אולם ההחלטה על הסגר תרחיק אותם גם ממעט הפעילות החברתית שיכולה הייתה להתאפשר בימים רגילים. גם אלה מהם שמתגוררים בדיור משותף וגם אלה שנמצאים בקבוצות סיכון מבחינה בריאותית ואינם יכולים להיחשף לבני משפחתם, אם להורים מבוגרים או לילדיהם - כולם יישארו לבד בחג.
ד', בעשור השמיני לחייה, מטופלת באגודת עמי כבר עשרות שנים, ולא נותרו לה אחים ואחיות בחיים. גם ג', בשנות ה־ 30 לחייו, מטופל באגודה שנים. הוא אינו שומר על קשר עם בני משפחתו והם לא איתו.
"אנחנו הבית והמשפחה של כל הדיירים שלנו, בין אם יש להם משפחות מעורבות ובין אם לא", מספר יו"ר אגודת עמי מוריס כלפון. "כמי שרואים לנגד עיניהם תמיד את טובת המטופלים בכל התחומים, אנחנו עושים כל שניתן על מנת לאפשר להם גם לחגוג את החגים השנה. השנה המציאות אינה מאפשרת זאת. השנה יש לנו את הצוותים המטפלים שהתנדבו לוותר על החג עם משפחתם הגרעינית כדי לחגוג עם החניכים בדירות הפרטיות שלהם".
גם בארגון יד תמר, המעניק סיוע לאלפי קשישים ולחולי סרטן ובני משפחותיהם, מזהירים: "הסגר השני הוא מכת מוות עבור מאות אלפי אזרחים. הגיע הזמן שהממשלה תתעשת ותבנה תוכנית לאומית משמעותית וברורה להתמודדות עם קבוצות בסיכון גבוה בעקבות המשבר, במקום להעניש אותם קולקטיבית עם כל הציבור".
הם מוסיפים כי "קשישים ואנשים עם מחלקות רקע מתמודדים לא רק עם החשש מהידרדרות בריאותית בעקבות המגיפה, אלא בעיקר עם רגרסיה נפשית עד כדי דיכאון או חרדה קיומית".