מאז שהחנויות נפתחו שוב ביום ראשון, למאיר כהן, הבעלים של חנות הצעצועים "הפיראט האדום" באור יהודה, אין רגע דל. רוב הזמן הוא מתרוצץ בחנות שלו כדי לקבל את פניהם של הילדים הרבים והוריהם, שתרים ברגע האחרון אחר תחפושות לפורים.

שמו של כהן ושם העסק שלו מוכרים לא רק לתושבי הסביבה שנוהגים לפקוד את חנותו. לפני כשנה, ב־27 בפברואר 2020, הפך כהן לחולה קורונה הראשון בארץ, תואר שעליו היה ללא ספק מוכן לוותר. "עד היום אנשים אומרים לי: 'זה אתה, הראשון שחלה'. כל הזמן מדברים על זה", הוא אומר כעת. "על זה ועל כל השנה הזו הייתי מוותר באהבה. הייתה שנה מאתגרת, קשוחה. נחשפתי בה לדברים שטרם הכרתי ואף אחד גם לא ידע לצפות אותם. יצאתי ממנה עם הרבה תובנות".

תחילת 2020 הייתה נראית מבטיחה וכהן, 42, לא דמיין לעצמו מה תביא איתה בהמשך. "ב־24 בפברואר חזרתי ארצה מאיטליה. הייתי שם בשבוע האופנה", הוא משחזר. "באותה תקופה רק דיברו על כך שיש וירוס חדש בסין, אז עדיין לא התחיל הבלגן באיטליה. יומיים אחרי שחזרתי לארץ הרגשתי לא טוב. ברגע אחד עלה לי החום, והגיע עד ל־40 מעלות. הרגשתי חולשה. הייתה לי הרגשה כמו של שפעת, ומשם זה רק הלך והחמיר. ביום חמישי, אחרי בדיקה חיובית לקורונה, המצב הידרדר והתאשפזתי. אנשי מד"א הגיעו לקחת אותי מהבית בתוך משהו שנראה כמו אינקובטור סגור. הם עצמם היו לבושים כמו חייזרים. זה היה נראה מוזר מאוד, משהו שבחיים לא ראיתי".

מה הרגשת כשהבנת שאתה חולה בקורונה?
"באותה תקופה זו הייתה מחלה חדשה, והאבחנה הייתה סופר מפחידה. הדבר היחיד שידענו פה בארץ על הקורונה היה הסרטונים מסין שבהם רואים אנשים נופלים ברחובות. לא ידענו אם יש למחלה הזאת תרופה, אם בכלל יוצאים ממנה בחיים. זה היה כמו סוף העולם אז. הייתי כמעט חודש בבית חולים עם דלקת ריאות. גם אשתי ושני הילדים שנדבקו היו מאושפזים. קיבלנו טיפול סופר אישי במרכז הרפואי שיבא תל השומר. אחרי שהחלמתי חזרתי לעצמי. כך גם אשתי והילדים".

ספגנו השמצות

המחלה עברה, אבל השלכותיה ליוו את כהן. בחודש מרץ 2020 הגיש משרד הבריאות תלונה במשטרת מחוז תל אביב נגד כהן, בגין הכשלת עובד ציבור, מסירת מידע כוזב והטעיית הציבור. במשרד הבריאות טענו בתלונתם כי בחקירה האפידמיולוגית מסר כהן כי שהה בחנותו זמן קצר, ובשל כך לא נדרשו הבאים איתו במגע בבידוד. אלא שבעקבות מידע שהגיע לידי החוקרים מלקוחות שראו אותו במקום, הוא אישר כי שהה בחנות בעוד שני מועדים נוספים ולמשך זמן רב. כתוצאה מכך נדרשו הורים וילדים רבים מאזור המרכז שביקרו בחנות ונחשפו לבעליה, להיכנס לבידוד.  כמו כן, הוא נחשד בהפצת מחלה. עם קבלת התלונה ממשרד הבריאות נפתחה חקירה במשטרה ובסיומה הועבר התיק לעיון ולהחלטת הפרקליטות, שהחליטה לסגור את התיק. מהפרקליטות נמסר כי: "התיק בעניינו של החשוד נסגר. בשל תיקון לחוק סדר הדין הפלילי האוסר על מסירת עילת הגניזה, לא נוכל למסור את עילת הגניזה ולהסביר את הנימוקים לסגירת התיק".

