כלנית קיי, מנהלת מבצע החיסונים בשירותי בריאות כללית שוחחה היום (שלישי) עם ענת דוידוב ב-103FM וניסתה להסביר את הירידה בהיענות לחיסונים ואף דיברה על יעילותם נגד המוטציות. לטענתה, לאחר שגיל המתחסנים ירד ל-35, ההיענות ירדה. "אנשים חושבים שהחיסון מיועד בעיקר לאנשים עם מחלות רקע", היא טענה והזהירה: "אנחנו מאבדים זמן".
אנחנו שומעים בימים האחרונים שמספר המתחסנים מתמעט. זה לא כמו בהתחלה, יש הסבר לזה?
"ההסבר הוא חלקי. אוכלוסיות התיעדוף הראשונות שמשרד הבריאות קבע, של קשישים וחולים כרוניים, התחסנו בהיקפים מאוד גדולים. לשמחתי, אנחנו מגיעים לאחוזים גדולים. יותר מ-80 אחוז מהאוכלוסיות הללו קיבלו כבר את מנת החיסון הראשונה, ומחצית מהם קיבלו כבר את המנה השנייה. החיסון בקרב אוכלוסיית הקשישים והחולים הכרוניים מתקדם והגענו להישגים יפים".
"הבעיות הן באוכלוסיות הצעירות יותר", הסבירה. "משרד הבריאות מאפשר לנו כיום לחסן בני 35 ומעלה, ובקבוצה זו יש היענות פחותה משקיווינו. גם בקרב בני נוער בגילאי 16-18 שיעור ההתחסנות לא גבוה. קיווינו לחסן לפחות 60-70 אחוז מהאוכלוסייה הזו, אך הכמות נמוכה יותר ועומדת על כ-40 אחוז".
בני הנוער לא ממהרים להתחסן וכך גם צוותי ההוראה ברחבי הארץ, וזאת על אף הקריאה מצד גורמים רבים לפתוח מחדש את מערכת החינוך כבר בשבוע הבא.
"כרגע כ-50 אחוז בלבד מצוותי ההוראה שמבוטחים בכללית התחסנו, וזה לא הרבה", סיפרה קיי על הנתונים. "אם אנחנו רוצים לפתוח את מערכת החינוך בשבוע הבא, ועל מנת למנוע את התפשטות המגפה בבתי הספר ומוסדות החינוך, חשוב מאוד שאחוז גבוה של המורים יהיה מחוסן".
מדוע רבים כל כך שיכולים להתחסן טרם עשו זאת?
"חלק מהאנשים חוששים. אנשים חושבים שהחיסון מיועד בעיקר לאנשים עם מחלות רקע, הם חושבים שהקורונה מסוכנת רק למי שסובל מחלות רקע. אנשים טועים בזה. בשבועיים-שלושה האחרונים, אנחנו רואים תחלואה קשה גם בקרב אנשים שאין להם מחלות רקע", הדגישה קיי וקראה לאוכלוסיות שיכולות להגיע ולהתחסן: "מיום א' אנחנו רואים האטה משמעותית בכמות המתחסנים. יש לנו מתחמים פתוחים, יש לנו חיסונים. אנשים צריכים לבוא ולהתחסן, כי הזמן יקר וכל יום שעובר והמגפה לא נבלמת, אנחנו מאבדים זמן".
בהמשך, סיפרה קיי על יעילותם של החיסונים גם נגד המוטציות השונות של הנגיף שהתגלו בשבועות האחרונים. "חשוב להבין, לפי המחקרים של פייזר החיסון יעיל גם כלפי המוטציות החדשות שמתפתחות. אולי לא באותו היקף ואולי לא ב-95 אחוזי יעילות, אבל החיסון בהחלט מגן גם מפני מוטציות, מפחית את עוצמת המחלה, מפחית את ההדבקה ואת הסיכון", היא אמרה והוסיפה: "אם אנחנו רוצים לחזור לשגרה ככל שניתן, הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות אחוז גבוה של מתחסנים. ככל שנאט את קצב ההתחסנות, הקצב של החזרה לשגרה יואט".
