חודש ספטמבר בישר לרשת מלונות "אטלס" חודשי שיא של תיירות בישראל, כשהתחזיות לתפוסות הזכירו ימים יפים לענף התיירות בישראל. אבל אז הגיעה אותה שבת שחורה ואיומה. לצד הזעזוע והכאב העמוקים כאזרחים, הקצתה הרשת מצדה כבר באותה שבת 100 חדרים בכל יום כתרומה למפוני יישובי העוטף. באותה שבת מצאו את עצמם מנהלים ברשת מתקשרים ומתכתבים עם אנשים שמעוניינים להתפנות אבל לא יכולים לשוחח, מפני שיש מחבלים מחוץ לביתם והם מפחדים לעשות רעש, עם משפחות שביתן נפגע וכאלו שאיבדו את יקיריהם.
מהר מאוד זיהו במלונות אטלס ש"הביקוש" אדיר ושהמדינה לא מתעשתת מהר, ושמהצד האחר ישנם עוד המון אזרחים שזקוקים לעזרה. מכאן התגבשה ההחלטה לצאת בקמפיין לגיוס כספים למימון חדרים נוספים בפחות ממחירי עלות. בשבועות הראשונים השתנה המצב מרגע לרגע, מבחינת כמות האורחים, המקום שממנו הם מגיעים וגם אופי העבודה של הרשת. ממלונות בוטיק אורבניים שביומיום מעניקים ארוחת בוקר והאפי האוור מושקע ומהווים אתנחתה אורבנית לתיירים, נהפכו המלונות לאכסניות “הכל כלול" המספקות את צורכיהם של תושבי שדרות, אשקלון, נתיבות, אופקים וקריית שמונה שנתלשו מבתיהם.
ברשת מצאו את עצמם מכשירים מטבחים ויוזמים פעילויות לילדים ומבוגרים. בפועל, המלונות הפכו מבסיס אם לחופשה מהנה וחווייתית לבית אלטרנטיבי למשפחות שלמות שעזבו את בתיהן והמירו אותו בחדר מלון אורבני קטן. עובדי קבלה, משק ומטבח מצאו את עצמם לא רק עושים את עבודתם, אלא גם משמשים כתף תומכת, בייביסיטרים, פסיכולוגים לא בהכשרה, מוצאי פתרונות לבעיות יומיומיות ואוזן קשבת לסיפורים קורעי לב. אפילו הוציאו כלבים לטיול לילי.
ליאור ליפמן, סמנכ"ל מטה ברשת "אטלס": “זה היה ללא ספק החודש הקשה ביותר שלי כמלונאי וכמובן גם כישראלי. עם כל הקושי, הדבר גרם לי להבין גם את היכולת שלנו לתרום בעורף ואת הפריבילגיה שהייתה לנו בעצם הנתינה וההודיה שאנחנו יכולים להיות בצד הנותן. זאת, על אף, ואפילו בידיעה, שההתגייסות הזו היא לא כלכלית. יחד עם זאת, זה לא עניין אותנו. כמו רבים וטובים בעם ישראל, הבנו שזה הרגע לתת ולא לשאול שאלות".
לחבק את הצער
כיצד אנשים הסובלים מהלם קרב מתמודדים בזמן מלחמה וכיצד הכי נכון לסייע להם?
בימים הקשים של המציאות הבלתי נתפסת שאנו חווים, נושא בריאות הנפש נוכח בדרכים שונות אצל כל אזרחי המדינה. בין שאתם סובלים מחרדה, ממתח ומחוסר ודאות, ובין שאתם נמצאים במצב של שכול וטראומה – כולם צריכים עזרה. המצב קשה עוד יותר עבור אנשים הסובלים מהלם קרב (PTSD), הם זקוקים יותר מתמיד לתמיכה בתקופת מלחמה.
לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נכון לדצמבר 2021 היו מוכרים כ־5,700 נכי צה"ל שאובחנו עם הפרעה פוסט־טראומטית בדרגות חומרה שונות, הן כפגיעה בלעדית והן כפגיעה משולבת. עם זאת, מספר זה עשוי לא לשקף את ההיקף האמיתי של הבעיה, שכן חיילים משוחררים רבים לא פונים לעזרה או נתקלים בקשיים בקבלת הכרה רשמית במצבם. אנשים הסובלים מהלם קרב עלולים לחוות מגוון תסמינים המפריעים לחיי היומיום שלהם, כגון פלאשבקים, סיוטים, ערנות יתר, הימנעות, כעס, דיכאון, שימוש בסמים ומחשבות אובדניות.
