר כי ידעתי שתוך שבועיים נהיה ב-1,000 חולים קשים. הגענו לקראת יום הכיפורים למקדם 0.6 שדומה למקדם שהיה בסגר מרץ-אפריל והצלחנו להוריד את מספר המקרים בצורה מהירה".

לדברי פרופ' גמזו "סיפור המגפה בגל השני ומי שדוחף את המגפה הם הצעירים והילדים. שיעור התחלואה הסיפטומטית שלהם הוא נמוך, הם נדבקים, נושאים, לרוב לא חולים ודוחפים קדימה את ההדבקה לגילאים היותר מבוגרים שם שיעור הסימפטומים". מנגד, אומר גמזו, "בגל השני המבוגרים נזהרים יותר לעומת הדור הצעיר, אך עדיין נדבק בגלל ההידבקות מהצעירים. החשיבות הגדולה להמתין עם פתיחת מערכות החינוך בכל הגילים. צריך לפתוח אותם בחכמה ובזהירות".

עוד אמר גמזו: "בשיא היינו ב-140 ערים אדומות, בתחילת ספטמבר היינו ביותר מ-20, היום אנחנו בחמש ערים אדומות. היישובים החרדים עוברים מאדום לכתום. ראיתי את השינוי החיובי במגמות. הכתום והצהוב ואפילו הירוק איננו אומר שצריך להירגע, עדיין נדרשת עבודה רבה בתוך הערים".

פרופ' גמזו ביקש להבהיר כי מערכת הבריאות רחוקה מקריסה: "הצוותים בארץ הם מהטובים ביותר. המערכת בנויה על עוצמה, מסירות ואנשי צוות חדורים". בנוסף, התייחס גם לאחוז הנפטרים הנמוך: 0.7% נפטרים מכלל החולים. מדובר בנתונים מהנמוכים בכל העולם.

פרופ' גמזו הבהיר כי הכוונה היא להוריד בימים הקרובים את מספר ימי הבידוד ל-12. יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ צבי האזור (דרך ארץ), בירך על החלטתו: "מברך את פרופ' גמזו על ההחלטה הראויה לקצר את ימי הבידוד שתחסוך מאות מיליוני ש"ח למשק ותגדיל את אמון הציבור במערכות. מדינות אחרות קיצרו, אין סיבה שישראל לא תעשה זאת. כפי שטענתי בחודשים האחרונים, יש לשקול לקצר את הבידוד ל-10 ימים בכפוף לבדיקה ביום ה-8".

ועדת חוק, חוקה ומשפט

בוועדת חוק חוקה ומשפט התכנסה בראשותו של ח"כ יעקב אשר בנוגע לאכיפת תקנות הקורונה. דיון הוועדה ביקש לעסוק בכל דרגות אכיפת החוק "מפיקוד המשטר ועד השוטר בשטח". יו"ר הוועדה כינס את דיון הוועדה בעקבות ריבוי טענות לשימוש בכוח לא סביר מצד שוטרים באכיפת תקנות הקורונה, ולאחר התיעודים הקשים מהחתונה בגבעת זאב; בדיון השתתף ראש מנהלת האכיפה במשטרה, תנ"צ ערן קמין.

בפתח הדיון אמר ח"כ אשר: "אין ספק שקורים מקרים שלא צריכים לקרות ואנחנו נחשפים למקרים שלא צריך לעבור עליהם בשקט. המטרה של הישיבה מבחינתי היא לא של הוצאת קיטור וחזרה לאותו דבר ובעוד שבועיים נחזור על עצמנו - אנחנו רוצים לתקן דברים ולרדת לשורשם".

עוד אמר ח"כ אשר: "כאשר שאנו רואים לפעמים דברים שאין להם היגיון - לבנו מתפלץ בקרבנו. נכון שאף אחד. אותנו מעניין מה ההנחיות ואיך הן מחלחלות כלפי מטה ושאין חלילה מצב בו המשטרה, בגלל סיבות תקשורתיות או לחצים כאלה ואחרים, רוצה לעשות מפגני כוח - פעם בציבור כזה ופעם בציבור אחר - כדי לאזן בין שניהם. לזה אנו לא מסכימים ולא ניתן שזה יקרה ככל שידינו משגת". 

