לרגל יום העברית שחל היום (חמישי), הזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור לבחור את מילת השנה. תשע מילים הועמדו להצבעה, והן נבחרו מתוך מאות הצעות שהגיעו מן הציבור. אלפים רבים נענו לפנייה והשתתפו במהלך שבוע העברית בהצבעה באתר האקדמיה ללשון העברית. לאורך כל ימי ההצבעה הובילה המילה טרלול בהפרש ניכר מן המילים האחרות, והיא המילה שנבחרה למילת השנה. לא מן הנמנע שהצלחת השיר "טרילילי טרללה" של נועה קירל ואילן פלד סייעה לפופולריות שלה.
שלוש המילים שהתחרו על המקומות הבאים מייצגות את מגפת הקורונה שמלווה אותנו זה שנתיים: חיסון שזכתה במקום השני, תשנית (מוטציה) שהגיעה למקום השלישי, ודחף (בוסטר) שנבחרה במקום הרביעי.
גם המילים האחרות שעמדו לבחירה שיקפו את השנה החולפת: אקלים - לאור משבר האקלים שנכנס למודעות הציבורית; שינוי - מילה המתקשרת לממשלה שקמה וכינתה עצמה "ממשלת השינוי"; שיגרה - לאור הניסיון לחזור לשיגרה בצל מגפת הקורונה; פקקים - שממררים את חיינו יותר ויותר; ומדליית זהב, שמזכירה לנו את ההישגים של ישראל באולימפיאדה האחרונה.
מאיפה מגיעה המילה טרלול? באקדמייה מסבירים: בלשון הסלנג המיושנת משמשת המילה טְרָלָלָה (וגם טְרָלָלָלָה) כינוי לעג לאדם פזור דעת. הכינוי הזה נגזרו לפני כארבעה עשורים שם התואר מְטֻרְלָל והפועל לְטַרְלֵל במובן לשגע, להטריד ולהציק. ומכאן גם שם הפעולה טִרְלוּל.
המילה טִרְלוּל נקבעה גם כמונח תקני ב"מילון למונחי מוזיקה" שפרסמה האקדמיה בשנת תשט"ו (1955). הטרלול הזה קשור למילה האיטלקית trillio שפירושה סלסול של הקול, שינוי הטון (בחזרות מהירות).
המילה טרלול אינה קשורה למילים להטריל והטרלה שנולדו ברשתות החברתיות. מילים אלו נגזרו מן הכינוי טְרוֹל לגולש שמטרתו לעורר מהומה ולהלהיט את הרוחות. באקדמיה ללשון העברית מציינים שהמילה טרלול, שנוצרה בלשון העגה (סלנג), כבשה את מקומה גם בלשון הדיבור הכללית. המילה טרלול דומה למילים אחרות שבהן נגזר שורש ממילת תצליל (אונומטופאה) שאולה מן הלועזית ונכנס לתבנית עברית, כגון להקליק והקלקה מן המילה 'קליק'.