השבעה באוקטובר הפך את תרבות התיעוד שהישראלים מאוד אוהבים לדבר מה אחר. השיח על החיבה שלנו לתעד כל צעד ושעל בחיינו ולפרסם ברשתות החברתיות, קיבל עם פרוץ המלחמה וגודל האובדן-משמעות לגמרי אחרת. "קיבלנו פניה מהעמותה לנפגעי פעולות האיבה. הם מלווים משפחות ורוצים לעשות עבורם אלבומי הנצחה. אנשים שנמצאים במצב של שכול מתקשים להתעסק באיגוד אלבום למזכרת. זה כואב מידי. יחד עם זאת, חשוב להם שתהיה מזכרת יפה ומכבדת", מספרת לילך שפירא, מבעלי SISTORY מיזם שמאגד זיכרונות באלבומים.
"בשבעה מסתכלים על תמונות באלבומים, אבל הבחירה והליקוט של התמונות לאלבומים זאת עבודה שקשה לעשות כשאת נמצאת בתהליך של אבל. חשוב שיהיה מי שיעשה זאת עבורם", מוסיפה ענבר צחובוי-פורת.
לילך: יש עכשיו ביקוש לא רק לאלבומי הנצחה, אלא גם לאלבומי ילדים או חתונה. בתקופה האחרונה הישראלים מרימים את הראש מעל המים אחרי חודשים של שתיקה. אנשים מבינים את החשיבות של אירועים מיוחדים וגם כאלה מהיומיום. הם מבינים שדחיית המשימה הזאת אינה נכונה. הם מבינים את החשיבות לפעול עכשיו כדי לייצר מזכרת אמיתית. הם ראו עד כמה הכל זמני.
לילך שפירא וענבר צחובוי-פורת, חברות מעל 25 שנה, הקימו את SISTORY. הן מעצבות זיכרונות, ואוצרות רגעים נעימים בחיים, כאלה שתמיד כדאי להיזכר בהם. לילך, יוצאת חברת היי טק בתחום דפוס דיגיטלי, וענבר, שהיתה מטפלת בפסיכותרפיה גופנית, חשבו איך הן יכולות לשתף פעולה. התוצאה היא מיזם מוקפד ויוצא דופן, שמשלב בין זכרונות ורגשות לבין הנצחה אסתטית.
"זאת חויה אינטימית ואישית", מסבירה שפירא. "אנשים מספרים סיפור בעזרת מילים, ברכות או תמונות וכל המשפחה מתרכזת סביב אותו אדם וחושבת עליו. המשפחה אורזת את החיים של האדם, חושבת על נקודות ציון דרך בחייו, ומוסיפה כל מה שניתן לאלבום שיהפוך אותו לאישי יותר. פעם אנשים חשבו שלסכם את החיים זה סופי, אבל היום זאת לא ההרגשה. עושים את זה גם בגיל 13 וגם בגיל 110.
אם נשים רגע בצד את אלבומי ההנצחה, אנשים אוהבים לתעד. הם מבינים שמה שנשאר אלה הזיכרונות שמעוררים בנו נוסטלגיה. כולנו מתרפקים על העבר ויש לנו נטייה לזכור את האירועים היותר טובים ומשמחים. גם חובבי העיצוב שנהנים לעצב אלבומים אונליין, פעמים רבות נמנעים מכך לא רק בגלל קושי או עומס של החיים, אלא גם בגלל כמות תמונות בלתי נגמרת שכל אחד מאיתנו צובר במכשיר הסלולרי שלו. כאן נכנסות "סיסטורי" לתמונה ועוסקות גם בתהליך סינון ובחירה בפינצטה של רגעים יפים ומרגשים כדי לספר סיפור של אדם או משפחה.
ענבר: אנחנו מחלקות את התמונות לתתי תיקיות. בין אם מדובר באירוע, טיול, שנה בחייו של אדם ואפילו חיים שלמים. אנחנו מקטלגות את התמונות בצורה כרונולוגית או לפי אירועים תלוי בסוג האלבום. מתוך הקטלוג אנחנו בוחרות את התמונות המשמעותיות והכי ייחודיות ליצירת האלבום.
לילך: באלבומי 'חיים שכאלה' , שהם יותר מורכבים ננסה לשלב נקודות ציון דרך בחיים, צמתים מרכזיים, ילדות, נעורים, צבא, זוגיות, חתונה, ילדים, נכדים, קריירה, טיולים, חברים וכו אנחנו מנסות שזה יהיה גם בסדר כרונולוגי וגם בהיקף כולל שחובק חיים שלמים. השתיים מתייעצות על סגנון האלבומים יחד עם אנשי הצוות שלהן. הן בוחרות סגנון ומדברות על נראות האלבום ועל הדרך הטובה ביותר להציג אירועים לא רגילים.
לילך: יש בינינו שיח, אנחנו משתפות סיפורים מעניינים.
ענבר: יש חשיבה על איך ייראה כל אלבום. החשיבה נעשית עם הצוות כולו. במידה שיש אלבום מורכב, מדברים על זה ועושים חשיבה יצירתית יחד.
מה הריקושטים של המלחמה?
לילך: המלחמה הזאת הביאה אנשים לקחת את הזמן לצאת מההלם ולהבין את החשיבות של הנצחת יקיריהם. הם חיפשו מענה שיכינו עבורם אלבום. הם לא מסוגלים לשבת על המחשב ולבחור תמונות. הם לא פנויים כרגע להתעסק בעיצוב.
ענבר: אנשים פונים לאחרונה עם שאלה כללית. הם מספרים שיש להם תמונות מ-15 השנים האחרונות ולא יודעים מה לעשות. הם לא יודעים מה הם רוצים. אפשר לעשות אלבום לכל ילד, אפשר לעשות אלבומים משפחתיים לפי שנים, אפשר אלבומים של טיולים גדולים ומרכזיים שמוקדשים לטיול. העיקר לעשות, העיקר לקדם את זה, בכל דרך שמחליטים. זה לגמרי אפשרי להשתלט על העניין הזה ופשוט להתחיל. ברגע שמתניעים את התהליך זה רק עושה תיאבון לעשות סדר בדברים.
למה לא לפרסם פשוט בפייסבוק או באינסטגרם?
לילך: בסוף הזכרונות שלנו זה לא לייקים באינסטגרם. אם הילד שלך בן החמש לא עוקב אחריך, אין לו מזכרת והוא לא רואה את עצמו. ילד פותח אלבום ורואה את התמונות שלו מלידה עד גיל 13. הוא רואה את חייו. עשית טיול ופרסמת שתי תמונות? גרפת 200 לייקים. זאת לא מזכרת.
ענבר: אנחנו מצלמים את הכיף. אנחנו מסתכלים על התמונות באלבום והמוח מתרגם את זה לרגעים כייפים, לזכרונות נעימים.
טיפים של mysistory.com לארגן חומרים לאלבום מנצח:
1. להגדיר את האלבום אותו רוצים להכין.
2. לפתוח תיקייה במחשב "ולשפוך לשם הכל
3. לסנןהחוצה את כל התמונות הלא רלוונטיות.
4. בתוך התיקייה עצמה לפתוח תיקיות לפי תאריכים או נושאים, תלוי בנושא שנבחר לאלבום.
5. להמשיך את הסינון בתוך התיקיות עצמן כדי להתכנס למספר התמונות הרצוי באלבום.
6. אלבום מכובד כולל בין 150 ל300 תמונות.