הפגיעה הקטלנית של מגיפת הקורונה בענף התעופה מעלה שאלות רבות: מתי והאם נחזור לטוס כמו פעם? מיהן חברות התעופה שיצליחו לשרוד את המשבר? כמה נשלם עבור כרטיסי טיסה ואילו בדיקות רפואיות נצטרך לעבור טרם העלייה למטוס? לא לכל השאלות יש תשובות, אך דבר אחד בטוח: הענף ישנה לגמרי את פניו, לפחות בשנים הקרובות.
"הטיסה איבדה מהערך שלה בשנים האחרונות", מסביר ארז בוסו, מנכ"ל קבוצת סמארטאייר, המקימה ומנהלת סוכנויות נסיעות אינטרנטיות בארץ ובעולם עם התמחות בטיסות. "טיסות היו נגישות יותר, אנשים טסו לחו"ל כמה פעמים בשנה וגם חברות עסקיות שלחו עובדים פעמים רבות בשנה לחו"ל, גם כשלא תמיד היה צורך בכך. חווינו שנים שבהן לא הערכנו מספיק מה זה אומר לטוס. זה הדבר הראשון שהולך להשתנות".
איך זה יתבטא?
"פתאום הצרכן יעריך יותר את האופציה לטוס. טיסה תהפוך ל'וואו'. זה היה מאוד נגיש – היום מחליטים לטוס, למחרת כבר נמצאים על מטוס. המציאות טפחה על פנינו. הקורונה גרמה לכך שביום שנחזור לטוס, נעריך הרבה יותר את העובדה שאנחנו טסים בכלל".
בוסו מעריך כי בשנים הקרובות חברות יצמצמו את מספר הטיסות העסקיות וגם הצרכן הפרטי יעשה כך. "הוא יחשוב פעמיים אם לטוס או לא לטוס בגלל שיקולים פיננסיים ושיקולי היגיינה. כמו כן, נשאלת השאלה אילו יעדים יהיו זמינים", מסביר בוסו.
"כאן ייכנס שחקן נוסף בדמות משרד הבריאות שיאשר או לא יעד מסוים כבטוח. כמו כן, חברות התעופה ייאלצו להתאים את עצמן לשורה של רגולציות חדשות, בהן ריחוק בין אנשים. יש חברות תעופה שכבר מדברות על לא למכור מושב אמצעי במטוסים. האפקט הישיר של מהלך כזה כמובן עלייה בעלות המושב. כמו כן, כל תהליך ההגעה לשדה התעופה, הצ'ק־אין, העלייה למטוס והחיטוי שמתבצע למטוס הולכים להשתנות".
איך זה ייראה לדעתך?
"ניאלץ לעבור בדיקת קורונה עם תוצאה מיידית לפני שנעלה למטוס, לעטות מסיכה בטיסה, וקרוב לוודאי שברגע שננחת ביעד יהיו גם מנגנונים שיבדקו לנו חום או אם אנו נגועים בנגיף. חברות התעופה הזניחו בתקופה האחרונה את נושא ההיגיינה במטוסים ואת חיטוי המטוס בין טיסה לטיסה. מה שהיה חשוב עד כה זה כמה שיותר לטוס. ראינו חברות שנחתו ואחרי פחות משעה כבר המריאו חזרה. עכשיו כבר לא יהיה מצב כזה. בסופו של דבר הנוסע יקבל מוצר נקי יותר, יותר טוב, אבל ככל הנראה יקר יותר".
"נצטרך לעבור איזושהי בדיקת קורונה או להצהיר שאין לנו קורונה", מסכים גיל סתיו, סמנכ"ל שיווק ומכירות של ישראייר. "כל הפרוטוקול של המטוסים עצמם ישתנה ונראה יותר חיטוי למטוסים. ישראייר למשל כבר הודיעה שהיא הולכת להיות שותפה בחברה לחיטוי מטוסים. כמו כן, אנחנו כבר רואים ניסיונות לשמור על מרחק בין הטסים עצמם. הצרכן גם יוכל לקנות כמה מקומות לידו או אפילו שורה. חברות תעופה יאפשרו זאת".
עם זאת, לדברי בוסו, התרחישים האלה נכונים לשנה־שנתיים הקרובות, לא יותר מזה. "אני צופה שתוך שלוש שנים נתחיל לראות ניצנים של חזרה לימי 2019", הוא אומר. "כל זה במידה שיהיה חיסון שיוכל לתת לנו ביטחון ולהשכיח מאיתנו את התקופה הנוראית הזאת של הקורונה".