ח"כ אסנת מארק (הליכוד) פתחה את דבריה ואמרה: "אין לי ספק שיש שוטרים שסורחים. אני חושבת שנחטא למטרה אם נגיד שכל השוטרים מתנהגים בצורה אלימה. זה לא נכון - אנו מבינים שיש הוראות שהן לא מספיק ברורות לציבור. דווקא באירוע של גבעת זאב על פניו לא משנה מה המשטרה תגיד הסרטונים המזעזעים האלה שאנשים יוצאים זבי דם מתוך חתונה זה עושה לא טוב למשטרה. לא כל אזרח שלא מקיים את ההנחיות צריך לקבל מכות - הפעילו את שיקול הדעת שלכם".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הצטרפה לדברים: "אני רוצה להסכים עם ח"כ מארק ולהדגיש: לממשלת ישראל אין מפכ"ל יותר מדי זמן. כשאין מפכ"ל יש בלאגן. ואני באמת קוראת בפעם המי יודע כמה: תמנו מפכ"ל. זה בכלל לא משנה כלפי מי מופנית האלימות. אלימות משטרתית לא צריך שיהיה לה מקום".

עוד אמרה ח"כ אלהרר: "אני עוקבת אחר אמירותיו של השר לביטחון פנים אוחנה. כשהיו הפגנות אמר: 'כנסו בהם בכל הכוח'. משטרת ישראל הקשיבה לשר ונכנסו בכל הכוח. כשאומרים 'צריך לציית להנחיות' אין ספק שצריך לציית לא במחיר של אלימות. אני חושבת שמשטרת ישראל נמצאת במקום מאוד קשה. יש לה מקום מאוד חשוב בעת הזאת. ולכן אני קוראת לשר להתנהל כמו שר ולא כמו טובקיסט ולהורות למשטרה להתנהל בצורה אחרת.  כרגע יש ציבור שלא מציית להנחיות וזה לא ראוי וצריך לטפל כדי שיציית להנחיות".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) התייחס גם כן ואמר: "זו לא פעם ראשונה שאנו מדברים על אלימות בלתי נתפסת של המשטרה. שוטר שלוקח בן אדם שכבר יצא מהשטח וסתם מעיף בו סטירה ונותן לו בעיטה הוא סתם פרא אדם. שוטר שלוקח ילד בועט בו וממשיך הלאה. מה זה הבעיטה הזאת. אתמול הכניסו 20 יס"מניקים לבית כנסת עם נשקים שלופים כאילו מדובר עברייני סמים. נותנים בעיטה, סטירה, בוקס - מה זה אם לא פרא אדם".

יו"ר ועדת הפנים, ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), התייחסה לנושא אכיפת ההגבלות על ידי המשטרה: "המשטרה אכן עומדת באתגרים אך בהרבה מקרים זה לא המצב. אחד הדברים הקשים זה שהמשטרה עומדת מול חוסר היגיון וחוסר בהירות בתקנות שהיא צריכה לאכוף. חשוב להוציא תקנות ברורות והגיוניות".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם) אמר: "המשטרה שלנו קטנה מדי לצרכים של מדינת ישראל".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): "להבנת הרב קנייבסקי יש לפתוח תלמודי תורה והחוק אוסר זאת ואני שם עצמי בנעלי המשטרה. דרך אחת היא לרתך את כל המנעולים בתלמודים, ויש גם דרכים אחרות. מרגע שאמר מישהו 'אני לא מקיים את מוראו של החוק ופועל בניגוד לו', על המשטרה להיכנס, אבל דקה לפני כן מנהיגי הציבור החרישו. אתה כיו"ר ועדה החרשת וחבריך החרישו אבל כשהמשטרה תיכנס לבני ברק תצעק".