למה שלא תפתחו את החיסון לכולם?
"אנחנו עובדים בהתאם להנחיות משרד הבריאות. ברגע שיודיעו אחר, נעשה זאת. במקומות שבהם יש חשש מהשמדת חיסונים, אנחנו מקבלים אישור נקודתי להזמין אנשים להתחסן. לגבי הנושא של פתיחה לכלל האוכלוסיות, אני חושבת שהמטרה היא לא ליצור התנפלות".
בתוך כך, פרופסור אייל לשם מבית החולים שיבא שוחח עם בן כספית ואריה אלדד בתוכניתם ב-103FM וסיפר להם על יעילותם של החיסונים, הרגיע בנוגע לפחדים השונים הנובעים מתופעות הלוואי של החיסון וחזר על הקריאה לציבור להגיע ולהתחסן. "אנשים אינטילגנטים חוששים לקבל את החיסון בגלל שהם מקבלים מידע שגוי ומוטעה", הסביר לשם.
"אנשים אינטליגנטים חוששים לקבל את החיסון מכוון שהם מקבלים מידע שגוי ומוטעה", סיפר פרופ' לשם על הסיבה מאחורי ההאטה בקצב ההתחסנות בימים האחרונים, וביקש להרגיע את החוששים: "כבר יותר ממיליון תושבים השלימו את שתי מנות החיסון, שבוע חלף מאז קיבלו את מנת החיסון השנייה, ואנחנו לא רואים תופעות לוואי משמעותיות או קשות בקרב המתחסנים. בעולם התחסנו כבר עשרות מיליונים ועדיין אין דיווח על תופעות לוואי. אין ספק שמדובר בחיסון בטוח".
לשם התייחס גם לנתוני התחלואה הגוברים, למרות החיסונים והסגר: "ההידבקות במחלה והתחלואה מתרחשת בעיקר אצל אנשים לא מחוסנים. עכשיו יש 8000 מקרים מאומתים ביום, ועדיין חצי מהמשק סגור ובתי הספר סגורים. ברגע שהם יפתחו, נעלה ונכפיל את הקצב ותוך מספר שבועות אנחנו נהיה מעל ל-10 אלף מאומתים ביום, ולא משנה כמה נחסן".
"כל עוד יש לנו אנשים בסיכון שאינם מוגנים, אנחנו נראה תחלואה קשה. עיקר המאמץ צריך להיות בהסברה סבלנית, מדויקת ומדעית, בעבור אנשים שחוששים ומהססים, שקוראים בגוגל במקום לשאול את רופא המשפחה ואת המומחים", הדגיש פרופ' לשם וקרא לציבור להגיע ולהתחסן: "אדם שנמצא בקבוצת סיכון ולא מתחסן, שם את נפשו בכפו. בבית החולים שיבא יש עשרות מטופלים בגילאי 50-70 שהגיעו במצב קשה ביותר, ואנחנו נאבקים על חייהם בגלל מחלה שהיא ברת מניעה על-ידי חיסון בטוח ויעיל".
בנוסף, לשם הסביר כיצד פועל החיסון נגד הקורונה: "הגוף נחשף למולקולה שנקראת מסנג'ר RNA. הגוף שלנו נחשף אלפי פעמים מדי שנה ל-RNA של וירוסים שונים. כשאנחנו נחשפים למולקולה הזו בצורה של חיסון זה בדיוק אותו דבר, כמו כשהילדים שלנו מקבלים חיסון לחצבת או כשנשים שרוצות להיכנס להריון מקבלות חיסון לאדמת. מדובר במנגנון פיזיולוגי לחלוטין, הגוף שלנו רגיל להיחשף לחומר הזה ולפתח חסינות לחלבונים כאלה. אנחנו לומדים שהחיסון מוריד תחלואה קשה. גם אם אתה נדבק, אתה לא חולה קשה".