פחות ערים
גם מפת היעדים תיראה אחרת בתקופה הקרובה. "הנחת העבודה היא שהיעדים הראשונים שיחזרו לפעילות ואליהם התייר הישראלי יטוס לנופש הם היעדים הקרובים, כמו יוון וקפריסין", אומר סתיו. "זאת גם מהסיבה הפשוטה שאיי יוון למשל היו סגורים כשהתפרצה הקורונה, והתחלואה בקורונה בהם נמוכה יותר. גם אופי הטיול ישתנה. לא נראה עוד אנשים קופצים לסוף שבוע בפריז או בלונדון אלא תהיה העדפה ליותר טיולי טבע, צימרים וכדומה. אנשים עדיין ירצו לשמור על מרחק והיגיינה מחשש להידבקות. קשה להאמין שנסתובב ברחובות מדריד הצפופה. לא כל היעדים ייפתחו באותו הזמן. אולי מדינה נקייה אחת תוכל לטוס למדינה נקייה אחרת".
"בשלב ראשון כמובן נראה חזרה ליעדים קרובים וגם לכאלה שפחות נפגעו מהקורונה, כמו איי יוון, קפריסין, גאורגיה, מדינות מזרח אירופה, כמו רומניה, להבדיל מאיטליה, צרפת וספרד", מוסיפה שירלי כהן־עורקבי, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת אשת טורס. "זה יהיה מהלך הדרגתי. בתחילת יוני־יולי נראה חזרה של טיסות. אני מעריכה שבשלב ראשון אלה יהיו טיסות עסקים, או טיסות תיירותיות ליעדים קרובים. אנשים שלא חייבים לטוס, בשלב הראשון פחות יטוסו. נראה יותר טיסות לצורכי עבודה או ביקור משפחה, פחות נופשים. אני מעריכה שבאוגוסט, ובעיקר בחגי תשרי, הטיסות יתחילו להתמלא יותר אבל עדיין יהיו ליעדים קרובים יותר. עד סוף 2020 זה מה שנראה".
הראשונים שיחזרו לטוס, טוען סתיו, יהיו תושבים חוזרים, טיסות לצורך ביקורי משפחות ונסיעות עסקים. פחות נראה אנשים שטסים לחופשות משפחתיות. "אני מקווה שבחודשיים הקרובים יתחילו טיסות בצורה מינורית מאוד בין מדינות", הוא אומר. "חזרה לפעילות מלאה כמו שהיה בשנה שעברה נראה רק ב־2021 במקרה הטוב. אנו כבר נערכים ליום שאחרי מבחינת חיטוי המטוסים, מיפוי והתאמת מפת היעדים שלנו בצורה אחרת. ברור לנו שהחזרה תהיה הדרגתית ולא בבת אחת. הנחת העבודה שלנו היא שתיירות פנים־ארצית תחזור קודם. אילת תחזור לתיירות מהר יותר מאשר פריז".
מה לגבי עלות כרטיסי הטיסה?
"מכיוון שיהיו פחות אנשים על טיסה, העלות לחברת התעופה תעלה. יחד עם זאת, יכול מאוד להיות שעל מנת לעודד אנשים לטוס בתחילת הדרך ולהניע גלגלים בחזרה, המחירים יהיו נמוכים. התשובה לשאלה הזאת טמונה בשאלה אילו חברות ישרדו, איזו תמיכה המדינות ייתנו לחברות התעופה וכמה זמן יימשך המשבר הזה. אנו רואים שיש כבר חברות תעופה בעולם שנכנסו לסוג של פשיטת רגל".
כהן־עורקבי: "עולם התעופה ספג מכה קשה. הכל כרגע נורא דינמי, קשה לדעת מה יהיה עתידה של כל חברה. אני מעריכה כי החברות הלאומיות יקבלו סיוע מהממשלות. בשלב הראשון המחירים יהיו יותר נמוכים, גם כי מחירי הדלק ירדו מאוד וגם כי הביקוש יהיה נמוך".