ח"כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת) דיבר על התנהלות המשטרה מול החברה הערבית: "אנחנו בחברה הערבית מכירים את הדרך האלימה של המשטרה מזה עשרות שנים, עכשיו גם אתם רואים את זה. איפה הייתם כשאנחנו צעקנו שהמשטרה אלימה? עכשיו ח"כ מלכיאלי מכנה אותם פראי אדם".

ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): "המשטרה חייבת להפסיק לתקוף את המותקפים. אתם לא תבינו את חומרת המצב עד שלא ירצח כאן מפגין? אני אומר לכם - זה יגמר בדם!".

יו''ר סיעת יהדות התורה, ח''כ יצחק פינדרוס, דורש כי תוקם ועדת בדיקה חיצונית לאלימות המשטרה: ''הגדלתם את גובה הקנסות ל-500 שקלים, והמשטרה לקחה את זה למקום של אלימות. מקווה שהוועדה תוריד את הקנסות''.

חילופי האשמות חריפים נשמעו בין תנ"צ ערן קמין המייצג את המשטרה, לבין חברי הכנסת בנוגע להתנהלות המשטרה בתקופה האחרונה. ח"כ כסיף האשים אותו בכך שהמשטרה פועלת באופן פוליטי ומח"ש אינה חוקרת עבירות של שוטרים. גם ח"כ ניצן הורוביץ תקף את התנהלות המשטרה. ח"כ כסיף: "תנ"צ קמין, שמעת פעם על ניסו גואטה? שמעת על בחור חרדי אוטיסט שחטף מכות רצח? על ילד שזרקו על עמוד ברחוב?".

תנ"צ קמין השיב בתגובה: "השוטרים שומרים את עמדותיהם בבית ומגיעים לאירועים ללא דעות. הם עושים עבודה נאמנה. לא עושים שום דבר מתוך כוונת מכוון לפגוע בעמדה של צד כזה או אחר. הייתי שמח אם ח"כ כסיף היה מבסס את טיעוניו".

חיים שדמי (מפגין שנעצר) זעק במהלך הדיון:" אתם מנותקים וטועים - יש אכן פראי אדם. אתם או משקרים במצח נחושה או תלושים מהמציאות. מדוע נעצרתי במוצ"ש האחרון בידי ימ"ר? כבר לא שוטרים רגילים, מדוע ביליתי לילה שלם במעצר? מדוע אזקו אותי? ליוויתי חברה לקניוון ממילא. קפצו עלי שני בלשים ולקחו אותי לניידת. לא התעמתי עם שוטרים, יש מעצרי שווא בכל מחוז ואלימות משטרתית חסרת פרופורציה. מדוע נעצרתי מעצר שווא ע"י סמויים בת"א. מה שעודכן במשטרה הוא תקיפת שוטרים. לא נחקרתי על זה אבל מישהו שינה את זה בתיק. נחקרתי על התנהגות שעלולה להביא לפגיעה בסדר הציבורי. אתם צריכים להתבייש, זו מדיניות".

ח"כ יעקב אשר אמר בתום הדיון על האלימות באכיפת הגבלות הקורונה: "מבלי לגרוע מזכויותיו של מ"מ המפכ"ל, הגיע הזמן למנות מפכ"ל קבוע שיבנה את המשטרה מתוך ראייה ארוכת טווח".

ועדת הקורונה

ועדת הקורונה התכנסה בראשות ח"כ יפעת שאשא-ביטון (הליכוד). הוועדה ממשיכה את דיוניה בנוגע לאסטרטגיית היציאה מהסגר.

ח״כ ד״ר יפעת שאשא ביטון פתחה את הדיון בוועדת הקורונה: ״אני רוצה לומר דווקא בנקודת הזמן הזו שהתחלנו את תהליך ההקלות של הסגר. יש לנו הזדמנות מצוינת לרכוש מחדש את אמון הציבור - אין מחלוקת על כך שללא אמון הציבור לא נוכל לנצח את המגיפה - לצורך כך צריכים להיות כללים מאוד פשוטים וברורים שינחו את המתווים השונים ביציאה מהסגר, זה אומר שיש לנו כלל ואחר כך מחריגים את היוצאים מן הכלל ולא להפך- יוצרים המון החרגות וכתוצאה מכך ההנחיות לא ברורות כלל".  

