קבינט הקורונה התכנס היום (שלישי) לדיון בצעדים הבאים למאבק במגפה, בצל העלייה במקדם ההדבקה, שעומד על 1.08, וכן מבצע חיסוני הילדים בגילאי 11-5 שנפתח היום. במהלך הדיון עסקו השרים בתחלואה הרבה בקרב ילדים בתקופה האחרונה, וראש הממשלה בנט הנחה להיערך למבצע בדיקות אנטיגן שייערך לתלמידים לפני החזרה מחופשת חנוכה.
בדיון הוצג מצב התחלואה בפריסה ארצית על ידי גורמי המקצוע במשרד הבריאות, וכן הוצגה ההיערכות למבצע חיסון הילדים שהחל היום. כמו כן, דנו השרים בהיערכות למופעי חג החנוכה, בהמשך לדיון שהתקיים בתחילת השבוע בראשות ראש הממשלה ושר הבריאות.
כאמור, בתום הדיון הנחה ראש הממשלה בנט לקדם מבצע אנטיגן נוסף במערכת החינוך לאחר חופשת החנוכה, וכן הנחה להמשיך לקדם את מבצע ההסברה הארצי במטרה להגדיל את היקפי ההתחסנות, ולמקדו בשני קהלי יעד עיקריים: ילדים בגילאי 5-11, ואנשים שטרם קיבלו את החיסון השלישי, בדגש על בני נוער.
כמו כן, הוחלט להאריך את התקנות המיישמות את מתווה התו הירוק ומגבלות התפוסה בחללים סגורים בשבועיים נוספים, בכפוף לאישור ועדת החוקה של הכנסת. עוד הוחלט, כי בשלב זה יימשך המצב הקיים ולא צפויות הקלות או החמרות בהנחיות הקורונה.
בדיון השתתפו שר הבריאות, שר החוץ, שרת החינוך, שרת הפנים, שר המשפטים, השר לביטחון פנים, שר השיכון והבינוי, שר התרבות והספורט, השרה לשיוויון חברתי, שר התיירות, שר במשרד האוצר, שרת החדשנות והמדע, יו"ר מרכז השלטון המקומי, מנכ"ל משרד רה"מ, מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל משרד הבט"פ, ממונה הקורונה, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, המשנה לראש המל"ל, מפקד פיקוד העורף, הממונה על ההתגוננות במשרד הביטחון, וגורמי מקצוע נוספים.
בפתח הדיון אמר ראש הממשלה נפתלי בנט: "יש גל חזק מאד וקשה מאד של זן הדלתא שמכה בעולם במזרח אירופה ועכשיו גם במערב אירופה. אוסטריה בסגר כללי. רואים זינוק במספרים גבוהים בכמה מדינות, בחלק ניכר ממדינות המערב יש עלייה משמעותית. זה נובע להבנתי בעיקר מהעובדה שהם לא עשו את הבוסטרים בזמן".
"אצלנו בישראל אנחנו שולטים בצורה טובה במגפה. גם השתלטנו על הגל הרביעי מבלי לסגור עסקים, לבצע סגר כללי ובלי למנוע לימודים, וגם יצרנו סט כלים שלא היו קודם כמו סרולוגים ואנטיגנים כדי לשלוט בתחלואה. כאן בישראל יש מגמה מטרידה של תחלואת ילדים. בתחום הקשים והמונשמים המספרים הם טובים אבל אנחנו יודעים שתחלואה גם מביאה חולים קשים בהמשך. לכן המטרה היא למנוע תחלואה קשה ולא להגיע לחוסר ספיקה, אבל אסור להתעלם ממדדים שנותנים תמונה".
"יצאנו היום לדרך עם מבצע חיסוני הילדים. יש בעולם כ-3 מיליון ילדים שהתחסנו. מאד חשוב שניתן רוח גבית למהלך הזה. אין כרגע מרכיבים של לחץ דרך תמריצים או תווים ירוקים. אנחנו פשוט עושים קמפיין הסברה שעיקרו שקיפות. מסבירים שהחיסונים בטוחים, שהסיכונים לתופעות כמו דלקת בלב היא יותר גבוהה בילדים חולי קורונה מילדים מחוסני קורונה".
