חודש אחרי שקיבל את המנה השנייה של חיסון הקורונה, החליט אלי אסקוזידו, ראש המועצה האזורית נחל שורק, לעשות בדיקה סרולוגית לגילוי נוגדנים לנגיף בגופו. "התחסנתי בין הראשונים בארץ", הוא מספר. "אחרי החיסון השני לא היו לי תופעות לוואי. לאחר שעשיתי בדיקה סרולוגית, הרופא אמר שיש לי מספר גבוה של נוגדנים".

למה בעצם החלטת לעשות את הבדיקה לאחר החיסון?
"לבדוק שלא הזריקו לי מים (צוחק). הלכתי כי החומר הזה מאוד עדין, צריך לשמור אותו בתנאים מיוחדים, ואתה לא יודע ב־100% מה כל אחד עשה. אבל בסוף התברר שהחומר היה פעיל והכל בסדר".

זה הרגיע אותך?
"אני תמיד הייתי רגוע, אבל רציתי לדעת כדי להיות בטוח שמה שקיבלתי באמת מגן עליי". זו לא הייתה הפעם הראשונה שאסקוזידו ערך בדיקה סרולוגית. "מאוד הקפדתי לאורך התקופה הזו לשמור על ההנחיות, לא הייתי בבידוד יום אחד ולא עשיתי בדיקת קורונה אף פעם, אבל מתוך סקרנות הלכתי לפני החיסון הראשון ועשיתי בדיקה סרולוגית", הוא מספר. "התוצאה הייתה שאין לי נוגדנים".

אלי אסקוזידו, עשה בדיקה סרולוגית לאחר שקיבל את מנת החיסון השניה (צילום: צילום פרטי)
אלי אסקוזידו, עשה בדיקה סרולוגית לאחר שקיבל את מנת החיסון השניה (צילום: צילום פרטי)


הבדיקה הסרולוגית נועדה במקור לצורך מחקר ולצורך זיהוי מחלימים שלא נבדקו בזמן המחלה או שמחלתם לא אותרה באמצעות בדיקת מטוש. אלא שמתברר שלאחרונה ישנם לא מעט מחוסנים בישראל שבוחרים לבצע את הבדיקות באופן פרטי כדי לוודא את קיומם של נוגדנים לקורונה בגופם.

בתקופה האחרונה חברות פרטיות וגם חלק מבתי החולים מציעים תמורת תשלום למי שחפץ בכך שירות של בדיקה סרולוגית כמותית לקורונה לצורך זיהוי רמת הנוגדנים לאחר ביצוע החיסון. אחד המתחסנים שבחר לערוך בדיקה כזו באופן פרטי הוא הזמר משה פרץ, שבשבוע שעבר הופיע במדורי הרכילות כמי שערך אותה יחד עם אשתו, לאחר שכבר קיבל את הדרכון הירוק שלו. את הבדיקה עברו השניים כאמור במסגרת חברה פרטית, שנציגיה הגיעו לביתו של פרץ.

"זה עובד?"

"יש הרבה מאוד סקרנות של אנשים לראות האם הגוף שלהם מגיב לחיסון", אומרת ד"ר בלה עזריה, ראש אגף רפואה באסותא מרכזים רפואיים, שגם בהם, תמורת 290 שקלים, מתבצעות בדיקות סרולוגיות לאחר חיסון למי שחפץ בכך. התשובה מתקבלת תוך 36 שעות.

"חלק מהאנשים חווים את החיסון מאוד קל, ואז הם מתחילים לשאול עצמם שאלות: 'זה עובד עליי, זה בסדר? לא בסדר?', כי הם שמעו למשל שהחבר שלהם לא הרגיש טוב אחרי החיסון", היא אומרת. "הרבה מאוד רופאים חברים שלי הסתקרנו ועשו את הבדיקות האלה מתוך סקרנות כדי לבדוק שהגוף שלהם מגיב. למי שרוצה לעשות את הבדיקה, אנחנו מסבירים שצריך לחכות לפחות שבוע או עשרה ימים מהחיסון כדי שכמות הנוגדנים תעלה".

