תשעה ימים לקראת הגמר הגדול של עונת הקיץ ה"חמה" שלא הצליחה להיות אפילו מעלה אחת יותר מפושרת, ואפשר לומר בוודאות שמשהו בסף הריגוש של גיא זוארץ לא ממש תקין אם זה מה שהוא מגדיר כסופשבוע סוער. אבל לפני הכל - היוש, קארין ארד אהובתנו נשלחה למשימה סודית ואני נרתמתי להחליף אותה בסיקור הפרק, נרגשת ומלאה בציפייה, רק בשביל לסיים מותשת כמעט כמו הדיירים האומללים שכבר לא מבינים מה קורה בבית מרוב שכל רגע מישהו נכנס, יוצא, חוזר, יוצא שוב ואז רק נדמה שהוא חוזר אבל זה בעצם מישהו אחר.
הסופש ה"סוער" מתחיל רגע אחרי ההדחה של רומי, כשהדלת נפתחת בהפתעה וכולם בטוחים ששוב מחזירים אותה, כי גם הם כבר הבינו שחוקים ופורמט הם לא תנאי הכרחי בעונה הנוכחית, אבל לא - מי שנכנסת היא ליהיא גרינר ובידיה הדבר הכי נחשק בבית האח הגדול - הנייד שלה. לאלוהים התשובות איך בבית עם תקציב בסיסי, שאין ולא יהיה בו מה לאכול בשבוע הקרוב, מה שמלהיב את הדיירים זה שהם יוכלו לעשות סלפי, ואז לראות את עצמם! מין קונספט מהפכני כזה שלא ניתן לייצר בלייב באמצעות פריט אחר שיש בשפע בבית האח כמו, סתם לדוגמה, מראה.
הכניסה של ליהיא מסעירה את הדיירים, בעיקר את אורן ששוכח את האופציה לדבר בעברית, אבל מהר מאוד מתברר שאפילו היא לא ממש מצליחה ליצור עניין אמיתי. הלב שלי ממש נכמר כששרית פערה מולה שתי עיניים ושאלה: "את נשארת? את נשארת?" כשהסאבטקסט היה: תצילי אותנו מהשיממון של עצמנו, בבקשה! אבל הספיקה לה רבע שעה בלבד בשביל לצאת לפינת עישון עם מיגרנה ולקטר לעומר שליהיא באה על 200. זה לא שהיא על 200, נשמה, זה אתם שכבר חודש וחצי מתחת לאפס.
מירי, כמובן, מופתעת לשמוע שרואים אותה בוכה הרבה, ואז היא שוב בוכה, ואורן, מתברר, לא סתם השוויץ במבטא שלו אלא השתמש בשפה זרה כדי לנטרל את העדה של התביעה, אור שפיץ, שפשוט לא הבינה מה הנאשם אמר. ושוב דמעות בארון, ושוב מירי כהן מדברת על מירי כהן בגוף שלישי, ושוב היא בת 50, או במילים אחרות: איףףףף. מזל שהגיעה משלחת חילוץ בדמותה של טיטי שהודיעה לליהיא שהיא שכחה את הנייד במטבח, כי כשאור שאלה למה היא רצה אל הנייד בכזאת היסטריה, לכולנו היה ברור שהיא פשוט נמלטת על נפשה. אורן, כמובן, לא ויתר על עוד הזדמנות להפגין את יכולותיו והטיח במירי את צמד המילים "דאבל סטנדרט" בכזה מבטא נלהב, שה-R כבר התפלקה לו לעברית בלי כוונה.
הייתה גם משימה סודית די פושרת שגרמה לי להתגעגע לימים שבהם משימה סודית הייתה הזדמנות לשלח את הדיירים אחד בשני ולהצית קצת סכסוכים חדשים-ישנים. במקום לחשוף בפני תמיר משהו שקשור לדיירי הבית ולייצר קצת עניין, אתם מספרים לו ידיעה על בריטני ספירס ומותחים עוד יותר את מה שקראו לו פעם גבולות הפורמט? למה אף אחד לא חושב עלינו, הצופים? לנו הרי לא חשפתם כאן שום דבר מרגש או חדש, וגם התגובה שלו כבר השאירה אותי אדישה. כמה אפשר לסחוט את הלימון הזה, ועוד אחרי שהגעתם למיטב של המיטב בסצנת הלחישות הקסומה בחדר האח.
מזל שעומר החליט לדבר בחדר האח על רגשות הנחיתות שלו ולהפוך עוד יותר למאמי הלאומי, זה שלא מודע לערכו ולחתיכותו ומוריד את הכיפה בשביל לדבר על משחק מקדים. חבל רק שהשיחה עם ליהיא לא באמת עזרה לו, וזה אחרי שגם האח דחף אותו אליה בהחלטיות לא אופיינית ובלי יותר מדי להקשיב. אני מקווה שכשעומר יגלה שהגורל שלו זה לקחת את הגמר הוא ירגיש יותר שלם מבפנים, אבל אולי גם קצת הפסקה מריאליטי לא תזיק.
בשישי בצהריים הגיע זמנה של ליהיא לעזוב. פשוט התוכן השיווקי - אה, סליחה, הילדים - כבר חיכו בחוץ, במהלך סתמי ולא ברור שהפך את תחלופת המבקרים בבית האח לכזאת שלא מביישת את תחלופת ההבעות של תמיר בדקה אקראית. בעונות הראשונות של האח, תוכנית שההגדרה שלה היא אנשים סגורים בבית ומנותקים משאר העולם, בכל פעם שהיה נכנס מישהו זר אל הבית, אפילו אחת מהנינג'ות של המשימות, הדיירים היו כמעט מתעלפים, פשוט כי כבר לא היו רגילים לקיומם של עוד אנשים בעולם. בעונה הזאת נראה שפשוט שכחו את הפואנטה, או שמא עליי לומר שוב את המילה ההיא, איך קוראים לזה, מתחיל בפור ונגמר במט?
לפחות הילדים סיפקו כמה השחרות על הדיירים, מה שהיה מרענן וחביב, וסופסוף קיבלנו ליהוק מוצלח העונה - של אור כמדריכה בקייטנה. מדהים שגם חודש וחצי בבית האח, רחוק מהבייקרי שלה, לא הצליח להוריד לה את רמות הסוכר בדם.
ההדחה של מירי השאירה כצפוי את הבית המום וחשפה שוב את הפער בין מה שרואים משם למה שרואים מכאן. ההדחה הזאת סיפקה לנו את המשפט המוצדק ביותר של העונה - "איזה שואו אני נותנת?" מאת ש. פולק רוסו, אבל יותר מזה היא הייתה יריית הפתיחה של הישורת האחרונה לקראת הגמר, והציתה את מסע הבחירות של הפוליטיקאי המנוסה ביותר בבית - אורן חזן, בכיכובן של מיטב הקלישאות: "כל מי שרב איתי הלך", "באתי שיראו מי אני" וכמובן, איך אפשר בלי הקלאסיקה, הנאמרת בהתאם למסורת בידיים פרושות ומבט אל השמיים: "טאטע! תודה!". חבל רק שעומר הוא זה שייקח, אבל אנחנו תמיד נזכור מנין האנגלית שלך.