בנט הדגיש: "מניסיוני, חלק מהדברים עלולים לצאת החוצה אז בבקשה לא לומר דברים שעלולים לפגוע בקמפיין. אני רוצה להודות לאנשי משרד הבריאות, לד"ר שרון אלרעי שסופגת התקפות בלתי נסבלות כשהיא עושה עבודה טובה. דרך ההתנהלות היא מקבילה למלחמה".
פרויקטור הקורונה פרופ' סלמן זרקא: "השבועיים האחרונים בנטייה לעלייה, עיקר התחלואה בשכבת הגיל הצעירה. אנחנו בודקים שם יותר לעומת המבוגרים. הפיתרון שלנו זה חיסונים. אני חושב שעם חנוכה שבפתח העלייה של ה-R מדאיגה, ונהיה עלולים להצטרך להכריז על גל חמישי. מקווה שנוכל לכבות את השריפה הזאת".
בהמשך התייחס הפרויקטור למבצע חיסוני הילדים: "החיסונים הגיעו כבר לקופות החולים, חלק התחילו לחסן כבר אתמול. אנחנו מדברים על חיסון בעיקר דרך קופות חולים, מרכזי בריאות הילד, יש פריסה רחבה גם אחר הצהריים. אם יש בעיות נגישות אנחנו מפעילים ניידות חיסונים עם השלטון המקומי.
הוא הוסיף: "נערכים גם לאפשרות של חיסונים בבתי ספר, יש יותר מ-3,000 נאמני קורונה בבתי ספר יסודיים. בהמשך על אירועי חנוכה, עם ניידות חיסונים. יש מאמץ הסברה לאומי. התחלואה בדרך כלל קלה אצל ילדים אבל יש סיכון לונג-קוביד. ננגיש, וניתן להורים לקבל החלטה מושכלת שנקווה שתהיה חיובית. החיסון בטוח, בארצות הברית נותנים את החיסון. אנחנו בעד חזרה לשגרה".
בנט: "כמה ילדים התחסנו היום? ביום הראשון למבצע?".
זרקא: "אין לי עדיין תשובה תכף אעדכן. אבל אני שומע מהקופות שיש אובר בוקינג".
בנט: "אחד הדברים שמצאתי שמאד מרגיעים הורים זה שקיפות. דבר שני הנתון שחיסוני הילדים הם עם שליש מהכמות של חיסוני המבוגרים. זה נתון קטן שעוזר לשכנע הורים שמהססים. ותופעות הלוואי בעניין דלקת בלב זה הרבה יותר שכיח בקרב ילדים חוליי קורונה לעומת מחוסני קורונה. אני ממש מבקש שכל אחד ייתן דוגמה אישית. לדבר בנחת וברוגע. אני חושב שבגישת הסברה רכה נצליח לשכנע הורים לחסן את ילדיהם".
פרופ' דורון גזית: "יש עלייה אמיתית. זה לא עניין של בדיקות זו באמת תחלואה. צריך לבדוק מה השתנה .איוורור יכול להוריד את ההדבקות בכיתות".
בנט: "אני מטיל על אדרי להבין כמה עולה למכן את הכיתות בישראל במערכת איוורור. אני רוצה לדעת עלויות עד יום ראשון".
גזית: "צריך לאכוף תו ירוק על אנשי צוות שלא מחוסנים. בעניין השכפ"ץ, בני בית של אנשים שנמצאו חולים יעברו בדיקות לפני שחוזרים לעבודה. הגענו לחורף, אז לדעתי עם תופעות לוואי יש לעודד להישאר בבית. הקפדה על תו ירוק באירועי חנוכה".
פרופ' רן בליצר: "קטיעת שרשראות אפקטיבית רק במספרים נמוכים. אז צריך להגביר פעילות עכשיו ולא כשהתחלואה גבוהה. יש חודש עד שחיסוני הילדים יהיו אפקטיביים וקטיעת שרשרת יחזיק אותנו בחודש הזה. עכשיו האפקטיביות של החקירות היא גבוהה, התוצאות הכי טובות שראינו מזה חודשים רבים. יש לנו זמן יקר. אם יתחיל לנו גל עכשיו, צריך להניח שמגמת העלייה תמשיך, ואם יילך טוב הרווחנו חודש להיערכות וצבירת כוחות".
