מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית מציין בימים אלה 60 שנה להיווסדו ובמסגרת כך עבר שיפוץ מקיף. הבאים למוזיאון יבחינו בשדרת במבוקים המוצבת בכניסה ומרפסת חיצונית שהיא למעשה גן זן יפני. בנוסף, המוזיאון גם התחדש באוצרת חדשה: ד"ר אתי גלס שתציג בו את תערוכות הבכורה שלה שימנו את מיצגיו של האמן יאסוהירו סוזוקי. תערוכה נוספת שתיפתח במקביל תהיה של האמן וחתן פרס ישראל דני קרוון אשר הלך לעולמו השנה.
כאמור, תוצג תערוכת יחיד של אמן העיצוב יאסוהירו סוזוקי אשר נמנה בין המעצבים המובילים ומעוררי העניין בעולם. סוזוקי אינו עומד בהגדרה הקונבנציונלית של מעצב מכיוון שאינו מגביל את יצירותיו רק למוצרים אסתטיים ושימושיים. בגישה מדעית שזורה בהומור משובח, מנתק סוזוקי חפצים משימושיהם היומיומיים והמוכרים, ומעניק להם זהות חדשה. כך, עלי כרוב הופכים לקערה, אקדח יורה טיפות עיניים ועץ מחליף את עליו בעיניים. בתערוכה מונגשים מוצר, איור וטקסט – שלושת הממדים בהם עוסק האמן.
עיצוביו של סוזוקי משפרים את איכות חיינו בזכות המפגש עימם ומשפיעים על האופן שבו אנו חווים את הסביבה בה אנו חיים. סוזוקי מטשטש את הגבול שבין האדם לטבע – הטבע מופיע בגוף האדם והאדם נטמע בטבע. בנוסף, חוויות יומיומיות של שמחה ופחד מקבלות מקום מרכזי ביצירותיו.
המבקרים בתערוכה יוזמנו לשבת ולנוח על ספסלי גן בסביבה של היצירה "עלים ממצמצים", המוצבת במרכז החלל, ובדרך זו הם ייטמעו בתוך ים של עלים הממצמצים בזמן נשירתם מתקרת המוזיאון. מעבר לחוויית הישיבה בטבע, הנוכחות במיצג תאפשר לחוות את הסתיו היפני. בנוסף, יוצגו בתערוכה עבודות וידאו מיוחדות, ביניהן היצירה "קצה מים מתהפך" שבה מוקרנים גלים על מצע של ספר ענק. הגלים קרבים ונפגשים בשדרת הספר ומתרחקים ונעלמים אל שני קצוות החוף, הלא הם קצוות הדפים.
ביצירה אחרת, יוקרן בחלל התערוכה סרט וידאו של ילדים המשחקים על קרוסלה ממשית. הילדים שנראו לאמן כתחליף לצורת היבשות, הם העולם במלואו. מיד עם סיום לימודיו זכה יאסוהירו סוזוקי בפרס היוקרתי NHK DIGITAL STADIUM GRAND PRIX AWARD על יצירה זו, ועמו גם בהכרה עולמית.
לצד סרטי הווידאו משולבות יצירות שעל פניו הן חסרות תכלית. אחת מהן היא "שעון מצמוץ" המונה את הזמן האבוד של האנשים החיים במרחב האורבני התובעני. הזמן אינו זמן אבסולוטי ואין השעון מונה את הדקות או השעות. הוא מונה את אותם רגעים קטנים שבו אנו ממצמצים ובדרך זו מאבדים את "הזמן האמיתי". עוד בנושא זה, יצר סוזוקי מכסה בצורת שעון שמש על גבי שעון אמיתי, ובדרך זו ובקריצה הוא "גונב" את זמנם של האנשים במרוץ החיים.
האמן יאסוהירו סוזוקי הוא מרצה לעיצוב באוניברסיטה לאמנות מוסאשינו ויוצר בסטודיו הפרטי שלו הממוקם באוניברסיטת טוקיו. בשנת 2004 זכה סוזוקי בפרס ראשון על תערוכה שהוצגה בשבוע העיצוב בטוקיו. את יצירותיו הציג סוזוקי במוזיאונים מובילים ברחבי העולם, ותערוכות יחיד רבות שלו הוצגו במוזיאונים המובילים ביפן. זוהי תערוכת היחיד הראשונה של האמן בישראל.