עמית אדרי, מנכ"ל משרד החינוך, אמר בפתיחת הדיון בוועדה: "שני שלישים מהתלמידים חווים קושי אישי כתוצאה מהמשבר, לרבות עלייה ברמת הדיכאון והעצבנות ועלייה בפגיעות בתוך הבית". בנוסף אמר כי" תאריכי הבגרות יפורסמו מחר-מחרתיים. כחלק מהפקת הלקחים מהגל הראשון יצאו כבר הנחיות על צמצום החומר והתאמת הבחינות במועדי החורף". אדרי אף אמר בפני הוועדה כי המשרד ערוך לכל תרחיש אפשרי ובתוך כך הציג את התרחיש הנרחב ביותר, שעלותו מוערכת ב-7.5 מיליארד שקלים וכולל זמן היערכות של חמישה שבועות מיום הקצאת התקציב לטובת גיוס כוח אדם והכנות לוגיסטיות במוסדות החינוך. 

עוד אמר מנכ"ל משרד החינוך כי "כרגע, בהנחיית שר החינוך, אנו מתמקדים בצמצום הפערים בין החברה הערבית ליהודית. אני מעריך שבזמן הקרוב נשתף את כל המורים והמנהלים ונצא בתכנית המסודרת. לא יכולנו להיערך מראש בטרם הוחלט מה ההגבלות על המערכת". בתגובה, ענתה יו"ר הוועדה ח"כ שאשא-ביטון: "התשובה לא מספקת, צריך תשובות ברורות מה הן החלופות. שיהיה ברור מה המשאבים של התכנית ומה כוח האדם שהיא דורשת. לא צריך לחכות רגע אחרי היציאה מהסגר כדי להתחיל בהיערכות. אנחנו כל כך הרבה זמן בתוך המצב הזה שחייבות להיות תוכניות מגירה מוכנות".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) שאלה אותו: "האם מנכ''ל משרד החינוך מרוצה ממודל הלמידה מרחוק שבנה המשרד?". בתגובה ענה אדרי: "עשינו הכשרות והשקענו בכלים ללמידה מרחוק, מפיקים לקחים ויש מקומות שבהם זה מתבצע באופן מעורר הערכה עם המון דברים יפים שרואים. יש קשיים, יש אתגרים, אנו לומדים אותם ונותנים מענה. עד שנחזור ללמידה פרונטלית מלאה נמשיך ללמד במתכונת משולבת כפי שהתכוננו בקיץ. אי אפשר לבטל את המשמעות של הפערים הטכנולוגיים שנפערו בעשר השנים האחרונות".

יו''ר מועצת התלמידים, איתי קרויטרו, דיבר על הבעיות המטרידות את בני הנוער בשל השבתת מערכת החינוך: "כרגע התיכונים אמורים לחזור רק בשלב השלישי, אחרי בתי הקפה. אם מצפים שנשב בזום עד ינואר וגם זה כתאריך עלום, ולא נתקהל בזמן שבתי הקפה פתוחים, זה לא רציני. אין לנו מסגרת, יש עליה באובדנות. בני הנוער חרדים. דיברתי עם מנהלת בית ספר שאמרה ששמעה מתלמידים שהם פשוט ויתרו על הלימודים שלהם ומסתובבים ברחובות". 

עוד אמר קרויטרו: "תלמידי יא'-יב' לא ייגשו לבגרויות חורף אם יחזירו אותנו לכיתות רק שבוע קודם. אנחנו סובלים בריאותית מישיבה של שש עד שמונה שעות בזום כל יום - בעיות עיניים, גב, השמנה. לא מובן למה לא מייצרים מתווה אפילו עם הגבלות חמורות שיחזיר אותנו לכיתות. אנחנו מוכנים לזה. הולך פה לאיבוד דור שלם בגלל חוסר התארגנות".