בליצר הוסיף: "הכנסנו את מודל הכיתה הירוקה, ואנחנו רואים עלייה דרמטית אצל ילדים אז צריך לבדוק האם יש קשר. חובתנו להמשיך לעקוב ולראות. חשוב לשמור על הכיתות, למנוע בידודים מיותרים, אבל לנסות להבין אם יש או אין קשר. אם יש קשר ייתכן שצריך להסיק מסקנות. בנושא התחסנות ועידוד שמירת הנחיות – אנחנו לא יודעים באופן שוטף מה חושב הציבור על נושא המסכות. צריך להקים צוות מומחים לכלכלה התנהגותית, לבדוק מה המוטיבציה של אנשים להתנהג אחרת, יש כלים יעילים וצריך להתחיל להשתמש בהם בחוכמה".
השרה אורית פרקש הכהן הציעה: "ראש הממשלה תודה על הדיון. הדיון היום היה צריך להיות מוקרן בלייב, עצם הדיון והצגה של קשת המומחים ועוד, זה השירות שצריכים להראות לציבור. צריכים להפוך את הדיונים האלו ליותר פומביים, זה רק יתרום".
ד"ר שרון אלרעי פרייס: "בגלים הקודמים ראינו שמבחינת הילדים שככל שעלינו בגיל התחלואה הייתה יותר גבוהה, אז עכשיו בזכות החיסונים הדבר הזה התהפך. אחוז הילדים עלה מאד והם כרגע 50% ויש ימים של 70% מהתחלואה. רוב התחלואה אצל ילדים היא קלה. הרוב עוברים קל אבל עדיין יכולה להיות גם קשה, וגם נפטרו. משרד הבריאות נמצא בתהליך של לעבור על כל המקרים".
"יש הרבה אמירות שהקורונה לא מחלת ילדים וכו'. ראינו את השיעור הכי נמוך של תחלואה בילדים בגילאי 16-18 שיותר מהם התחסנו. מחלה חריפה – רוב הילדים עוברים באופן קל, אבל עדיין יכולים להיות מקרים קשים. וגם בילדים בריאים, מנתונים חלקיים – אנחנו יודעים שיש ילדים בריאים שנפטרו מתופעות שקורות אחרי התחלואה האקוטית".
"לונג קוביד זה הדבר הנוסף שאנחנו חוששים ממנו. ילדים שלאורך חודשים מתלוננים על בעיית שינה, נשימה, תפקוד, מפרקים, בין 1.8% ל-4.6% מהילדים שחלו בקורונה, תלוי בגיל. גם אם נגיד שיש הטיות, בהרבה מפקדים אחרים שנעשים, גם אם נניח שרק אחוז אחד מהילדים עם לונג קוביד, זה עדיין אומר יותר מ-5,000 ילדים שנשארים עם שארית תחלואה להמשך. התחלואה האקוטית והקלה לא אומרת שלא יכולים להיות סיבוכים אפילו יותר ממושכים שנים אחר כך. יש עדויות שהוירוס הזה נכנס למוח ומשפיע עליו, איבוד של טעם וריח זה עדות להשפעה על המוח".
"בינתיים ממליצים לתת חיסונים לילדים. אנחנו מחסנים למחלות אחרות ביחס של הרבה פחות מקרי תמותה, היום אנחנו יודעים שיותר מ-3 מיליון ילדים חוסנו בארה"ב במנה ראשונה. מי שמחוסן פחות מדבק. הוא פחות נדבק בעצמו, וגם אם נדבק כמחוסן הסיכוי להדביק אחרים נמוך ב-60%. מבינה החשש בילדים 6-11 - בגילאי 12-15 נמצאו פחות מקרים של מיוקרדיטיס במתחסנים בהשוואה לבני 16-18 ולמתחסנים עד גיל 30".
