משרד הבריאות ממשיך להרחיב את מבצע חיסוני הקורונה בישראל במטרה לחסן כמה שיותר מהאוכלוסייה במדינה. על פי נתוני משרד הבריאות, אתמול נשבר שיא במבצע כאשר חוסנו 186 אלף ישראלים, 114 אלף מהם במנה השנייה ו-72 אלף במנת החיסון הראשונה. המשמעות היא כי סך המחוסנים שקיבלו את המנה הראשונה, מקרב כל הישראלים עומד על 2.2 מיליון, כאשר כ-420 אלף מהם קיבלו כבר את המנה השנייה. למרות הנתונים המעודדים, רבים ממקבלי שתי המנות שואלים את עצמם שאלות רבות באשר לחיסון ולמידת השפעתו בעצירת המגיפה.
"מדינת ישראל נמצאת בשיא הגל השלישי של תחלואת קורונה, מגיפה ששינתה את חיינו. איך מגיפות מסתיימות? רק לאחר שמשיגים 'חסינות עדר'", מסבירה ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק ויועצת למחלות זיהומיות במחוז צפון של שירותי בריאות כללית."'חסינות עדר' היא מצב בו רוב האוכלוסייה מוגנת, ולכן לא יכולים להידבק שוב ולהדביק את הסובבים", היא מסבירה.
לדבריה, "אפשרות אחת להשגת 'חסינות עדר' היא להמתין עד שרוב האוכלוסייה תחלה ולהסתכן בפגיעה ותמותה משמעותיות. במקרה של COVID19 אנשים מבוגרים ומתפקדים היטב וגם צעירים ובריאים נפגעו קשות, וגם אם שרדו את המחלה, חלקם סובלים מנזק תפקודי, יתכן שלצמיתות מדינות בעולם שניסו להגיע ל'חסינות עדר' באמצעות תחלואה נרחבת (אנגליה, שוודיה) התבדו כאשר התברר שהמחיר הוא כבד ושינו את דרכן".
"האפשרות הנכונה יותר היא לחסן את האוכלוסייה בחיסון יעיל ובטוח", ציינה ד"ר חזן. "ברשותנו כעת חיסון פייזר שכבר ניתן בארץ וחיסון מודרנה שבקרוב יגיע לארץ. שני החיסונים פותחו באותה טכנולוגיה, ותוצאות המחקרים דומות מאוד. ההבדל בין החיסונים הוא טכני בלבד (מספר מנות בבקבוקון, טמפרטורת שמירה, זמן מדף), שניהם ניתנים ב-2 מנות: הפרש של 21 יום בחיסון פייזר ו-28 יום בחיסון מודרנה".
האם החיסון יעיל? "על פי המחקרים שני החיסונים יעילים מאוד: 94%-95% יעילות במניעת המחלה וכמעט 100% במניעת מחלה קשה, כלומר גם אם אדם מחוסן חלה, מחלתו תהיה קלה יותר".
מתי האדם נחשב מחוסן? "ביום השמיני שלאחר קבלת המנה השנייה של החיסון. האם אחרי מועד זה אנו יכולים לחזור לחיים שהכרנו? התשובה היא שלא. עדיין, אנו נדרשים לעטיית מסכה ולשמירה על ריחוק חברתי".
ד"ר בביאנה חזן מסבירה כי "חשוב להבין שגם אם 100% מהאוכלוסייה מחוסנת עם שתי מנות חיסון, לפי דיווחים מדעיים, 5% מכלל המתחסנים אינם מפתחים נוגדנים (לכל מחלה, לא רק קורונה), ולכן אינם מוגנים. מצב זה שכיח במיוחד אצל אנשים מבוגרים מאוד או עם דיכוי חיסוני, לכן חיסון הוא לא רק אישי כי אם חברתי – קהילתי. בכך שאני מחוסנת, אני מגנה על אחרים שלא הצליחו לפתח נוגדנים".
"ככל שמעגל המתחסנים רחב יותר", הדגישה ד"ר חזן, "כך נוצרת הגנה גם על מי שאינם מפתחים נוגדנים למחלה. בשלב זה אנו עדין לא יודעים בוודאות למשך כמה זמן החיסון יגן עלינו, ועד כמה הוא מגן גם מפני הווריאנטים החדשים. דבר נוסף שנוכל לדעת רק כאשר יצטברו יותר נתונים – האם אדם שחוסן הוא עצמו מוגן מפני מחלה אבל עלול להיות נשא של המחלה ולהדביק אחרים? אנו לא יודעים עדין בוודאות. ולכן, כולנו מחוייבים להמשיך ולהקפיד על כל ההנחיות ולעודד את סביבתנו להתחסן".
ומה באשר לתופעות הלוואי? "בכל חיסון", אומרת הבכירה בקופת החולים כללית, "עלולות להיות תופעות לוואי, וגם בקורונה – תמונת המצב האמיתית דומה למה שדווח במחקרים על קבוצת הנחקרים".
לאחר המנה הראשונה של החיסון דיווחו המתחסנים על תחושת כאב במקום ההזרקה ובבית השחי, ואילו אחרי מנת החיסון השנייה, בנוסף לכאב ואודם במקום ההזרקה, דווח על תופעות שכללו חולשה, צמרמורות, כאבי שרירים ולעתים חום, יותר אצל מתחסנים צעירים. תופעות אלה חלפו ללא צורך בטיפול רפואי, מעבר לכדור נגד כאבים או להורדת חום, תוך 48 שעות". בנוסף, היו כמה דיווחים על תחושת נימול בפנים אולם גם אלו חלפו ואין וודאות שהן קשורות לחיסון, משום שאלו דיווחים שקיימים גם ללא התחסנות", ציינה ד"ר חזן.