מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה של אגף המודיעין (אמ"ן) של צה"ל פרסם הערב דו"ח המתייחס למוטציות של נגיף הקורונה והשפעתן על התחלואה בארץ, בצל החיסונים והכניסה לשבוע השלישי לסגר השלישי על ישראל. בדו"ח מזהיר אמ"ן כי התנאים בישראל עלולים להוביל להתפתחות מוטציה עמידה לחיסון.
על פי הדו"ח, התפרצות וריאנטים שמעלים את קצב ההדבקה ובכלל זה הווריאנט הבריטי אשר התפשט בישראל וביתר העולם וכן הווריאנט
הדרום אפריקאי, היא בעיה זו גלובלית ואותותיה ניכרים כבר במדינות אירופה ובארה"ב, ובמדינות נוספות בעולם בהתפרצויות מהירות יותר,
אשר השליטה בהן הופכת לקשה ביותר.
קיים חשש מהגעת וריאנטים אשר התגובה החיסונית של מערכת החיסון של מחלימים ואף של מחוסנים לא תהיה מיטבית למולם (כלומר אחוז מסוים מהם עלול לחלות שוב). חשש זה נובע מעדויות מוגבלות שקיימות על אודות הווריאנטים של הווירוס בדרום אפריקה ובברזיל והחלו להתפשט משם הלאה. חשש זה יגבר ככל שיתקיימו אינטרקציות בין תחלואה מרובה למחוסנים ומחלימים, ולחיסונים "שלא על פי הפרוטוקול". קצב חיסון איטי מחוץ לישראל, במקביל לגלי תחלואה שם, עלול לגרום לכך, שחלון ההזדמנויות ליצירת וריאנט שכזה ימשיך להיות קיים במהלך השנה הקרובה לפחות.
במקביל - עלייה של הסבירות להיווצרות מוטציה עמידה בישראל: עד להשלמת חיסון האוכלוסייה הבוגרת, מבצע החיסון ההמוני המתרחש במקביל להתפרצות פעילה בארץ, עלול להוביל ל"לחץ אבולוציוני" על הנגיף. מצב זה עלול לגרום לכך שמוטציות המקנות לנגיפים יתרון מסוים למול החיסון יתפשטו בצורה ניכרת באוכלוסייה, אם יופיעו. זאת, בעיקר נוכח היעדר פתרון חיסון לאוכלוסיית הילדים במדינת ישראל.
נוסף על אלו, קיים חשש עקרוני להופעת וריאנט אלים יותר, ובדגש למול אוכלוסיות שנחשבו עד כה "בטוחות" יחסית – צעירים וילדים. לדוגמה, לאחרונה הציגה ממשלת בריטניה ראיות ראשוניות לכך שזן הקורונה המוטנטי הבריטי עלול להגביר את התמותה, אך אלו עדיין אינן חד משמעיות.
עוד עולה מהדו"ח, כי העלייה בקצב ההדבקה נוכח התבססות הזן הבריטי בישראל, גוררת התפרצויות מהירות יותר מבעבר, ולכן ההישגים הצפויים מצעדי ריחוק חברתי וסגרים יהיו נמוכים יותר אך הכרחיים.
על כן, מומלץ לממש את הסגר בצורה הטובה ביותר, ולאחריו לפתוח את המשק בזהירות ובאופן מדוד כדי להבין טוב יותר את השפעת הווריאנטים על התחלואה ולהאט אותה במידת הצורך. זאת, תוך רתימת הציבור להמשך עטית מסיכות תקניות באופן מלא, מניעת התקהלויות, בדגש על חללים סגורים המאיצים הדבקה, ובידוק נרחב. בכלל זאת ועד שיוכח אחרת, גם מחוסנים, אשר ייתכן וידביקו את סביבתם על אף שלא יחוו מחלה בעצמם.
במקביל, ישנה חשיבות עליונה להתקדם במהירות במבצע החיסונים ולהגיע לאחוזי חיסון גבוהים ככל הניתן בישראל, על מנת להימנע מתמותה מיותרת. בעיית היבוא של וריאנטים עמידים לחיסון מחו"ל וההתמודדות עמה כיום, גם כאשר הריצוף הגנומי לזיהוי שינוי בנגיף בקרב חולים קיים ומאפשר תמונה טובה של הווריאנטים הדומיננטיים. הבנת משמעות שינוי ברצף הנגיף, דורשת עדיין זמן מחקר של מספר שבועות עד לתשובה וודאית. מרבית מדינות העולם, כלל אינן מצליחות לקיים מעקב אחר סוגי הזנים הנמצאים ומתפתחים בשטחן .