"שינויים במחזור היא תופעה שכיחה עם מגוון סיבות שלא מדווחות למשרד הבריאות, לא ניתן לקבוע אם זה קורה יותר מבדרך כלל ולא נמצא קשר בוודאות לחיסון. זה מאד שכיח ויכול לקרות מהמון דברים כמו לחץ, אנחנו משבוע הבא נאסוף את המידע הזה. הגניקולוגים אומרים שזה זניח. אין השפעה של החיסון על הפוריות, להבדיל יש מקורות על כך שהתחלואה עלולה לפגוע בפוריות גם בנשים וגם בגברים. אנחנו קשובים לרחשי הציבור על שינויים במחזור.
היא הדגישה: "הסיכון מהמחלה עולה אלפי מונים על הסיכון מהחיסון. נניח שאנחנו בין הגלים – בתחילת הגל הרביעי היינו בדיוק במצב הזה בגילאי 5-11. אבל כשמתחילה התחלואה זה קורה כל כך מהר. בגלל שיש חודש מהילד הראשון מתחסן ועד שמוגנים, בעצם הילדים נשארים חשופים. רוצים לתת לילדים אפשרות להיות מוגנים גם בעת הזו. חיסון צריך לעשות לפני שמתחיל כי זו מניעה ולא טיפול".
בנט: "אין פה בכלל שאלה. יש גל של ילדים שחמישים אחוז אלו ילדים שלא יכלו להתחסן. יש שני טיפולים: חיסון - ריחוק חברתי. צריך לבדוק מה קורה במערכת החינוך ומחוצה לה".
אלרעי פרייס: "מקווים שהזמן שיעבור עד לחיסון הבא ייקח יותר זמן. טיב הנוגדנים שנוצרים היא יותר איכותית".
בנט: "יש ירידה בנוגדנים אבל זה לא אומר שיש ירידה בהגנה כי זה עניין גם של איכות הנוגדנים. מי שיחווה ראשון ירידת בוסטרים זו מדינת ישראל, כי הראשונים שהתחסנו. צריך לזהות בזמן את הדעיכה בשני ממדים: ירידת נוגדנים – כן יש ירידה מסוימת. אבל זה לא אומר שיש ירידה בהגנה. גם נוגדנים יכולים להיות יותר יעילים, כל נוגדן יכול להיות סיירת מטכ"ל, וגם יש זיכרון תאים ועוד מרכיבים. אנחנו עם היד על הדופק וכרגע לא יודעים לומר שיש היחלשות, אולי יש אולי אין. אולי כל מה שצריך זה 3 מנות כמו חיסונים מסוימים אחרים".
שר הבריאות ניצן הורוביץ: "אני אופטימי ביחס לחיסונים. יש אינדיקציות להיענות יפה. בטח בהתחשב בזה שאנחנו מהראשונים בעולם ורק מתחילים. נקבעו אלפים של תורים. כשהתחלנו עם בני 12 ומעלה והיו ספקות וחששות וסקרים, כביכול היענות נמוכה של הורים, בסוף יש דווקא היענות גבוהה של בני נוער ואני מקווה שיהיה כך בילדים".
"לגבי ההנחיות, אין מקום לשינוי הנחיות אלא בעיקר אכיפה יותר הדוקה, עיקר של תו ירוק, ואין מקום להגבלות, אנחנו לא בסיטואציה כזאת. לא הקלות ולא החמרה, פשוט אכיפה. חייבת להיות הקפדה על תו ירוק באירועי חנוכה שעלולים לגרום להדבקה.
אנחנו מקבלים פניות מכל העולם ביחס לנתוני הבוסטר. כל המדינות יעשו את מה שאנחנו עשינו לפני 3-4 חודשים. הם גם יעברו מהר משכבת גיל אחת לשנייה כי הנתונים שלנו מאד ברורים וחדים, שהבוסטר לכל שכבות הגיל זה הדבר הנכון, אצלנו זה עובד מצוין ואני מאמין שכך יעשו גם באירופה בעקבותינו. הפייק ניוז גורם נזק וזו בעיה. לצערי התפוצה ברשתות החברתיות היא עצומה. זה בסדר שיש שאלות אבל צריך להבחין בינם לבין פייק ניוז".
