חוקרים בהונג קונג דיווחו אתמול על המקרה המתועד הראשון בעולם של הדבקה חוזרת בנגיף הקורונה. על פי הפרסומים של מספר חוקרים מאוניברסיטת הונג קונג, החולה החוזר הוא מטופל צעיר ובריא לדבריהם, שחלה בקורונה בפעם השניה כארבעה חודשים לאחר שנדבק לראשונה. ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית בית החולים "וולפסון", שוחחה הבוקר (שלישי) עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM על הממצאים המדאיגים.
יוכפז: חוקרים מהונג קונג טוענים שתיעדו לראשונה הדבקה חוזרת של אדם בנגיף קורונה. לטענת החוקרים, החולה הוא גבר כבן 30 שסבל מתסמינים קלים בלבד כשחלה בפעם הראשונה, ובפעם השנייה הוא לא סבל כלל מתסמינים. הוא אובחן לאחר ששב מספרד. בוקר טוב ד"ר ענת אנגל מבית החולים וולפסון, מה שלומך?
"אני בסדר, אנחנו בבית החולים 'וולפסון' גם מטפלים בחולים. בסך הכל, כמות המאושפזים די יציבה, רובם חולים קשים-בינוניים. 33 חולים פותחים את הבוקר אז אנחנו ממשיכים במשימה שלנו".
דוידוב: יש מונשמים?
יש לנו חמישה חולים מונשמים".
יוכפז: הדבקה חוזרת בנגיף, זה מקרה ראשון, מקרה נדיר? האם זה ידוע בספרות שיכול להיות מקרה כזה? הופתעתם כששמעעתם על המקרה?
"נדבר על הנושא בכלל של התגובה החיסונית. אנחנו יודעים שיש תגובה לחיסוניות של הגוף לנגיף קורונה, ויש ייצור של נוגדנים ברוב החולים. מה שבעצם לא ידוע וזה מתבטא גם בסיפור הזה ויש כל מיני דיווחים - הוא כמה זמן נמשכת התגובה החיסונית? לכמה זמן היא נשארת? מה הקשר לרמת הנוגדנים? מה קורה כשמדובר בוורסיה של הנגיף? מתוך מה שאני מבינה מדובר פה בעצם בנגיף שהוא טיפה שונה מבחינת הרצף שלו. אנחנו כן שמענו על דיווחים לאורך התקופה הזו של אנשים שהפכו לשליליים והפכו עוד פעם לחיוביים".
יוכפז: ייתכן שהאדם חלה במחלה אחרת?
"הוא חלה בקורונה, אבל לפי מה שמדווח כנראה שזה נגיף קצת שונה, ואנחנו מכירים את זה גם ממחלות ויראליות אחרות".
יוכפז: מה זה אומר בעצם על המאבק ההיסטרי שהעולם הרפואי עושה בחודשים האחרונים? אולי לא יעזור בכלל חיסון אם נדבקים עוד פעם?
"יעזור חיסון, כי כמו שרואים גם בסיפור הזה, זה דיווח אחד. אנחנו בטח ברפואה לא עובדים לפי דיווח אחד שצריך לבדוק אותו ויש דיווחים נגד, כל מיני מאמרים שאמורים להתפרסם. אנחנו רואים שהמחלה שלו הייתה אסימפטומטית, בפעם השנייה לא היו לו סימפטומים, הוא מפתח מחלה קלה יותר. אנחנו רואים את זה גם עכשיו כשאנחנו מטפלים בנוגדנים מפלזמה של מחלימים מהמחלה, זה טיפול שאנחנו נותנים בארץ לחולים במצב בינוני. אם אנחנו רואים שהמחלה שהם מפתחים קלה יותר, הם פחות מדרדרים למצב קשה. זאת אומרת שיש לנוגדנים ולחיסון השפעה. אם לא לגמרי מניעה של המחלה, יש השפעה שהמחלה תהיה קלה יותר".
דוידוב: או שכמו שפעת שצריך לקבל חיסון כל שנה, גם כאן נצטרך?
"נכון, זו גם אפשרות. לכן אני אומרת שלא לגמרי, עדיין הידע לא לגמרי הצטבר. זה חלק מהמחקר ואי אפשר מדיווח אחד כזה להניח שצריך לוותר על חיסון או לשנות את המתווה".
יוכפז: אנחנו שנה באירוע ועד כה לא נמצא אירוע נוסף מלבד האירוע הזה.
"זהו, זה מה שאומר שכנראה החיסוניות והנוגדנים שמפתחים כן מגנים ממחלה חוזרת. אנחנו רואים באמת שהנגיף קיים בכל העולם וזה דיווח ראשון, אנחנו רואים כל מיני דיווחים שונים - הדבקה באוניה שחולים שעלו עליה והחלימו, לא נדבקו, יש מאמר כזה גם שהולך להתפרסם. זה דיווח אחד וצריך להתייחס אליו בעירבון מוגבל, אבל כן להבין שעדיין לא ידוע לגמרי מה התגובה החיסונית עושה ועד כמה היא יכולה למנוע".
דוידוב: כי אנחנו לא יודעים מספיק על המחלה; יוכפז: אנחנו בתקופה של נסיעות, אנשים נכנסים ויוצאים ויש בלאגן אדיר של נוסעים ממדינות ירוקות לכאורה אבל שעברו במדינות אדומות. איך אפשר לעמוד מול הבעיה הזו?
"אני מניחה שעם הבדיקות שנעשות גם לאלה שטסים לחו"ל וגם בחזור, הנושא הזה יפחת כי כן יהיה אפשר לבדוק גם בבדיקות סרולוגיות. עכשיו עובדים על הרחבת מערך".
יוכפז: פחות להישען על מסלול הטיסה עצמו, על הפספורט ויותר פשוט לבדוק; דוידוב: זה לא קורה וזה מאוד עצוב.
"נכון. גם אז זה נכון לנקודת הזמן שעושים את הבדיקה אז צריך לבדוק גם מאיפה מגיעים ואת המסלול".