בעקבות אישור החוק המאפשר מסירת מידע על מי שלא התחסנו נגד קורונה לשורת גורמים, ובהם רשויות מקומיות, משרד החינוך ומשרד הרווחה, כדי "לעודד התחסנות", מומחים משפטיים צופים שבג"ץ יתקשה לאשר את החוק.
משמר הדמוקרטיה הישראלית כבר פנה במקביל ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולשר הבריאות יולי אדלשטיין בדרישה שיפעלו לביטול החוק. לטענת משמר הדמוקרטיה, החקיקה החדשה פוגעת פגיעה עמוקה וקשה בזכות לפרטיות ובסודיות הרפואית, וזאת ללא תכלית ראויה ובאופן בלתי מידתי.
"שופטי בג"ץ יצטרכו לערוך איזון בין זכותם של אותם אנשים לפרטיות ולסודיות רפואית מול אינטרס המדינה לקדם את התחסנותם של אזרחיה", אמרה עו"ד דורית פילו, המתמחה ברשלנות רפואית. "החוק מבקש להקנות למשרד הבריאות כלים שייסעו בעידוד התחסנות. ספק אם מטרה זו מספקת לפגיעה בסודיות הרפואית".
עו”ד אילן בומבך, מומחה למשפט מנהלי ועבירות צווארון לבן, הוסיף כי “אין חוק במדינה שמחייב מתן חיסונים. אילו היה חוק כזה, הייתה שאלה שמרחפת על מידת חוקיותו בשל הפגיעה באוטונומיה של הרצון הפרטי. בהינתן העובדה שאין חוק כזה, הדבר יקשה על בג"ץ".
במקביל, מבצע החיסונים בחברה הערבית והחרדית ממשיך לקרטע. על פי הערכות, אחוז המחוסנים בחברה הערבית עומד על מחצית בלבד ביחס לאוכלוסייה הכללית, שם חוסנו יותר מ־70% מבני ה־16 ומעלה.
על פי נתונים שפרסם פרופ' ערן סגל מהטכניון, נכון לאתמול עומד מקדם ההדבקה במגזר הערבי על 1.05, בעוד במגזר הכללי הוא 0.9 ובמגזר החרדי 0.78. ובעוד שיעור המאומתים באוכלוסייה הכללית ירד ב־17% ובקרב החרדים ב־35% - במגזר הערבי הוא דווקא עלה ב־9%.
גם שיעור הבדיקות החיוביות בשבוע האחרון נותר גבוה במיוחד בקרב המגזר הערבי: 14.9% מהנבדקים אומתו כחולי קורונה, לעומת 11.1% באוכלוסייה החרדית ו־4.9% באוכלוסייה הכללית.