יפן של דני קרוון
האמן דני קרוון (2021-1930) יצר דיאלוג בין עבודותיו למקום ולהוויה היפנית. שלוש יצירות מרכזיות, מבחינת היקפן ורמת שימורן שוכנות לאורכה של יפן, בשלושה איים שונים. התערוכה שלו אשר תוצג במוזיאון תתמקד ביצירות אלה, ותבקש להעביר את החוויה של ביקור באמנות הסביבתית של קרוון ביפן גם ממרחק של אלפי קילומטרים.
האמנות הסביבתית של דני קרוון כוללת את אלמנט החוויה, התגובה, יצירת הקשר שבינה לבין המבקר בה. המבקר אינו גורם חיצוני, זר, אלא הוא חייב לנוע בתוך היצירה כדי לחוות אותה, והיצירה איננה מושלמת בלעדיו. כבר במבט ראשון מזמינות היצירות את המבקר לגלות אותן מבפנים. שלוש היצירות הן "תלויות מקום", וניסיון להעביר אותן למקום אחר יוציא אותן מן ההקשר הייחודי שלהן להיסטוריה ולגיאוגרפיה המקומית. בשלוש היצירות קיים שיח בין חלקי היצירה, קרובים או רחוקים, והם היצירה השלמה רק כמכלול. את חווית הגילוי של היצירות במקומן הטבעי מעבירה התערוכה באמצעות צילומים, מודלים, רישומים, וסרטי וידאו שהובאו ארצה במיוחד מהסטודיו של האמן בצרפת ובהשאלה מגלריית גורדון ומגלריית ז'אן בושה ג'אג'ר, פריז.
ברגישות יפנית לטבע ולשינויי העונות, נהג קרוון לבקר מספר פעמים באתר לפני מימוש כל פרויקט כדי ללמוד את התנאים המשתנים במהלך השנה, וכך יוצר יצירה המאפשרת את הקשר הישיר עם הטבע. האלמנטים המרכזיים בשלוש היצירות הם החלל, השמש, הצל, הדרך, אלמנט השער, צמצום, שילובי חומרים ומרקמים, הטבע והסביבה ויחסי הגומלין שלהם עם העבודות. אלמנטים אלה, החוזרים שוב ושוב בעבודותיו של קרוון, מהותיים גם בתרבות היפנית.
עבודתו של קרוון עוסקת בארגון החלל, במציאת האיזון שבין הצורה ל"ריק". קרוון אינו יוצר רק את הצורה, את המלא, אלא גם את הריק. החלל, הסדק, המרווח ביצירותיו הוא אלמנט חשוב כמו החלק הבנוי. החלל אינו השארית, הוא מתוכנן והוא חשוב בהגדרת כל יצירה ויצירה ובהגדרת שפתו האמנותית של קרוון בכלל. השימוש בצורות גיאומטריות ברורות של עיגול, משולש ומרובע מאפיין את יצירותיו של קרוון לאורך כל הקריירה האמנותית שלו. בפילוסופיה הבודהיסטית עיגול, משולש ומרובע הם התגלמות היקום. שלוש צורות גיאומטריות בסיסיות של "א-צורניות" ואינסוף, מסמלות ריקות ומלאות שהן מהות ההארה. קרוון : טוען גם הוא כי כל דבר סביבנו מקורו בטבע, כולל מה שקיים בדמיוננו.
על יפן אמר קרוון: "ב־1988 הגעתי לראשונה ליפן. היה זה כאילו הבטתי במראה והתבוננתי פנימה אל עצמי כשניסיתי לגעת באור השמש, ברוח, במים הזורמים, בגרגרי החול הנעים, בעצים, לא ידעתי ששם, במזרח, דורות עברו, בחומרים פשוטים אלו, הלא הוא הטבע, מעבירים רעיונות, רגשות, חוויות, הרמוניה, אהבה, אמונה, והם כחומר ביד היוצר. אני הולך למזרח, מן המזרח, לארץ השמש העולה, לספוג את הפלאות שנוצרו בידי האדמה הרוחצת בין שני האוקיינוסים, לספוג את השקט, האיפוק, את היוצא מן הכלל."
בשנת 1998 העניקה המשפחה הקיסרית לדני קרוון את פרס האמנות העולמי "פרמיום אימפריאלה" בטקס מיוחד שנערך ביפן.