מ', ספרית מאזור המרכז, מחוסנת נגד קורונה, נמצאה שלשום חיובית בבדיקת אנטיגן ביתית, אך החליטה, למרות זאת ולמרות שעל פי ההנחיות היא נדרשת לבידוד, לפתוח את המספרה שלה כרגיל. “אני מרגישה בסדר, לא רואה סימפטומים מיוחדים, ולמרות שנמצאתי חיובית, בחרתי לא לעשות בדיקת PCR כי זה עלול לגרום לי לסגור את העסק”, היא מספרת.
“לאורך השנתיים האלה העסק שלי היה סגור לא מעט זמן, בייחוד בגלים הראשונים, וגם הלקוחות כבר לא באים כמו פעם. אני לא יכולה להרשות לעצמי להיות סגורה, כי יש לי בעל וילדים להאכיל. בעלי לא עובד מאז שפוטר בגל הראשון, והילדים כל שני וחמישי בבידוד, כך שכל האחריות על הכתפיים שלי”.
והלקוחות מודעים לכך שאת חיובית?
“מה פתאום? השתגעת? אני משדרת עסקים כרגיל. גם ככה לא עשיתי PCR, והאנטיגן הביתי לא אמין במיוחד, אז יכול להיות שבכלל אין לי כלום כי אני לא מרגישה כלום”.
ואם הלקוחות שלך יידבקו ממך?
“אם הייתי מרגישה לא טוב, והיו לי תסמינים וכו’, אז בטוח שלא הייתי פותחת את המספרה, אבל אני מרגישה טוב, שמה שתי מסיכות ודואגת להשאיר את דלת המספרה פתוחה, כך שהסיכוי של הלקוחות להידבק נמוך. אני לא יכולה לוותר על יום עבודה כשזה בשליטתי כי מדובר פה בהישרדות, זה לא שיש לי ברירה אחרת”.
והיא לא היחידה: בעיצומו של הגל החמישי של הקורונה וההתפשטות חסרת התקדים של האומיקרון, ובצל שינוי מתווה הבדיקות, יש עוד מחוסנים מאומתים לקורונה שבוחרים להמשיך את חייהם כרגיל.
כזכור, המתווה החדש דורש ממחוסנים שנחשפו למאומת (שאינם מעל גיל 60 או אוכלוסייה בסיכון) לערוך בדיקה ביתית, שאינה מפוקחת. אם היא יוצאת חיובית, נדרש המאומת לאמת את התוצאה בבדיקת אנטיגן מוסדית. אם גם היא יוצאת חיובית, נדרש המאומת להיכנס לחמישה ימי בידוד מלאים ולצאת מהם בכפוף לשתי בדיקות ביתיות – ביום הרביעי והחמישי לבידוד.
העובדה שבדיקת האנטיגן הביתית החליפה במקרים רבים את בדיקת ה־PCR יצרה פרצה שמקשה לעקוב אחר מספר המאומתים האמיתי ולאכוף את בידודם של מי שאכן נדרשים לבידוד.
ר', מחוסן לקורונה, מאמן כושר אישי באזור המרכז, מספר כי אף שנמצא חיובי לנגיף בבדיקת אנטיגן ביתית, המשיך לעבוד כרגיל. “מכוני הכושר סבלו מהרבה קשיים בשנתיים האחרונות, וגם את המענקים שלכאורה קיבלנו, היינו צריכים להחזיר למרות הפגיעה האנושה בעסקים שלנו”, הוא טוען.
“העסק שלי בנוי על אימונים אישיים, ועל לקוחות שמצפים ממני בכל יום להגיע ולאמן אותם, בשעות ובימים קבועים. ברגע שלא אבוא כמה ימים, הם יכולים לעזוב למאמן אחר, והיו מקרים כאלה, אז אני לא באמת יכול להרשות לעצמי לשבת בבית ולאכזב את הלקוחות”. אבל אתה חולה, זה קורה. “גם כשיש לי 40 מעלות חום, ללא קשר לקורונה, אני מגיע, כי המחויבות שלי למתאמנים היא מעל לכל”.
הם יודעים שאתה אמור להיות בבידוד?
“הם לא יודעים שאני חיובי, וגם אין להם דרך לדעת, כי הרי לא עשיתי בדיקת PCR אלא בדיקה ביתית. אני משתדל להסתיר כמה שיותר את התסמינים של חום וחולשה”.
אתה עלול להדביק אותם ואת שאר מתאמני המכון. זה לא מטריד אותך?
“אנחנו שומרים על ריחוק של שני מטרים, מסיכות, ואני לא מתקרב לאף אחד, כך שקשה לי להאמין שאפשר להידבק ממני. לשבת חמישה ימים בבית בלי לאמן יכול לגרום לי להפסד של למעלה מ־4,000 שקלים, וזה לא משהו שאני יכול להרשות לעצמי. יש לי משפחה לפרנס, משכנתה לשלם, ושאר חובות שרק התעצמו בגלל המשבר הזה. שמעתי בחדשות ששוקלים לאפשר לעובדים חיוניים ולרופאים שנמצאו חיוביים לעבוד כרגיל, אז למה האפליה? למה הם כן, ואני לא? אנחנו, העצמאים, נדפקנו הכי חזק. הממשלה לא תדאג לנו, אז כל אחד צריך לדאוג לעצמו”.