יתרה מכך, גם מדינות שמצליחות לזהות זנים חדשים אינן יודעות להעריך את הסכנה מהם בפרקי זמן קצרים. עדות לכך היא שהפרסומים על וריאנטים מסוכנים שנוצרו בתחומן של שתיים מהמדינות המבצעות את ההיקף הגדול ביותר של ריצוף גנומי לדגימות, דנמרק ובריטניה, התרחשו כשלושה חודשים לאחר היווצרותם של הווריאנטים.
המקרה של הווריאנט הבריטי הוכיח כי על אף היערכות ותגובה מהירה של ישראל מיד עם היוודע על קיומו של הווריאנט הבריטי, היה זה מאוחר
מכדי לעצור את התפשטותו באוכלוסייה, דבר שתרם להחרפת הצעדים במסגרת הסגר השלישי גע ביעילות הסגר, ומגביר מאוד את החשש מעליית התחלואה לאחר הסרת הסגר, נוכח השתנות "כללי המשחק" של קצב ההדבקה הצפוי לאחריו.
פרסום ההתרעה על ידי גורמי המקצוע עלול להתעכב זמן נוסף בכל האמור להתמודדות הזן עם החיסון, שכן נדרש בירור בניסויי מעבדה מעמיקים.
כך, על אף שעבר כבר למעלה מחודש ממתן ההתרעה על הזן הדרום אפריקני, טרם נחלט בניסויי מעבדה, האם הוא צפוי לפגוע ביעילות החיסונים, שכן הניסויים שנועדו לענות על השאלה עודם מתבצעים.
יתר על כן, וודאות מלאה תתקבל, עוד אחרי שיתקבלו ממצאי ניסויים אלו, שכן יידרש זמן נוסף לאיסוף דיווחים קליניים על יעילות החיסונים למול הווריאנטים ב"עולם האמיתי" ועל מקרי הדבקה חוזרת של מחלימים בזנים אלו.
ניסויים לבחינת יכולת הניטרול של הזנים המוטנטיים החיים בשלמותם, עם כלל המוטציות למול סרום ממחוסנים מתבצעים במספר מדינות בחו"ל וטרם פורסמו ממצאיהם.
בדו"ח צוין כי בריטניה וגם דרום אפריקה הוגדרו כ"מדינות אדומות" עוד טרם זליגת הווריאנטים מהן לישראל. מימוש תעופה במתווה הנוכחי, והסתמכות על בידוד ביתי בלבד אינה יעילה, ומובילה לסכנה לכניסת זנים נוספים של הנגיף ללא "יכולת תגובה" ומניעה באמצעות הידוק הבקרה בגבולות, וקטיעת שרשראות.
יוזכר, טרם התברר האם החיסון מגן גם מפני הידבקות בנגיף והעברתו לאחרים, ועל כן ישראלים מחוסנים שישובו לארץ עלולים לשאת אף הם נגיף המכיל מוטציות המאתגרות את החיסון בהיקף כלשהו ולהדביק אחרים, זאת בעת שאינם סובלים מתסמינים כלל. לאור זאת: בנסיעה לחו"ל, גם על מחלימים ומחוסנים להתנהל בזהירות – להקפיד על ריחוק חברתי, מסכות והימנעות מהתקהלויות. מומלץ להימנע מנסיעות מיותרות, ובדגש על מקומות שבהם הווריאנטים המטרידים נפוצים – יש לעקוב אחר עדכונים.
יש לבחון להתייחס למחוסנים או מחלימים באופן דומה בעת הגעתם לישראל לכל הפחות בהיבטי בדיקתם וייתכן אף בידוד מקוצר, כיוון
שאם ידבקו במוטציה בעייתית הם עלולים להפיץ אותה בקהילה.
בעיית התפתחות המוטציות השונות של הנגיף והעברתן בדרך התעופה הינה גלובלית, ומדינות רבות החלו לפעול בחודש האחרון למול זליגת
וריאנטים חדשים של הנגיף לשטחן. אחדות מנעו טיסות אל/ממדינות בהן התפרצו המוטציות, חלקן, כגון דנמרק, סגרו את התעופה באופן מלא, אחרות דורשות הצגת תוצאת בדיקה שלילית טרם עלייה למטוס, ומספר מדינות מגבירות את הפיקוח על הנכנסים באמצעות מלוניות ואמצעי אכיפה.
