"מאיפה זה?", שאלה האישה הרזה את הקטנצ'יק שהיה אז בן 6. "זה, זה", ענה לה תוך פלבול בעיניו הגדולות והחכמות, "זה מהפיה!". "פיה? היא הביאה לך חנוכייה של כדורגל?", שאלה האישה, "כן, וגם פעם, כשנפלה לי עוד שן, היא הביאה לי דיסק של סיפורים, ופעם אחת היא הביאה לי גם משחק קופסה מאוד יפה".
הקטנצ'יק הרים מבט לכיוון שלי בזמן שהתנפחתי מנחת, או שאולי זה היה מהסופגנייה המי יודע כמה שנגסתי בה. הנהנתי במרץ לאות אישור. "בכל פעם היא כותבת לי פתק ומשאירה מתנה. את יודעת שהפיה שלנו שומרת שבת? אני יודע כי פעם נפלה לי שן בשבת והיא לא הגיעה".
האישה הרזה רכנה אליו, קירבה את האצבע המורה עם הציפורן המטופחת המשוחה בבורדו לכיוון האף שלו, ואמרה: "תשמע טוב חמוד, אין דבר כזה פיות ואין דבר כזה נסים בעולם". אחר כך התרוממה לעברי, הישירה מבט ואמרה: "תפסיקי לבלבל לו את המוח עם הדבר הזה".
רציתי להגיד לה שהיא טועה, שיש נסים בעולם ויש גם פיות, אבל הן לאו דווקא מעופפות. אני עצמי נס, הרי כמעט הלכתי פייפן בלידה של הקטנצ'יק האהוב הזה. ארבעה ימים התנדנדתי בין חיים למוות, כבר ערכו טקסי פרידה, ובסוף קרה נס. אף רופא לא יודע להסביר אחרת. רציתי להגיד לה שיש המון נסים בעולם. רק צריך להתכוונן ולזהות אותם, אבל שום דבר לא יצא מפי וגם הסופגנייה הייתה תפלה פתאום. עכשיו האישה הזו נראתה לי כבר לא סתם רזה, אלא צפודה ואפורה, ולי ירד כל האוויר.
בפעם הבאה שנשרה לקטנצי'ק שן, מישהו הקדים את הפיה והשאיר לה פתק בכתב יד ילדותי: "שלום פיה, בבקשה תשאירי לי כסף מזומן שאני אבחר לי מתנה בעצמי. תודה רבה, בכבוד רב, יואב".
***
"נס" זו מילה מאוד מתוחכמת. שתי אותיות בסך הכל שמגיעות בצמידות וברצף מהסדר האלפביתי. וזה גם כל מה שצריך בשביל שיקרה נס. שיהיו שני גורמים נכונים שיגיעו בסדר הנכון ובפרק הזמן המתאים.
אני מסתכלת סביבי ויש אינספור פיות שמחוללות נסים: לפעמים הן עוטות צורה של מתנדבות ומתנדבים, למשל כמו שקורה יום יום במרכז ע"ש יורי שטרן ז"ל שהקימה רעייתו לנה שטרן. מהמרכז הזה יוצאים מתנדבים על בסיס יומי לבתי חולים, כדי לתת טיפולים משלימים וליווי לחולי סרטן – בהם כמובן גם ילדים.
לפעמים פיות מגיעות בדמות הורים כמו מירב ואלי הולנדר, שהקימו את "בית המתנות של יאיר" בעקבות אשפוז ממושך של בנם יאיר יונתן בבית החולים שניידר, ומציעים לילדים חולים מכל רחבי הארץ מתנות משמחות.
פיות לעתים מתחפשות לעובדים בסופר, שמגיעים סתם כך לביקור בית אצל קשישי השכונה בשביל להראות שיש מי שזוכר אותם, ולפעמים הן בכלל אורית השכנה, שאוספת כסף למשפחות נזקקות ומחלקת ארגזי ירקות ("אם תראי אותי עם קופת צדקה, אל תיבהלי. זה לא בשבילי", אמרה לי רק השבוע). לפיות יש כל מיני צורות, ולנסים יש כל מיני דרכים להופיע. רק צריך להסתכל ולקדם יפה את פניהם. חג חנוכה שמח.
קריאה ראשונה
מעשה בעופר איילים", "דודי שמחה", "למה הזברה לובשת פיג'מה", "בוקר טוב", "בולבול למה ככה", "אותי לראות אף אחד לא יכול", "הדוכיפת" ועוד ועוד. קשה לדמיין את החיים פה בלי יצירתו של הלל עומר, הידוע בכינויו "ע. הלל", עם ההומור הסלחני, האופטימיות השובבה, הדמיון וחוכמת החיים.
את השיר "לאן לאן? לגן" קראתי לראשונה עוד בגן הילדים בספרו הנפלא "בוקר טוב", עם איוריה של מיכל אפרת. הנה חלפו כמה עשורים ועכשיו ראה אור שיר אחד בלבד מתוך הספר, "לאן לאן? לגן!". אני לא חסידה גדולה של ספרים שמבוססים על שיר אחד, אבל כאן הבחירה מצדיקה את המעטפת המחבקת.
זהו שיר שהפך לקלאסיקה של ממש, ומלווה דורות של ילדים שהולכים לגן ושרים "הולכים הולכים/ ומחייכים/ הילדים/ הנחמדים" – כלומר כשאין סגר, ריסון מהודק או כל צירוף מילים מוזר אחר. על האיורים במהדורה החדשה הופקדה איה גורדון נוי, מה שהופך את הקריאה בספר לחוויה נלהבת ועולצת במיוחד. ועוד דבר: מפתיע לראות עד כמה האיורים יכולים להתאים ללחן הנהדר שחיבר סשה ארגוב.
"לאן לאן? לגן!", מאת ע. הלל. איורים: איה גורדון נוי. הוצאת הקיבוץ המאוחד. מחיר: 64 שקלים
המלצתרבות
כל פתיחה חדשה היא שמחה גדולה בימים אלו, ולכן הפעם ההמלצה מתרכזת ב"אורות ובדים - ביאנל'ה לילדים", אירועים מיוחדים לקטנים לרגל פתיחת חממת שנקר ובהשראת הביאנלה לאמנויות ולעיצוב. אמני הביאנלה יפשילו היום ומחר שרוולים בסדנאות שונות לבני 5 ומעלה (כמובן על פי הנחיות התו הסגול): "רואים שקוף" – סדנה ליצירת מובייל מנדלה עם האמנית תמר לוי אלפסי; "אריג בתנועה" – סדנה ליצירת אביזר אופנה עשוי מקולאז' עם האמן יובל אצילי; "קסמי אור" – סדנה ליצירת מסנני אור (פילטרים) עם האמנית רונה מיוחס קובלנץ לבני 7 ומעלה. בסדנה "פנס הקסם", בנות ובני 4 ומעלה ייצרו אהילים צבעוניים ממגוון חומרים. אפשרות נוספת היא להצטרף לסיור לכל המשפחה, תחת השם "שיק ושוק", ולערוך היכרות עם ייצור אריגים, נולים, שתי וערב וגם לבקר בחממת שנקר לבדים חכמים.
"אורות ובדים - ביאנל'ה לילדים", מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב. 16־17 בדצמבר. בכל יום יפעלו שתיים מהסדנאות, בשעות: 10:30, 11:30, 12:30, 13:30. כרטיס לילד: 20 שקלים. מחיר סיור: 10 שקלים. השתתפות למבוגרים כלולה במחיר הכניסה. טלפון: 03־6415244