ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, התייחסה הבוקר (שני) בראיון לכאן ב' לנתוני התחלואה בקורונה, להשפעת החיסון השלישי, לחיסון הילדים בני 5-12 שצפוי להיות מאושר בקרוב, וכן למתקפות האישיות נגדה.
בפתח דבריה נשאלה אלרעי-פרייס עד כמה אנחנו רחוקים מחיסון ילדים בני 5-12, והשיבה: "מניחה שהאופציה תהיה זמינה בקרוב. על פי הנתונים סביר שה-FDA יאשר את זה, ואז אנחנו נתחיל בדיונים ונאשר גם כן. החיסון השלישי זה סיפור אחר. ידענו שהוא בטוח, על אוכלוסיה שנבדקה. ראינו שההשפעה דועכת וצריך בוסטר".
"המטרה היא לאזן בין יעילות החיסון לבטיחות. ממה שראיתי מה-FDA, התועלת של חיסון הילדים עולה על כל נזק אפשרי. כשאישרנו את החיסון לבני 12-16 לא הייתה תחלואה, ולא הרבה באו להתחסן. אבל כשמתחיל גל תחלואה, לוקח זמן עד שיש הגנה. תפקידי להביא להורים את המידע הכי טוב כדי לעשות את הבחירה שלהם. אני לא רוצה לחסן בכוח", הוסיפה.
בהמשך נשאלה ד"ר פרייס כיצד היא רואה בדיעבד, לאחר דעיכת הגל הרביעי, את העימותים בינה לבין הדרג הפוליטי, והשיבה: "לכל אחד יש את תפקידו. תפקידנו זה לנתח את הנתונים ולהגיש המלצות. להם יש שיקולים אחרים, לא רק בריאותיים. תמיד קל בדיעבד להגיד דברים אחרים, אבל גם במהלך הגל המלצנו להחיל את התו הירוק, בשום שלב לא דיברנו על סגר".
לאחר מכן נשאלה ד"ר פרייס האם לאור המספרים הנמוכים, ניתן להגיד 'צדק ראש הממשלה', והשיבה במה שניתן לפרש כעקיצה כלפי בנט: "נכון שהמספרים נמוכים אבל בגל הנוכחי מתו 1,600 איש. אני לא יודעת אם זו הצלחה. יכול להיות שאם היינו מחילים את התו הירוק מוקדם יותר, המספר היה נמוך יותר. ברור שכשיש הנחיה שבה פחות אנשים באים במגע אחד עם השני, ואם הם באים במגע הם מחוסנים או מחלימים או נבדקים, זה יכול לעזור".
בהמשך התייחסה למצבה של אחד הנפטרים מקורונה שפורסמה אמש, ובה נכתב כי המנוח "נרצח על ידי מחלקת הקורונה בבלינסון": "זה מזעזע ברמה שקשה לי לתאר. כשראיתי את זה חשבתי שזו בדיחה ממש גרועה. האנשים שעובדים במערכת הבריאות הם אנשים מסורים, עושים לילות כימים כדי להציל אנשים אחרים, שמים את עצמם בסיכון ונלחמים על חיי החולים, ולקבל את האמירה הזו שלא מבוססת על שום דבר".
לבסוף התייחסה ד"ר פרייס למתקפות האישיות נגדה: "בוודאי שזה מגיע אליי. כבר חודשים יש כל מיני האשמות, 'הרגתם את זה', 'הרגת את זו'. שולחים לי הודעות בניסוחים האלה. זה לא פשוט כשזה מגיע לי לטלפון ועוד יותר מורכב כשזה מתחת לבית, הפגנות, והילדים שלי חשופים לזה. צועקים דימויים ממלחמת העולם השנייה ודברים נוראיים. זה קושי יומיומי שצריך לדעת להזיז אותו הצידה. רוב העם לא חושב ככה, העם מבין מה אנחנו עושים".