דו"ח של צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה שפורסם היום (שלישי) מצביע על נתונים חדשים ומעניינים, וחלקם אף מעודדים: נצפית ירידה חדה של מאומתים וחולים קשה בקורונה, תיתכן הערכת יתר של עוצמת הירידה במאומתים כתוצאה מתת-דגימה, צפויה ירידה משמעותית בעומס בבתי החולים בשבועיים הקרובים ועד סיום הגל הנוכחי, סך הנפטרים יעמוד על 2,500-3,000.
על פי החוקרים, בימים האחרונים נצפית ירידה מהירה הן של חולים קשה והן של מאומתים, כאשר בהנחות סבירות ייקח יותר משבוע עד לביסוס מקדם הדבקה של 0.8. הצוות מדגיש, כי מספר הנדבקים הנמוך כמו גם מקדם ההדבקה הנמוך של הימים האחרונים עלולים לנבוע מתת-דגימה ולכן יש להיזהר מאופטימיות יתר.
על מנת להגיע לרמות נשלטות של תחלואה נדרש ייצוב של מקדם הדבקה נמוך (0.8 ומטה) למשך מספר שבועות. המשך ירידה בתחלואה בהתאם לדינמיקה הנוכחית תוביל לסך כולל של כ-2,500-3,000 נפטרים עד המחצית השניה של נובמבר.
לפי הדו"ח, צפויה ירידה משמעותית בעומס בבתי החולים בשבועיים הקרובים. במסמך צוין כי "רצוי וניתן לייצב שגרה שתאפשר המשך ירידה מונוטונית בשבועיים הקרובים. שגרה זו יכולה לכלול פתיחה מדורגת ומושכלת. בנוסף, יש צורך בהגברת ההסברה, הקפדה על עטיית מסיכות ומניעת התקהלויות במקומות סגורים. ירידה בכמות החולים תאפשר ייצוב מקדם הדבקה נמוך".
בהתאם לנתונים, על מנת לאפשר ייצוב שגרת חיים גם בזמן ההתפרצות ולאור ניסיון תחילת מאי וסגר ראש השנה, החוקרים ממליצים להחזיר לפעילות את מערכת החינוך בכיתות נמוכות בקפסולות בלבד, הכוללות הפרדת סגל (בשונה ממה שבוצע בעבר) והחזרת פעילות משקית ללא קבלת קהל, ללא התקהלויות וללא החרגות.
עוד לפי החוקרים, ניתן לבצע התאמות בסגר הנוכחי שלא צפויות להביא לשינוי משמעותי במקדם ההדבקה אך יש יתרון בהקפדה על המשטר הנוכחי במוקדי התפרצות. ניתוח נסיעות מערים אדומות, מראה כי הקפדה כזו דורשת יישום של הפרדה המונעת מעבר בין מוקדי התפרצות לאזורים סמוכים (לדוגמא בין בני ברק לרמת גן) למניעת זליגה של הדבקה.
כמו כן, החוקרים ממליצים על שימוש בבדיקות וניטור הדבקה ייעודי לצורך זיהוי קשר ישיר בין פתיחה להתפרצויות ולצורך אפשור של הקלות, דוגמת ניטור הדוק של צוותים בגנים ובתי הספר, בדיקות של בעלי חנויות וכל מסגרת אחרת עם פתיחתה.
על המסמך חתומים פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים והדסה ופרופ' רן ניר-פז מבית חולים הדסה.