תומכי נתניהו ומצביעי הליכוד נוהגים להשמיץ את קשת 12 ושות' ולכנות אותם ערוצי תעמולה עוינים לנתניהו, לא בכדי הם ממליצים לכולם לצפות בערוץ 14 (אם כבר עסקינן בערוץ תעמולה, אז הנה דוגמא טובה), שם יושב פאנל כתבי מטעם, שסוגדים ומוחאים כפיים לנתניהו ומצדיקים אותו על כל פעולה והחלטה וכישלון. אבל אם נתניהו היה יוצא מחוץ לשבלונה הבטוחה שלו, מגדל קצת שרירים, הוא היה מבין שקשת 12 ושות' הם קרש ההצלה לתפקוד הכושל שלו כראש ממשלה.
נתניהו הבהיר: "הרצועה תפורז, צה"ל ימשיך לשלוט בה כדי למנוע טרור"
קשת, רשת וכאן 11 לא חוששים להעביר ביקורת על ראש הממשלה, הרי זוהי תפקידה של תקשורת דמוקרטית לא? בזכות אותה ביקורת, שלפעמים הוא קשוב לה, גם אם היא לא נעימה לאוזניו, היא משמשת כתמריץ עבורו לקום ולעשות את הדבר הנכון. כך היה אמש, אחרי שזכה לביקורת נוקבת שהוא לא עורך מסיבת עיתונאים משותפת עם גלנט וגנץ כי הוא נמנע מלענות לשאלות העיתונאים, הפלא ופלא, אתמול, התקיימה מסיבת עיתונאים נוספת והפעם, עם שלושת האישים ביחד, שיש לציין, הפגינו אחדות דעים והתמקדות משותפת במטרה. הביקורת שקיבל, רק הטיבה עם נתניהו, כי בגללה הוא שינס מותניים, התעלה על עצמו כשגבר על פחדיו, וענה לשאלות העיתונאים ואפילו ענה לעניין, ואתמול, לרגע אחד, קיבלנו את ביבי של פעם, שאמנות הנאום והרטוריקה היא אחד מכישרונותיו.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
בזכות הביקורת והלחץ האינסופי של גופי התקשורת, התעורר סוף סוף ראש הממשלה והסכים לפגוש את משפחות החטופים. אמנם רצו כל מיני השערות שהוא מראש יזם מפגש עם משפחות שתומכות בו ובליכוד, על מנת להקל על עצמו במפגש שיכול היה להיות טעון ביותר ולהסתיים במבוכה ואי נוחות עבורו, אולם לפחות, הוא נאלץ לאזור אומץ, ולהסתכל לאותן משפחות בעיניים, ויצא בשלום מכל המעמד.
בזכות אותה ביקורת נוקבת של גופי התקשורת המובילים סוף סוף הוא יצא לפגוש השבוע חמישה שבועות אחרי תחילת המלחמה, את ראשי המועצות והערים בעוטף. ייתכן שהפגישה לא ענתה על כל דרישותיהם וציפיותיהם, אולם לפחות הוא הראה איזושהי נוכחות, גם אם הוא רק שיחק אותה שאכפת לו.
בזכות הלחץ התקשורתי של ערוץ 12, נתניהו "העניש" את השר אליהו עמיחי שפלט את השטות על הטלת פצצת אטום על עזה, ובכך, לא רק שחיבל קשות בהסברה שלנו שגם כך כושלת, אלא הפר כלל ברזל שהיה קיים מאז ומתמיד שפיזר עמימות סביב היכולת הגרעינית של ישראל, מה שיכול לשמש את אירן כהצדקה לפיתוח הגרעין שלה. אין מחילה על אמירה כזאת הפוגעת בביטחון הלאומי, ומצביעה על חוסר כשירות של השותפים בקואליציה, אמירה שבעטיה היה ראש הממשלה צריך לפטר לאלתר את האיש הזה ולא להשהות אותו זמנית כמו מורה שמעמידה בפינה תלמיד משתולל לדקות ספורות, עד שיירגע.
ובל נשכח שבזכות המחאה והלחץ התקשורתי שהערוץ סיקר אותה, ונתן במה למארגניה על מנת שקולם ישמע, נתניהו חזר בו אז מהחלטתו לפטר את גלנט בימי ההפיכה המשפטית. תדמיינו תרחיש אימים, שהיינו בלי שר ביטחון עכשיו? או גרוע מכך שחבריו מהקואליציה כמו בן גביר ושות היו מאיישים את המשרה.
כעת נותר לראות עד כמה הביקורת העניינית והכי חשובה של גופי התקשורת על עצירת הכספים הקואליציונים לטובת המלחמה, תחלחל במוחו של נתניהו שעדיין גם בימים אלה שומר על האינטרסים הפוליטיים והאישיים שלו.
לראייה, דיווח גיא פלג במהדורת שישי, על ידיעה שאת נכונותה הוא בדק, לפיה, ראש לשכת נתניהו, צחי ברוורמן, אוסף ברגע זה, "חומרים מהקבינט ומקבינטים של ממשלות אחורה, על מפקדי צה"ל, כניסיון לבנות נרטיב ליום שאחרי המלחמה, שהכישלון היה רק של הצבא ולא שלו. איסוף החומרים לדעת פלג "מתחבר לאותו ציוץ של נתניהו שקשר בין הסרבנים שנלחמים עכשיו, לבין המוטיבציה של סינוואר". פלג סיכם ואמר שבעוד הממשלה מנהלת קמפיין המצייר תמונת לכידות, ראש הממשלה שמחפש חומרים בעת מלחמה, מפורר אותנו ופוגע בצבא ובמפקדיו שמגלים שהמפקד העליון שלהם אוסף עליהם חומרים מפלילים בזמן שהם נלחמים עכשיו בעזה.
נראה כי נתניהו, מנותק ככל שיהיה מהמדינה ומתרכז באינטרסים האישיים שלו, עדיין קשוב לביקורת הנבונה ובזכותה הוא משתפר ומתקן. זה די עצוב, שראש הממשלה איבד את היכולת להפעיל שיקול דעת עצמוני, שהיא תכונה מנהיגותית חשובה, והוא נזקק ללחץ חברתי ותקשורתי שיניעו אותו לפעול. אולם לאור מצב נתון זה, כדאי לו להמשיך ולהיות קשוב לביקורת, במקום להיעלב ממנה ולתקוף בחזרה את המבקרים. עדיפה ביקורת שמאתגרת לשנות דברים לטובה, במקום חנפנות ולקקנות שגורמת לחיות באשליה שהכל בסדר ונפלא. ועל זה אמרו חז"ל "אהוב את המוכיחך ושנא את המשבחך".