תשומת הלב הציבורית מתמקדת בשנה האחרונה בפגיעות הכלכליות של מגיפת הקורונה, אך במרכז אדוה, המפרסם הבוקר (ראשון) את הדוח השנתי שלו, מדגישים כי תוך כדי כך מוסטת תשומת הלב מהעובדה שפגיעת המשבר לא הייתה אחידה.
שלמה סבירסקי, המנהל האקדמי של מרכז אדוה, אומר: "המסמך מראה כי בשעה שבמורדות הפירמידה החברתית־כלכלית נאלצו מיליונים להסתפק בדמי אבטלה זעומים, במענקים אקראיים או בנגיסה בחסכונות המשפחתיים המשקפים מאמץ משפחתי של שנים, במעלה הפירמידה המשיכו רבים לקבל את שכרם המלא, שהיה גבוה ממילא, ובמקרים רבים אף עלה. בפסגת הפירמידה, עשירי הארץ המשיכו ליהנות מהכנסות הוניות בארץ ובחו"ל".
המאיון העליון בישראל - לא זו בלבד שלא נפגע מן המשבר, הוא אף יצא ממנו מחוזק. בשנת 2020 היו בישראל 157,286 מיליונרים – ירידה מזערית של 0.1% לעומת מספרם בשנה הקודמת. שווי העושר הממוצע של כל אחד מהם נותר ללא שינוי, ועמד על 3.33 מיליון דולר (הון נטו בניכוי כל ההתחייבויות וההלוואות).
"המאיון העליון עמד בראש שורת הנהנים מהגנה וסיוע מהמדינה, שפטרה את עשירי הארץ מנטל המימון המיידי של תוצאות המשבר הכלכלי", אומרים מחברי הדוח ומוסיפים: "תוכנית הסיוע במשבר הגדילה מאוד את החוב הממשלתי. ללא נקיטת צעדים להעלאת שיעורי המיסוי על העשירים ביותר, שלא נפגעו בזמן המשבר, חלק גדול מהמסים, שקרוב לוודאי יונהגו בתוך שנה־שנתיים לצורך צמצום החוב והגירעון, יוטלו על המעמד הבינוני".
השכר הממוצע בתחום ההייטק, שעמד בשנת 2020 על 24,974 שקל - מציב את עובדי הענף בשני העשירונים העליונים. הפגיעה בפעילות חברות ההייטק הייתה מתונה יחסית, והענף המשיך לצמוח למרות המשבר. עם זאת, העסקים הקטנים הם האחראים העיקריים לגידול שנרשם בשני העשורים האחרונים בהיקף התעסוקה במשק הישראלי ולצמצום שנרשם בשיעור הבלתי מועסקים והמובטלים.
עם זאת, משבר הקורונה פגע ברבים מהם אנושות גם בעקבות הסגרים, אבל בעיקר בגלל ירידת הצריכה הפרטית לנפש בישראל ב־11.1% במהלך 2020 כאשר רק ספרד ובריטניה רשמו ירידות גדולות יותר בצריכה מבין מדינות ה־OECD.
כתוצאה מכך, נסגרו במחצית הראשונה של 2020 כ־38 אלף עסקים, ו־54% מכל העובדים שהוצאו לחל"ת הם מעסקים קטנים. לצד עלייה בהוצאות הדיור הגבוהות ממילא, בכ־25% ממשקי הבית שרכשו דירה בחמש השנים שקדמו למשבר - אחד מבני הזוג הוצא לחל"ת או פוטר במהלך הגל הראשון של המשבר.
האוכלוסייה שמצבה הכלכלי־חברתי נמוך התאפיינה גם בתחלואה ובתמותה גבוהות יותר מאשר האוכלוסייה שמצבה הכלכלי־חברתי גבוה. במרכז אדוה מזהירים כי גם מערכת בריאות הנפש הציבורית, שמצאה עצמה במשבר חסרת תקנים ותקציבים, תידרש להתמודד גם עם עלייה חדה בתחלואת נפש שגרמה המגיפה, כשהנפגעים העיקריים הם תושבים מעוטי משאבים.