היא הוסיפה: "חשוב לי להדגיש שהבדיקה לא מנבאת עד כמה את מוגנת כי זה תלוי לא רק בנוגדנים אלא גם בזרוע התאית של החיסון, שאותו לא בודקים. בגדול אין סיבה שמי שחוסן יעשה את הבדיקה. מי שחוסן לא באמת צריך את זה, הבדיקה לא מנבאת עד כמה הוא מוגן, אבל אנשים באים מתוך סקרנות. אני חושבת שגם לסקרנות יש ערך. למשל אדם בן 80 שרוצה לראות אם הגוף שלו מגיב לחיסון. זו בדיקה שהיא בסך הכל לא מזיקה, ומסתבר שהרבה אנשים סקרנים לדעת".

"לאחרונה הבנו שאנחנו צריכים להוסיף לשירות שלנו בדיקות סרולוגיות", מספרת גם שרון ויצמן־אבידר, המשנה למנכ"ל של חברת Pangea. "לשירות LAB2DOOR, שקודם היה עבור בדיקות קורונה עד הבית, נוספו גם בדיקות סרולוגיות. זה התחיל בכך שעם תחילת החיסונים, אנשים התלבטו אם כן להתחסן או לא להתחסן. הם רצו לוודא אם במקרה היו חולים כבר בעבר, ואולי יש להם נוגדנים. הביקוש לבדיקות האלה התחיל לעלות כשאנשים התחסנו אבל עדיין רצו שקט נפשי, רצו לוודא שהם אכן מחוסנים ושזה אכן עובד. לאנשים יש ממש סקרנות לגבי נוגדנים, ויותר מכך הם מחפשים שקט, ודאות שאכן הם מחוסנים, שהחיסון עובד ושיש להם מספיק נוגדנים. מי שבתוצאות יש לו מספר גבוה - זה נותן לו שקט נפשי מסוים".

יש פרופיל מסוים לקהל הלקוחות שלכם?
"אנחנו עורכים ביום כ־50 בדיקות כאלה. בקרב אוכלוסייה מבוגרת רואים יותר ביקוש לזה. הם באמת מחפשים את הוודאות הזאת".
לדברי ויצמן־אבידר, התשובה מתקבלת בתוך שני ימי עסקים. העלות לנבדק הראשון היא 499 שקלים, ואם יש נבדק נוסף באותה כתובת, המחיר יהיה 449 לנבדק השני. "יש לנו גם ביקוש מלא מעט חברות שרוצות לעשות בדיקות סרולוגיות לכל העובדים המחוסנים שלהן כדי לוודא שהכל בסדר", היא מספרת.

שרון ויצמן־אבידר, המשנה למנכ''ל של חברת Pangea (צילום: דיויד גארב)
שרון ויצמן־אבידר, המשנה למנכ''ל של חברת Pangea (צילום: דיויד גארב)


ג'ו, 69, מירושלים, בחר להשתמש לאחרונה בשירותי החברה. "זה התחיל מכך שהבת שלי, בת 30, נורא התלבטה אם להתחסן", הוא מספר. "אמרתי לה: תעשי בדיקה סרולוגית, אולי יתגלה שיש לך נוגדנים. אני ורעייתי הצטרפנו אליה למרות שכבר חוסנו".

למה החלטתם להיבדק בכל זאת?
“לא רצינו להיות ב־5% האלה שבהם החיסון לא יעיל. הבדיקה הזאת הייתה עבורנו עוד אמצעי ביטחון, שתהיה לנו ודאות שאכן יש לנו נוגדנים. התברר שלשנינו יש. אנחנו לא באמת מבינים מה המספרים האלה אומרים, אבל מבחינת הכמות אשתי ניצחה אותי, היו לה יותר נוגדנים ממני. זה נותן לנו יותר ביטחון. תמיד הקפדנו על נושא המסיכה, אבל אחרי החיסון החלטתי שאני רוצה עוד חותמת".

"בעלי ואני חוסנו במנה הראשונה בדצמבר ואת המנה השנייה קיבלנו בינואר. לאחרונה עשינו גם בדיקה סרולוגית", מספרת ורדה, 75, מהרצליה.