כיצד השפיעו עליך הטענות שהועלו כלפיך?
"עברנו שיימינג וספגנו הרבה השמצות בכל הרשתות החברתיות מאנשים שהסתתרו מאחורי המקלדת, כאלה שיודעים אולי לכתוב אבל לא יודעים מי אני וכבר מינו את עצמם כשופטים. הם האשימו אותי שהגעתי לעבודה חולה, ששיקרתי בחקירה. עכשיו כולם מבינים שזה שטויות ולראיה החקירה העלתה שאני לא אשם. כשזה קרה זה לא היה נעים. אנשים גם הפיצו שמועות כאילו אסור להיכנס לחנות שלנו. הסערה הזאת השפיעה במיוחד על הילדים שלי, שהלכו לבית הספר וספגו השמצות. זה היה הדבר הכי קשה שנאלצתי להתמודד איתו השנה – השיימינג שכל המשפחה ספגה".

איך התמודדתם?
"קודם כל אני יודע מי ומה אני. לא עשיתי שום דבר. ברוך השם, יש לי שם טוב, וכשהייתי מסביר לאנשים מה באמת קרה – הם היו מקבלים קצת פרופורציות. לצד השיימינג, היו גם המון גילויים של חמלה ואהבה, המון הודעות וטלפונים. הייתה לנו תקופה לא נעימה בכלל, אבל עברנו אותה".

השמועות פגעו בך גם בהיבט העסקי?
"רוב הזמן החנות הייתה סגורה בגלל הסגרים וההנחיות, ועבדנו במתכונת של משלוחים בלבד. זה היה מאתגר מאוד, אבל אנחנו מוסד ותיק של יותר מ־20 שנה, ומשרתים כבר דור שני ושלישי של ילדים באזור. הלקוחות יודעים מי אנחנו. הם חזרו, פרגנו, תמכו ועודדו. אני איש מאמין, אומר שנסתרות דרכי האל, והכל לטובה. בהתחלה זה אומנם לא היה נראה ככה, אבל בדיעבד הכל הסתדר. קיבלנו תמיכה ופרגון בלי סוף מכל הסובבים אותנו: ממשפחה, חברים, שכנים, ספקים בעסק, לקוחות. אחרי השחרור מבית החולים קיבלתי הרבה חום ואהבה ומיד לאחר מכן, כשחזרתי לעבודה, כל הלקוחות חזרו. היו בהם כאלה שלא רצו או חששו להיכנס לחנות ולקחת את המוצרים, וביקשו שנוציא להם אותם החוצה. אבל לא הרגשתי שהלקוחות נטשו".

לדבריו מה שפגע בעסק זה המגבלות וההנחיות של הממשלה. "החנות שלי היא מעל 1,000 מ"ר, חוויה לכל ילד והורה שמגיע אליה. את החוויה הזאת לא ניתן להעביר בשום תמונה באתר או בוואטסאפ", הוא אומר. "רוב הזמן עבדנו על משלוחים כאמור, אבל ההכנסות מהם לא כיסו אפילו את ההוצאות".

עדיין יש נוגדנים

כהן מודה שלא דמיין שהמגיפה תתפשט בצורה כה חמורה: "בזמנו חשתי שהקורונה תחלוף די מהר, שימצאו פתרון למצב או שילמדו לחיות עם הנגיף כמו שלומדים לחיות עם שפעת. הופתעתי".

אתה חושש להידבק שוב?
"עשיתי לפני חודש בדיקת דם ולשמחתי עדיין יש לי נוגדנים, אז אני לא חושש. אבל זו לא מחלה נעימה ולא הייתי רוצה להידבק בה שוב, ואני כמובן מקפיד על כל ההנחיות".

מה למדת מהשנה שחלפה?
"השנה הזו שינתה אותי מאוד. שינתה את החשיבה שלי על החיים. למדתי לקחת את החיים בפרופורציה, הבנתי שהם יכולים להיגמר ביום אחד ושצריך ליהנות יותר מכל יום, כי יום שעובר לא חוזר".