רמ"ט תרבות סיפר על ההיערכות לקראת מופעי חנוכה: "סה"כ 4 אירועים גדולים עם עשרות הופעות. בפסטיגל יש 90 מופעים בערים הגדולות. יש מתחמים גדולים אקספו תל אביב זה 9,000 אנשים...האירוע החיובי הוא שכל ילד מבצע בדיקת אנטיגן. כינסנו את כל המפיקים וסיכמנו איתם שהם ייקחו עוד סדרנים".
"יש בדיקת תו ירוק באוהלים מחוץ למתחם ההופעות למקרה שצריך בגשם לבדוק. סיכמנו על כריזה להזכיר את המסכות. יש הסכמה להעמיד ניידות חיסונים בכניסה למתחמים. הם העלו שעדיף לחסן בסוף האירוע ולא לפני. גם נקרין סרטון של קמפיין עידוד חיסונים. יש מערכות סינון אוויר מתקדמות וגם יפתחו את כל הפתחים. יש שיתוף פעולה מדהים ויוצא דופן".
יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס: "הכי חשוב זה מייד לעשות מבצע נוסף של בדיקות אנטיגן כדי לדעת מי נדבק ושלא נחזיר חולים".
אלרעי פרייס: "צריך להתסכל על הנתונים. לא גילינו הרבה חולים ככה. לא בטוח שזה שווה את המשאבים".
בנט: "העלות זו לא הבעיה, כבר קנינו את הערכות. המחיר לכאורה זה בנטיעת בטחון שווא שהם בריאים. אבל הם גם ככה הולכים לבית ספר. בואו נצא למבצע אנטיגן לפני החזרה מחנוכה. זו ההחלטה וקחו את זה לביצוע".
בנט המשיך: "יש לנו מיליון אנטיגנים, בהיעדר בדיקה כזאת הילדים הולכים לבית ספר ככה או ככה. אני מנחה אותך אדרי שהחזרה מחופשת החנוכה תהיה מבצע מלא של אנטיגן ביממה שלפני החזרה בנוהל הרגיל. ואני מבקש משרון ליווי מקצועי. לגבי מופעי חנוכה, זה לא נטול סיכונים אבל אנחנו הולכים על תו ירוק. מבקש ממשרד התרבות להורות, מבחן התוצאה זה מה שיקבע. אם נראה באירוע כלשהו הדבקה משמעותית, נגלה דרך המפקדה הידבקות משמעותית אני אומר כאן ועכשיו, נסגור את אותה הפקה. אם נגלה ש-200 או 70 ילדים נדבקו אני סוגר את זה. הכוונות לא מעניינות. במבחן התוצאה אם יש מוקד הדבקה המוני ייסגר, מקווה שלא נגיע לזה".
שרת הפנים איילת שקד: "לא משקיעים מספיק מאמצים בשכנוע ילדים בני 12 עד 18 לבוסטר. אין קמפיין שלנו וחבל צריך לעשות את זה. יש שם פוטנציאל. צריכים להתחיל להשקיע בזה. יש בנות שחוששות. אמרתי בפעם שעברה שאנחנו לא מכניסים הרבה מאוד אמריקאים, כל המחלימים. אנחנו באי נעימות כלפי הקהילה היהודית, צריכים להבין אם זו החלטה. אין בזה התקדמות. אמריקאים מחלימים לא נכנסים לישראל".
רז: "אנחנו צריכים להאריך את התקנות שמאריכות את התו הירוק בעסקים וגם את מתווה התיירות. זה אמור לפוג ביום חמישי וכרגע ההצעה להאריך עד ה-9 בדצמבר". השרים הצביעו והתקנות עברו פה אחד.
לאחר ההצבעה, בנט רצה לסיים את הדיון אך שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון ביקשה לדבר והוא התנצל שהוא לא ידע.
שרת החינוך: "על זה לא צריך להתנצל אני אגיד לכם על מה צריך להתנצל. יש בתקשורת ציטוטים שנמתחה ביקורת על השרה שאשא ביטון.
בנט: "לא נאמר דבר כזה באירוע. זה נכון שחלק מהמומחים אמרו שצריך לעשות זום אין על מערכת החינוך שזה לגיטימי".