"כיוון שמחירי הטיסות מלכתחילה היו נמוכים, ולפעמים היה יותר זול לטוס לוורנה מאשר לאילת, לדעתי המחירים יישארו אותו הדבר", מוסיף מאיר הדסי־טורנר, הבעלים של חברת AeroCRS המספקת מערכות תוכנה לחברות תעופה בכל העולם לניהול האופרציה והמכירות. "החברות לא יעלו מחירים כדי לאשש את הענף כמה שיותר מהר. בשלב הראשון חברות פנים־ארציות ואזוריות יהיו אלה שיחזרו לעבודה יותר מהר מאשר החברות עם הטיסות הארוכות יותר. בהתחלה, בגלל הפחד מהנגיף, אנשים יעדיפו לטוס שעה-שעתיים ליעד קרוב מאשר לטוס עשר שעות לארצות הברית".
השתלטות הקטנות
לפני כשבוע וחצי נערכה ביוזמת מיקי חסלבסקי, מייסד ומנהל Avian, והנרי ויינשטיין, מייסד Travel Tech Nation, ועידה בינלאומית אונליין בהשתתפות בכירים בחברות התעופה והמלונאות ומנהלים באתרי ההזמנות וחברת טרוול־טק, שעסקה בניהול עולם התיירות בעידן הקורונה ולאחריו. מאיר הדסי־טורנר היה אחד המשתתפים בוועידה. אחת השאלות שהדיון עסק בהן הייתה עתידן של חברות התעופה השונות.
"אנחנו רואים פניות משמעותיות אלינו של חברות תעופה קטנות – רבות מהן פנים־ארציות ואזוריות – שמתכוונות אחרי הקורונה להשתלט על מסלולי טיסה של חברות תעופה גדולות יותר שנכנסות לתהליכי פשיטת רגל או נקלעות לקשיים, כך שככל הנראה תהיה עלייה בפעילותן של חברות כאלה", הוא אומר. "יש הרבה חברות שמודיעות שהן משנות את לוח הזמנים שלהן כדי להצליח להפעיל טיסות. למשל חברה שהייתה טסה חמש פעמים בשבוע מתכוונת לעבור לפעם אחת בשבוע".
מה יהיה עתידן של חברות הלואו קוסט?
"זה תלוי באזור שבו החברות הללו פועלות, ובמועד שחרור ההגבלות בכל אזור. חברות לואו קוסט מראש מתנהלות בצורה פחות בזבזנית, ולכן הסיכוי שלהן לשרוד הוא יותר גדול. מראש הן מתנהלות עם צי מטוסים מסוג מסוים, ולא עם צי מטוסים מגוון, ואז עלויות התפעול שלהן פחותות משמעותית. אני צופה שחברות הלואו קוסט ישנו קצת את המודלים שלהן. הן יותר גמישות בשינויים לעומת חברות גדולות יותר. לכן אני צופה שבהשוואה לחברות גדולות, נראה בעתיד הקרוב יותר חברות בינוניות, חברות לואו קוסט ושחקנים מקומיים".
איזי ג'ט היא אחת מחברות התעופה הגדולות באירופה. החברה, שמטיסה למעלה מ־96 מיליון נוסעים מדי שנה, הייתה חברת הלואו קוסט הראשונה שנכנסה לשוק הישראלי בנובמבר 2009 והפעילה קווים בין תל אביב ל־18 יעדים באירופה. "בינתיים אנו שומרים על צי המטוסים המלא שלנו במצב מוכן לטיסה, ועובדים על נהלים מתאימים בכדי להבטיח שטיסות יוכלו להתחדש במהירות ובבטיחות", מסרו שם. "מבחינת ההזמנות העתידיות, הקדמנו את מועד מכירת הכרטיסים לחג הפסחא, וכעת ניתן לרכוש כרטיסים עד ל־28 באפריל 2021".
לדברי הדסי־טורנר, "אל על, לדעתי, תצטרך לשנות את צורת העבודה שלה לצורת עבודה יותר רזה וגם לעשות אאוטסורסינג לחלק מהפעילות שלה וכך לשרוד. אולי גם יהיה צורך לחתוך במסלולים שלא תמיד רווחיים. פה אני רואה הזדמנות של ישראייר או ארקיע להשתלט על מסלולים שאל על תעדיף לוותר עליהם, או שיהיו שחקנים מקומיים־בינלאומיים שיזהו הזדמנות לשרת לקוחות ישראלים, כמו טוס איירווייז מקפריסין או בלו בירד איירווייז מיוון. בכל אופן, אני מאמין שלקראת סוף דצמבר 2020 חברות התעופה השונות בעולם שישרדו את המשבר, יחזרו לפעילות מלאה".