“מלחמה יכולה לעורר או להחמיר את הסימפטומים של הלומי קרב", מסבירים מומחים בחברת "כצט", “במיוחד אם הם נחשפים לתזכורות לחוויות הטראומטיות שלהם, כגון סירנות, פיצוצים, דיווחים בתקשורת או טקסי זיכרון. חיילים משוחררים מסוימים עשויים גם לחוש אשמה או בושה על כך שלא יכלו להשתתף במאמץ המלחמתי או להגן על יקיריהם. בנוסף, תקופת מלחמה יכולה ליצור תחושת בידוד וניכור עבור חיילים משוחררים עם הלם קרב, שעלולים להרגיש לא מובנים או לא נתמכים על ידי משפחותיהם, חבריהם או החברה בכללותה".
איך ניתן לסייע לאנשים הסובלים מהלם קרב? בזמן מלחמה, חשוב להעניק לחיילים משוחררים עם הלם קרב תמיכה רגשית, אמפתיה והבנה. יש לעודד אותם לפנות לעזרה מקצועית אם הם זקוקים לה ולהשתמש באסטרטגיות התמודדות שעובדות עבורם, כגון טכניקות הרפיה, פעילות גופנית, תחביבים או פעילויות חברתיות. כמו כן, יש להרגיע אותם שהתגובות שלהם נורמליות ומובנות בהתחשב בנסיבות שלהם ושהם לא לבד.
ישנם טיפולים שונים הזמינים עבור PTSD, תרופתיים ולא תרופתיים: הטיפולים התרופתיים כוללים תרופות נוגדות דיכאון, תרופות נוגדות חרדה ומייצבי מצב רוח שיכולים לסייע בהפחתת חלק מהתסמינים של פוסט־טראומה. תרופות אלו יינתנו על ידי בעלי מקצוע שאיתם מומלץ להיפגש; טיפולים לא תרופתיים כוללים פסיכותרפיה, כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול בחשיפה ועיבוד מחדש של תנועת עיניים (EMDR), שיכולים לעזור ליוצאי הצבא לעבד את הטראומה שלהם ולסייע בהתמודדות עם תחושותיהם השליליות והקשות.
אחד האתגרים בטיפול בהלם קרב הוא הקושי במציאת הטיפול המתאים ביותר לכל אדם. ככל תרופה, אנשים שונים עשויים להגיב בצורה שונה לאותה תרופה בהתאם לגנטיקה שלהם, ולכן בדיקה גנטית יכולה לסייע בזיהוי הטיפול התרופתי המתאים ביותר עבור האדם.
התרומות שריגשו אותי
קובה לכל חייל: מעל ל־50 סירים של קובה הכינה רחלי צור מזרחי עבור חיילי צה"ל בעזה ובגבול לבנון. כבעלים של המרכז לאסתטיקה רפואית במודיעין, היא ניהלה את החמ"ל ביד רמה: גייסה חברות ובני משפחה, רכשה מוצרים על חשבונה ודאגה לשינוע של הסירים יחד עם רוטב ביתי. “כל העלויות של המצרכים היו עליי באהבה גדולה", היא אומרת. “לשמחתי ולצערי, החיילים ביקשו שאכין להם שוב אוכל של אמא. העלויות גבוהות, לכן אשמח אם מישהו יכול לעזור לי ברכישה של בשר טחון, סולת, גרישה ושמן". פרטים בטלפון 0506654627.
ההייטקיסט במילואים? יש לו ממלא מקום זמני: המכון הישראלי לחדשנות ומוסדות האקדמיה מקיימים את קהילת הטאלנטים - פלטפורמה שתאפשר לחברות הייטק לאתר עובדים למילוי מקום זמני, על מנת להבטיח המשכיות עסקית עד שהעובדים שגויסו למילואים יחזרו לעבודה מלאה. פרטים באתר israelinnovation.org.il
למען ילדינו: עמותת "תקווה ומרפא" מאמצת את מחלקות הדיאליזה והנפרולוגיה לילדים, ומסייעת במימון של פתרונות דיור למשפחות הילדים בבתי מלון, דואגת לאוכל על בסיס יומי, לביגוד והנעלה ולכל צורך קיומי שעולה על הדעת, מסייעת בהעברת דמים וציוד רפואי, וכן מספקת טיפולים פסיכולוגיים לילדי העמותה בעקבות המצב המורכב, פותחת קבוצות תמיכה להורים ומארגנת ימי כיף למשפחות מהעוטף. לפרטים צרו קשר עם דבורה: 0528653058.