מצגת פרופ' סגל by Alma Reem-Tarshish on Scribd
במהלך הישיבה פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן הציג לשרים את תמונת מצב התחלואה, ממנה עולה כי שינוי המגמה במקדם ההדבקה תואם את שינוי המגמה ברמת חיסוניות האוכלוסייה, שהחלה לרדת בתחילת חודש נובמבר. הוא הזהיר כי אם לא נחסן עוד אנשים, רמת החיסוניות תמשיך לדעוך בחודשים הקרובים.
לפי פרופ' סגל, הסיבות לעלייה במקדם הן בעיקר ירידה בהקפדה על ההנחיות, גידול בהדבקות בקרב ילדים ותחילת מגמת דעיכה בחיסוניות הכללית. הוא ממליץ להעלות את רמת החיסוניות בעזרה חיסון שליש מהילדים בני 5-11 וחיסון מחצית מאוכלוסיית הלא מחוסנים - כ600 אלף איש, 24% מהמאומתים. בנוסף ציין סגל כי ייתכן שהחלה ירידה מסוימת בהגנה שמעניקה מנת הדחף וכי יש לעקוב אחר הדבר.
בנט: "אין לנו כרגע יסוד לחשוב שאכן הדעיכה בבוסטר היא בקצב דומה לדעיכה אחרי 2 חיסונים. אנחנו נחכים מאד בשבועות הקרובים".
סגל: "אתה צודק. הנתון שאני מצביע עליו נובע מדעיכה של מנה 2 ומחלימים. במאי החלה דעיכה כללית במדינה ובאוגוסט נתנו בוסטר, ומתחילת נובמבר אנחנו במגמה של דעיכה. הדעיכה הזו הולכת להמשך אלא אם נתערב ונמשיך לחסן".
סגל הדגיש: "יש התאמה בין רמת החיסוניות למקדם ההדבקה שהתחיל לעלות. הסיבות:- ירידה בהקפדה על הנחיות- חצי מהמאומתים הם גילאי 12 ומטה - גם יכול להיות שזה נובע מתחילת דעיכה בחיסונים. לפי החישוב שלי אםן מדברים על כמיליון ילדים, גם אם נחסן שליש מהם, זה יוריד את מקדם ההדבקה בצורה מאד משמעותית. יש לנו 1.1 מיליון אנשים זכאים לבוסטר וצריך להגיע אליהם כי הם כבר כן לקחו חיסון. אין לנו עוד נתונים אבל אולי התחילה ירידה באפקטיביות של הבוסטר".
דוח האוניברסיטה העברית by Alma Reem-Tarshish on Scribd
לקראת הישיבה חוקרי האוניברסיטה העברית פרסמו את הדוח שיוצג לשרים, ממנו עולה כי העלייה במקדם ההדבקה אמיתית וכי הצפי הקיים הוא להמשך עלייה איטית. הדוח בחן מספר אפשרויות ותרחישים, כאשר המחמיר שבהם חזה כי בחודש ינואר נגיע לכ-3,000 מאומתים חדשים ליום.
לפי הדוח, העלייה נובעת מעלייה בתחלואה עד גיל 40, כשיותר מ-90% מההדבקה הינה בקרב לא מחוסנים או בעלי חיסון פג תוקף, מהם במיוחד ילדים, וכן ניכרת עליה בהדבקה בקרב בני נוער מחוסנים, המחזקת את הצורך במתן מנת דחף. החוקרים מדגישים כי מכיוון שהאוכלוסייה בה מתרחשת העלייה קטנה יותר מהאוכלוסייה הכללית - שילוב של בוסטר וחיסון ילדים צפויים לסייע באופן מוגבר בבלימת המגמה.
מהדוח עולה תמונה ברורה לפיה חלה עלייה חדה ברמת התחלואה בקרב ילדים. ייתכן שהעלייה נובעת כתוצאה מהדבקה מוגברת בבתי הספר, והחוקרים מציינים שיש לבחון את אירועי ההדבקה. הם מציינים כי קיים מחסור בנתונים שאינו מאפשר לנתח את סיבות השורש להדבקה המוגברת.