אתגר הטיקטוק של משרד הבריאות: איתי לוי, אגם בוחבוט ועוד שניים שנקראים "זמרים", בערך כמו שהסטלנים בחוף הים שנקראים "פעילים גופנית" (קווין רובין ואנה זק), הקליטו שיר הסברתי שמטרתו לעודד בני נוער להקפיד על הנחיות הקורונה ולעטות מסכה. הכוונה טובה, הביצוע - פחות.
אמנם הלחן הוא טראש פופי כמיטב מסורת הלהיטים של היום, אבל הניסיון להתקרב לעולם התוכן של הנוער דרך סרטון "טקטוקי", קליל ומעניין, מעיד שככל הנראה יוצר הסרטון, לא באמת נוהג להשתמש באפליקציה. הניסיון הלוקה בחסר להתחבב על הנוער דרך כוכביהם משתקף לאורך כל הסרטון באופן הגלוי ביותר.
זה ניכר כבר בריקודים והכוריאוגרפיה המבולגנת שאינה קשורות לנושא, עובר דרך המאמץ המאולץ ליצור טקסט שאמור לפנות לבני נוער בגובה העיינים, אך בפועל יוצא די בנאלי ומשעמם, ומסתיים בלחן האלקטרוני שהיה עומד יתום ללא הפזמון הקליט. השילוב של כל אלה יחדיו יוצר תכסיס הסברתי פתטי, שלועג לאינטליגנציה של בני הנוער התופסים "מהכוכבים" הנראים בסרטון מובילי דעה.
ושוב, שלא תבינו לא נכון - הסברה על עטיית מסיכה היא מסר חשוב מאוד בימים אלה, ולכן הביקורת הרבה על האופן. אם הקליפ והשיר היו משכנעים אז ניחא, אבל בקליפ המדובר נראה שהסברה יעילה זה הדבר האחרון שיש פה, ומדגיש שיש אנשים שפשוט אסור לתת להם לשיר.
למען הכנות, בסיום השיר הייתה לי דילמה: להאזין לו שוב או להכניס עצמי לבידוד. אבחר באופציה השנייה.