מה הניע אתכם לכך?
"אנחנו אנשים מבוגרים, ואולי אני באחוזים שהחיסון לא עבד עליהם, הרי זה לא 100%. כמו כן, לא הרגשנו תופעות לוואי אחרי החיסון השני ורצינו לדעת שזה עבד. רציתי את הגושפנקה הזאת".

אילו תוצאות קיבלתם?
"לשנינו יש נוגדנים. לבעלי יש יותר, לי פחות, אבל זה הראה שיש נוגדנים וזה נתן לנו שקט נפשי. אני ממשיכה להשתמש במסיכה, אבל כשאני עוברת ליד אנשים - יש לי פחות פחד. החרדות קטנו בעקבות כך. קודם הייתי בסוג של ספק, עכשיו אני מרגישה פחות מאוימת מהמחלה. הייתה תקופה ארוכה שבה נמנענו כמעט מכל מגע, כפינו על עצמנו בידוד. עכשיו אנחנו גם מתראים עם הנכדים והילדים".

30 איש ביום

במרכז הרפואי איכילוב מציעים כאמור בדיקה סרולוגית לקורונה גם למחוסנים בעלות של 224 שקלים. התוצאות מגיעות לאחר עד שלושה ימי עסקים. "רוב האנשים שמבקשים אצלנו את השירות של בדיקה סרולוגית הם כאלה שמתלבטים לגבי החיסון ואומרים: 'בוא נראה, אולי כבר חליתי בעבר בקורונה'", מספר רוני סיני, מנהל המלר"ם (מרכז לרפואה מונעת) באיכילוב. "מגיעים בערך 30 איש ביום לעשות אצלנו בדיקה סרולוגית. לדעתי, 20 מהם מגיעים כדי לדעת אם חלו בקורונה. אנחנו לא מעודדים בדיקות אחרי החיסון, לא אומרים לאנשים שמבחינה רפואית הם צריכים לעשות את זה. אנחנו גם מסבירים שכמות הנוגדנים לא תמיד באמת מעידה על רמת החסינות של הנבדק או על רמת וקושי המחלה, אם אכן יחלה בקורונה. אבל בכל זאת יש אנשים שבוחרים לעשות את הבדיקה לאחר שחוסנו. יש כאלה שזה מרגיע אותם".

רוני סיני, מנהל המלר''ם (מרכז לרפואה מונעת) באיכילוב (צילום: היחידה לצילום רפואי, איכילוב)
רוני סיני, מנהל המלר''ם (מרכז לרפואה מונעת) באיכילוב (צילום: היחידה לצילום רפואי, איכילוב)


מה הפרופיל שלהם?
"אנחנו רואים זאת יותר בקרב אנשים מבוגרים. הם אוהבים אפילו להשוות: 'אני קיבלתי ככה והוא קיבל ככה'". במערכת הבריאות לא מעודדים מחוסנים לבצע את הבדיקה. "החיסונים גורמים להתעוררות, להפעלה של המערכת החיסונית בשתי זרועות: האחת היא זרוע הנוגדנים, והשנייה היא המערכת החיסונית התאית", מסבירה ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק ויועצת למחלות זיהומיות של שירותי בריאות כללית במחוז הצפון. "את הנוגדנים אנחנו יודעים לבדוק, אבל עד כמה המערכת התאית מופעלת ויעילה - אנחנו בשגרה לא בודקים. כלומר אם אנחנו בודקים נוגדנים, אנחנו מקבלים רק חלק מהתמונה המלאה".

"הדבר השני שעוד לא ידוע - ובמחלה הזאת אנחנו לומדים תוך כדי - הוא מהי רמת הנוגדנים שמגינה. לפי ההנחיה האחרונה של משרד הבריאות, ערך של מעל 150 נוגדנים נחשב לחיובי. האם 160 זה טוב כמו 1,600 או 10 אלף? אף אחד לא יודע כיום. לכן בדיקת נוגדנים נחשבת לא מוצדקת בשגרה שאחרי החיסון. ואם למשל החלטת כן לעשות בדיקת נוגדנים, אז מתי לבדוק זאת? אחרי שבוע? חודש? שלושה חודשים? לכן באופן כללי, מי שחוסן - אין לו תועלת בבדיקת נוגדנים", הוסיפה.