המסקנות העולות מן הדו"ח הן, שהחיסון יאפשר לישראל לחזור לשגרה, רק אם תשתמש ביתרונות שהוא מעניק בהיבט הורדת התחלואה והתמותה מהזנים המוכרים לנו כיום.
על מנת לשמר את ההישג שיתקבל באמצעות מבצע החיסון נדרש: להמשיך להקפיד על הנחיות הריחוק, בידוד, והיגיינה עד לחיסון אחוזים ניכרים באוכלוסייה, ולהימנע מיציאה בלתי מבוקרת מהסגר ובנוסף למנוע או ל כל הפחות לעכב בחודשים רבים כניסת וריאנטים חדשים של הנגיף שעלולים בתרחיש מחמיר לאתגר את החיסונים הקיימים. הדבר דורש התייחסות מהודקת יותר למדיניות היציאה והכניסה לישראל ממדינות בעלות תחלואה כולל למול מחוסנים.
למנוע ולגלות התפתחות של וריאנטים בתחומי ישראל באמצעות מאמץ להורדת התחלואה לממדים נמוכים ככל הניתן ככל שירבו המחוסנים. הדבר עשוי להיות קל ו"ריאלי" יותר למימוש ולעקוב אחר התפתחות גרסאות מקומיות של הנגיף באמצעות ביצוע ריצוף גנטי נרחב.
להשלים את מבצע החיסונים במהירות וביעילות, תוך הסברה רחבה שתאפשר התגייסות לאומית רחבה למאמץ זה.
חשוב לציין שהחיסון וצעדי המנע להורדת התחלואה בישראל מאפשרים גם הזדמנויות לפתיחת המשק, ולפתיחת הגבולות למול מדינות ללא תחלואה – אולם אלו צריכים להיעשות בקפידה ובזהירות יתרה.
משרד הבריאות פרסם מוקדם יותר הערב את נתוני הקורונה העדכניים, ודיווח כי 7,316 אנשים אובחנו כחיוביים לנגיף הקורונה אתמול. אותם חולים מהווים כ-8.8 אחוזים מסך 85,739 הבדיקות שנערכו. בנוסף, 1,171 חולים במצב קשה, ו-4,326 נפטרו כתוצאה מסיבוכי המחלה, 40 מהם החל מחצות.
עוד הודיע המשרד כי לאחר ריצוף גנטי שביצע אצל שבע נשים הרות שאושפזו לאחר שחלו בקורונה, גילה כי שש מתוכן נדבקו במוטציה הבריטית.
בנוסף, מבצע החיסונים הלאומי ממשיך במרץ. כמעט שניים וחצי מיליון אנשים קיבלו את מנת החיסון הראשונה, 9,104 החל מחצות, ו-939,827 אנשים קיבלו את מנת החיסון השנייה, 17,611 החל מחצות.
בתוך כך, החל מהערב החלו להתחסן גם גם תלמידי כיתות י"א-י"ב בני ה-16 ומעלה. קופות החולים כללית, מכבי ולאומית הודיעו שבני הנוער יוכלו לקבוע תור לחיסון. תלמידי התיכון מתבקשים להגיע למתחמי החיסונים בליווי הוריהם או בליווי אישור בכתוב בצירוף תעודת הזהות של אחד מההורים.
ההחלטה לחסן את תלמידי התיכון מגיעה בשל הרצון להבטיח את קיומן התקין, ככל הניתן, של בחינות הבגרות. בנוסף מבקשים במשרד הבריאות להבטיח כי תהליך הגיוס לצה"ל יוכל להתנהל בצורה טובה ובטוחה בחודשים הקרובים.
כמו כן, החל מהיום, כל אדם המבקש לעלות על טיסה לישראל, יידרש להציג למפעיל האווירי אישור על בדיקת PCR שלילית לקורונה שביצע במהלך ה-72 שעות לפני מועד ההמראה, או לחילופין אישור מתחסן או מחלים שניתן על ידי משרד הבריאות.
ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, הודיע אתמול כי המוטציה הבריטית של נגיף הקורונה, שפשתה גם ברחבי הארץ, עשויה להיות קשורה לתמותה גבוהה יותר. את הדברים אמר במסיבת עיתונאים. עם זאת, הוסיף, כי כל הראיות הנוכחיות הראו ששני החיסונים נשארים יעילים כנגד הזנים הישנים והחדשים.