מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה של אגף המודיעין של צה"ל (אמ"ן) הודיע היום כי החל גל האומיקרון בישראל. בדו"ח שפרסם האגף נכתב כי "בשבועות האחרונים מזוהה עליה בתחלואה, באופן חוצה גילאים, רשויות ומגזרים. בימים האחרונים העליה הנה משמעותית ומשקפת את תחילתו של הגל החמישי בישראל - גל האומיקרון, בשעה שלצידו ממשיך זן הדלתא לייצר התפרצויות ברחבי הארץ".
בדו"ח נכתב כי "על סמך התנהלות וריאנט אומיקרון בדרום אפריקה אנגליה ומערב אירופה אנו מעריכים כי אנו בתחילתו של גל תחלואה נוסף. החלה התפשטות נרחבת בבריטניה ודנמרק והווריאנט כבר נמצא בתפוצה עולמית".
עוד נכתב, כי מתוך 174 מקרים מאומתים לאומיקרון שהתגלו בישראל 17 מקרים התגלו בקהילה ללא קשר ישיר לחו"ל. ממצאי הביוב מצביעים על הימצאות הווריאנט בערים חריש, אשדוד, נתניה ואיילון-נשר.
על פי הדו"ח, ההערכה לסבירות של גל תחלואה נוסף מבוססת על ההנחות הבאות:
וריאנט האומיקרון מפגין התפשטות מהירה ויכולת הדבקת מחוסנים ומחלימים בשיעור ניכר לעומת וריאנט דלתא, ולכן עשוי להדביק אחוזים גבוהים באוכלוסייה (מיליוני נדבקים).
קצב העלייה בתחלואה והאשפוזים יהיה גבוה מגלים קודמים. גם אם הווריאנט יוביל פחות לתחלואה קשה ביחס לזן הדלתא, האשפוזים עשויים להיווצר כמעט סימולטנית בתוך חודש בודד. צפוי שהחיסון, ובוודאי חיסון שלישי, יקנה הגנה טובה (אך פחותה מדלתא) למול מחלה קשה. עם זאת, לפי שעה, לא ברורים רמת ההגנה ומשכה, ובמיוחד בקשישים, והאם לדעיכת החיסון/הבוסטר תפקיד משמעותי בהקשר זה.
על סמך הנתונים מהמדינות בהן התפשט וריאנט האומיקרון נראה כי מספר הנדבקים היומי מוכפל בכל יומיים וחצי. הווריאנט מפגין עקיפה חלקית של ההגנה מהדבקה המוקנית מהחלמה ומהחיסון – באופן משמעותי הרבה יותר ביחס לווריאנט דלתא. על פי קצב התפשטותו נראה שהוא גם מהיר יותר ביחס לדלתא - כלומר, ממצב של 10 נדבקים בקהילה ביממה ניתן להגיע בתוך חודש וחצי לכ-10,000 מאומתים ביממה.
בדרום אפריקה נצפתה הכפלה של מספר המאושפזים בבתי החולים בסדר גודל של 5.2-3 מדי שבוע. קצב מהיר זה נובע מקצב ההדבקות. המוגנות של אוכלוסיות המחלימים והמחוסנים פחותה ביחס לדלתא אולם נשארת מוגנות באופן חלקי מאשפוז, זאת באופן משתנה על פי ותק החיסון/החלמה, ומספר מנות החיסון. אין כיום מידע מהימן ומספק לגבי הסיכון למחלה קשה, והאם למחלה ביטוי קשה או קל יותר (ביחס לווריאנטים קודמים) באדם לא מחוסן/מחלים אשר נדבק. כך, הגם שפורסמו בתקשורת שורת דיווחים בנדון מפי גורמים רפואיים בדרום אפריקה, מרביתם אנקדוטליים, סובלים מהטיות רבות ואינם מהימנים מבחינה מדעית.
לכן, נכתב בדו"ח, בשלב זה ותוך הסתמכות על מקורות המידע האמינים בלבד, מוערך שאין ביטוי קליני חמור משמעותית או קל משמעותית ביחס לווריאנטים אחרים. מועילות החיסונים במניעת הידבקות ומחלה קשה – מספר מחקרי ניטרול נוגדנים (במעבדה) ומחקר קליני ראשוני מבריטניה מעלים כי צפויה ירידה חדה במועילות החיסון במניעת הדבקה (כאשר במחוסני שתי מנות הירידה משמעותית יותר). יש לציין שהמחקרים ראשוניים וטרם עברו ביקורת עמיתים, אך הם מעלים מגמה דומה.
כמו כן, מוערך כי חיסון פייזר (בדגש על שלוש מנות) או החלמה (בדגש על מחלימים שגם התחסנו) מקנה עדיין הגנה מפני מחלה קשה. עם זאת, קיים חשש לדעיכה מהירה יחסית של המוגנות שמקנה הבוסטר מפני הידבקות בווריאנט לאור עדויות מעבדתיות ראשוניות בנדון. כמו כן, לא ברורה מידת ההגנה שמקנה הבוסטר מפני תחלואה קשה בקשישים ובאוכלוסיות נוספות בסיכון, אשר פגיעים יותר לדעיכת התגובה החיסונית.
לסיכום, נכתב בדו"ח, מאפייני האומיקרון מעלים את הסיכון לעלייה משמעותית בתחלואה ובאשפוזים, גם אם שיעור התחלואה הקשה יהיה נמוך יותר וזאת בשל שילוב בין שחיקת המוגנות שמעניק החיסון לבין פוטנציאל להדבקות רבות, אשר צפויות להתרחש במהירות. לאור האמור לעיל, קיים תרחיש בסיכוי לא זניח של עומסים כבדים ופתאומיים על מערכות האשפוז בישראל בתוך חודש - חודשיים מהיום.