"אנחנו יוזמים פנייה לכל המטופלים בני ה-60 ומעלה, שקיבלו תורים לחיסונים לפברואר-מרץ, להקדים את התור לקבלת החיסון", מספרת בראיון ל"מעריב" מנהלת מחוז דן-פתח תקווה בשירותי בריאות כללית, ד"ר יעל רייכנברג. "השבוע נשלש את מספר המתחסנים לעומת תחילת מבצע החיסונים ונעלה לכ-40 אלף חיסונים ביום".
כחצי מיליון מטופלים רשומים בשירותי בריאות כללית במחוז דן-פתח תקווה, הנחשב למחוז ייחודי ומורכב לנוכח אוכלוסייתו המגוונת. "כ-15% מהמטופלים הם חרדים (רובם מבני ברק מ.כ), כ-7% ערבים (רובם מכפר קאסם וג'לג'וליה מ.כ) וכ-100 אלף (כ-20% מכלל המטופלים) הם בגילאי 60 ומעלה, מתוכם כ-200 מעל לגיל 100", מספרת ד"ר רייכנברג.
מבחינה לוגיסטית, כיצד אתם נערכים לגידול החד במספר המתחסנים?
"בשבוע שעבר פתחנו שלושה מוקדי חיסונים – במרפאות כללית ברוטשילד בפתח תקווה, ברבי עקיבא בבני ברק ובהרצל ברמת גן. השבוע נפתח שבעה מרכזי חיסונים נוספים. בראש העין ייפתח מרכז חיסונים גדול באולם הספורט נווה אפיקים, ברמת גן יפעל מרכז בבית הצנחן, בגבעתיים במרפאת המעורר ונפתח מוקדים גם בקרית אונו, באור יהודה באולם רוזמרין בפתח תקווה ומקומות נוספים. גם נחסן בבתי החולים של הכללית, בהם שניידר ובית רבקה ותהיה לנו פריסה רחבה בכל המחוז. אנחנו בעיצומו של מבצע מהגדולים ביותר בתולדות הרפואה מאז הקמת המדינה. כולנו נרתמנו למשימה".
מתי להערכתך תוכלו לחסן אוכלוסיות נוספות, כמו מתחת לגיל 60?
"אני מאמינה שאם נמשיך בקצב הנוכחי, נוכל לעבור בזמן הקרוב לחיסונים לכלל האוכלוסייה. אנחנו פועלים על פי קצב ההתקדמות של מתן החיסונים לגילאי 60 ומעלה והנחיות משרד הבריאות".
יש מספיק כוח אדם מיומן למתן מאות אלפי החיסונים בפרק זמן קצר יחסית?
"בשירותי בריאות כללית מועסקים כ-45 אלף עובדים. אנחנו מגייסים מתוך העובדים שלנו וגם מגייסים חובשים ופראמדיקים, בתיאום עם גורמים שונים, בהם פיקוד העורף. לא מדובר רק בגיוס המחסנים, אלא גם באנשי מנהלה, כמו במוקדים, במשרדי הקבלה וסדרנים במוקדי מתן החיסונים".
אתם נערכים להרחבת שעות מתן החיסונים?
"בינתיים, החיסונים ניתנים בשעות 20:00-8:00 ויש היערכות למתן חיסונים בכל שעות היממה במשך שבעה ימים בשבוע בינתיים בשלושה מוקדים – בתל אביב, בהרצליה ובחיפה".
מדוע בתחילת מבצע החיסונים ניתנו לאנשים מבוגרים תורים גם לפברואר ומרץ?
"לא היו מספיק חיסונים ואחרי שהחלה להגיע אספקה נוספת נפתחו עוד תורים ופעלנו ביוזמתנו כדי להקדים את התורים".
אתם נתקלים בתופעות של סרבנות לקבלת החיסון?
"אנחנו בעיצומו של החלק המאוד מאוד גבוה של ביקושים להתחסן בקרב האוכלוסייה המבוגרת ובסיכון ועוד לא ראינו סרבנות. יש כאן הרבה פסיכולוגיה, מטופלים נוהרים למוקדי החיסונים וזה מייצר היענות. אנחנו גם מקיימים פעולות הסברה ובמידת הצורך גם שכנוע. יש חשיבות רבה להתחסנות ורואים שעם ישראל רוצה להתחסן".
איך ההיענות בבני ברק?
"מצויינת, לא מפסיקים להגיע מטופלים לקבלת החיסונים".
את מודאגת מהדיווחים על המוטציה שהתגלתה בנגיף הקורונה?
"מבחינת החיסון, כבר הונחה התשתית וניתן יהיה להתאים אותו עם שינויים קלים למוטציות שעלולות להתפתח, כפי שזה קורה בנגיף השפעת. ככל שנדבקים יותר יש יותר מוטציות. החיסון הוא סינטטי והיכולת להתאים אותו מאוד גבוהה".
על רקע מבצע החיסונים, ד"ר רייכנברג, המתמחה במשך עשרות שנים ברפואת משפחה, מודאגת מהעלייה התלולה בתחלואה בקורונה במחוז.
"ב-27 בנובמבר היו 27 חולים מאומתים ביום, ב-15 בדצמבר עלינו ללמעלה מ-100 חולים חדשים ביותר ובסוף השבוע כבר זינקנו ל-188 חולים ביום. הזינוק מדאיג. חייבים לשמור על ההנחיות של עטיית מסיכות, מניעת התקהלויות ושמירת הגיינה אישית", היא מתריעה.
על רקע הזינוק בתחלואה, יש תחושה של מירוץ נגד הזמן במבצע החיסונים?
"בהחלט. כמה שנחסן יותר, ביחד עם שמירת ההנחיות, נביא לירידה משמעותית בתחלואה".
את רואה את האור בקצה המנהרה?
"אני מאמינה שליל הסדר נראה באופק".
את מאבחנת תופעות לוואי בתחום הרפואי בעקבות משבר הקורונה?
"אחרי הקורונה נצטרך לשקם את הבריאות המניעתית, לסייע לאנשים רבים שבעקבות הסגרים וחוסר הפעילות הגופנית העלו במשקל, לסייע גם למערך בריאות הנפש ולהחזיר את החוסן".
המשבר גרם לשינויים בדפוסי העבודה?
"הייתה האצה במעבר לרפואה מרחוק. כ-40% מהמפגשים עם רופא המשפחה הם טלפוניים, או באמצעות הווידיאו און ליין. זו מהפכה שהתחלנו אותה לפני משבר הקורונה ואוכלוסיות רחבות, גם בגילאים מבוגרים משתמשות בה כיום. הם מזמינים הכל דרך האפליקציה. פיתחנו מכשיר ייחודי שמאפשר בדיקה מרחוק של שורת פרמפרטים רפואיים, כמו חזה, לב, דופק, בטן ואוזניים. כ-4,000 מטופלים כבר משתמשים בה. רפואת המשפחה לאחר הקורונה כבר לא תהיה כמו שהייתה לפני המגיפה".