לא לשאול ולא לדעת
א', מחוסן אף הוא, עובד כסדרן בסופרמרקט באזור הדרום. גם הוא, אף שנמצא חיובי בבדיקת אנטיגן ביתית, הולך לעבודה כרגיל. “אני צריך את הכסף כדי לשלם שכר דירה ולממן את הלימודים”, הוא אומר. “אני לא יכול לפגר בתשלומים בגלל צינון כבד”.
מה עם העובדה שאתה מסכן לקוחות?
“אני לא חושב שאני מסכן אף אחד. אני מתרחק מאנשים ומהקונים בסופרמרקט, מסתובב עם מסיכה, וגם לא מרגיש שאני חולה מלבד תופעות של צינון. האומיקרון, ממה שכל המומחים בטלוויזיה אומרים, הוא מעין התקררות, אז אני לא גורם לאף אחד לנזק. בלאו הכי כולם נדבקים כי זה מה שהממשלה רוצה שנעשה, ‘הדבקת עדר’, אז תכל’ס אני ממלא אחר הוראות”.
הממונים עליך יודעים?
“ממש לא, אל תגזים. אבל הם גם לא נאיביים. הם יודעים שיש סבירות גבוהה שהעובדים יידבקו, והם גם מודעים לזה שאין להם כוח אדם יותר מדי, אז הם מעדיפים לא לשאול ולא לדעת. גם לא עשיתי בדיקת PCR, אז הכל בסדר”.
ראש קטן
יש גם מי שטוענים כי הממונים עליהם בעבודה העבירו להם מסר שעליהם לבוא לעבודה גם אם נדבקו בקורונה. אחת מהם היא ש' מחוסנת לקורונה, מזכירה באזור המרכז. לדבריה, ביקשה מהממונה עליה להישאר בבית לאחר שנמצאה חיובית בבדיקה ביתית. “הוא איים שאם אשאר בבית ואתקע לו את הימים העמוסים ביותר בשנה במשרד ללא מזכירה מחליפה, אז יהיה עליי לחפש מקום עבודה חדש”, היא אומרת.
איך הרגשת?
“כועסת, זועמת, מאוכזבת וקורבן לחוסר הוגנות. אני לא עושה הצגות ואין לי אינטרס להיות חולה, אבל אני מרגישה מחויבת כלפי הסובבים אותי, גם כלפי נוסעים באוטובוס שבו אני מגיעה לעבודה וגם לקולגות בעבודה. אבל מצד שני אני לא יכולה להפסיד את העבודה הזאת, כי הרבה זמן חיפשתי משרה טובה עד שמצאתי. אני משתדלת להתרחק מאנשים ולא לצאת מהמשרד שלי, אבל גם הבוס שלי יודע שאני חולת קורונה ושאני יכולה להדביק, ובכל זאת מחייב אותי לבוא. כך שאין לי בדיוק ברירה”.
לדברי ש', מסעדן מאזור הצפון, הוא מאפשר לעובדים שנמצאו חיוביים לקורונה להמשיך לבוא לעבודה. “הקורונה טרפה את כל הקלפים בתחום המסעדנות”, הוא מסביר. “קשה לי להשיג אנשים שרוצים לעבוד אצלי במסעדה, גם עבור סכומים שעד לפני שלוש שנים היו דמיוניים. לכן אני חייב לשמור על עובדים שמוכנים עדיין לעבוד. יש לנו הסכם שכל עוד מרגישים טוב - מגיעים לעבודה. כולנו במלחמת הישרדות. אפשר להבין את העובדים שלרוב הם לא נבדקים ולא מדווחים, גם הם צריכים להתפרנס. אני מעדיף להעלים עין ולהיות ראש קטן”.
אתה לא מפחד שאתה תידבק או שהלקוחות שלך ושאר העובדים יידבקו?
“חליתי כבר פעמיים. בהתחלה פחדתי, אבל מהר מאוד הבנתי שטלפון מהבנקאי שלי הרבה יותר גרוע מקורונה, ואם אני אתחיל לסגור את עצמי בבית על כל עיטוש או שיעול, אני הולך להרוס את כל מפעל החיים שבניתי במשך כל כך הרבה שנים. מבחינתי, אני מעדיף שיקנסו אותי מאשר אילוץ כלכלי שיגרום לי לסגור לצמיתות. הממשלה מנותקת ומתנהלת מתחת לכל ביקורת. לא מבינים את המצוקות של אנשים שרק רוצים להתפרנס בכבוד. העובדה שכל אחד יכול להיבדק בבית ולהחליט על דעת עצמו אם להיות בבידוד או לא, בלי אופציה לאכוף זאת, היא פרצה הקוראת לגנב. כשצריכים לשרוד – אין אחד שלא ינצל את זה וינסה לעשות הכל כדי להמשיך להניע את הגלגל של העסק”.
ממטה ההסברה למאבק בנגיף הקורונה נמסר: "משרד הבריאות רואה באחריות הפרט חלק בלתי נפרד במימוש המדיניות, ועל כן מצופה מהאזרחים לבצע את הבדיקות בהתאם להנחיות, ובמידה ויימצאו מאומתים להישאר בבית. מי שבוחר שלא לפעול בהתאם להנחיות, פוגע לא רק בעצמו אלא גם בסובבים אותו, ומזיק למאמץ הלאומי לגבור על הנגיף ולשמור על חיי שגרה תקינים בישראל".