מ"מ ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד''ר אלרעי פרייס, התייחסה בדיון לאסטרטגיית היציאה ואמרה: "למדנו מהגל הראשון, נדאג לא לפתוח הכל למרות הקושי כדי להימנע מסגר שלישי. חייבים פתיחה הדרגתית אחרת נגיע לאותו המקום. אני חושבת שהתכנית שנבנתה היא לא רק לאסטרטגיית יציאה, היא תכנית למניעת סגר שלישי. להורדת אחוזי התחלואה עם קטיעת שרשראות הדבקה וככה לאפשר ליתר המשק להיפתח ולחיות לצד הקורונה".

עוד אמרה ד"ר אלרעי פרייס: "הרעיון כרגע הוא לייצר קפסולות קבועות, לא אנשים מתחלפים. גם אנשים שמתאמנים ביחד היא פעילות מסוכנת. היא נעשית בלי מסכות ובלי מרחק". ח"כ שאשא ביטון בתגובה: אין פה היגיון. מותר שאנשים יתאמנו יחד, אבל לא כשיש מאמן. איך אני יכולה להסביר דבר שכזה לציבור? למה בלי מאמן כן, ועם מאמן לא?".

ד"ר אלרעי פרייס יצאה במחאה על הקלות בה מתירים הקלות בסגר של לחץ ציבורי: "אנחנו במקום קריטי במגיפה. לא ניתן לפתוח חוגים בלי שישאלו 'למה בלי מסחר?' אף אחד לא אמר תלכו לעשות ספורט 20 איש בחוץ לבד, רק אמרנו שכרגע ההנחיות בכל הארץ הן לפי ההגבלות המחמירות ביותר, 10 בפנים ו-20 בחוץ. צריך להבין שאנחנו עדיין במצב של תחלואה גבוהה".

ח"כ שאשא ביטון לד"ר אלרעי פרייס: "הדיבורים שלך על סגר שלישי לא מסתדרים לי עם כמות החולים המאומתים שהתפרסמה היום".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה: "יש מזג אוויר חם, למה לא לקחת את כל התלמידים שילמדו בחוץ? איפה כל הרעיונות היצירתיים שלכם? חייבים למצוא פתרונות".

ועדת החינוך, התרבות והספורט

החל הדיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשותו של ח"כ רם שפע (כחול לבן). הוועדה עוסקת בהתמודדות עם אכיפת ההגבלות על מערכת החינוך החרדית.

מנהלת מחלקת החינוך במוסדות החרדים, רחל אלמליח אמרה במהלך הדיון: "אני יודעת שיש פה ושם הפרות וזה מטופל על ידי המשטרה. אני משוכנעת שיש את האכיפה והיא דרך המשטרה, לא דרכי". יו"ר הוועדה, רם שפע בתגובה: "אבל אנחנו מבינים שכן יש מוסדות שנפתחו". אלמליח: "אני לא רואה הרבה מוסדות שפותחים את בתי הספר. רובם שומרים על החוק. הפעילות היא של המשטרה".

במקביל לדבריו הצפויים של פרופ' גמזו, הבוקר נפתחו שוב תלמודי התורה ביישובים החרדיים, בניגוד להגבלות. שר הבריאות יולי אדלשטיין מתח ביקורת על פתיחת מרכזי הלימוד התורניים ואמר: "האכיפה כרגע לא משהו. אפילו אם אותם מוסדות יקבלו גם מחר וגם למחרת את הקנס - אני חושב שאחרי יומיים-שלושה הם יפנימו את המסר ויסגרו. אני רק מזכיר שמדובר פה במאבק משותף של כולנו נגד הנגיף". 

נתוני בדיקות הקורונה הבוקר מלמדים על יעילות הסגר: מתוך למעלה מ-27,000 בדיקות, פחות מ-900 נבדקים אובחנו כחיוביים (3.5%). מניין החולים שמצבם קשה עומד על 619, בהם 212 מונשמים.