ואף-על-פי-כן נוע ינוע. מסורת התיאטרונטו נמשכת. במנותק מסערת ההפגנות ברחבי הארץ יתחרו שמונה שחקנים על פרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל הצגות היחיד מייסודו של יעקב אגמון, שייערך ביפו העתיקה ובעכו העתיקה בחול המועד פסח, ב-8 עד 10 באפריל זו השנה ה-32, הפעם שוב בניהולה של אלמנתו, גילה אלמגור-אגמון. לזוכה יוענק פרס התיאטרונטו ע"ש נסים עזיקרי.
שמונה הצגות התחרות הן:
"איכן שפועם ליבך" - דניאל סבג בדרמה, המתרחשת בפאב שכונתי, מאת ירון אדלשטיין, שביים עם טל ברנר.
"אשמה" - יעל וקשטיין בהצגה מאת כריסטופר חביב ובבימוי מרב לחמן, על אם בעקבות בנה שנעלם.
"הנשיקה" - ג'סאן אשקר בהצגה מאת טובה רוגל ובבימוי שרה אגמון על מה שאירע למשורר שפגש עלמה יפה.
"ילדות מהצד השני" - האשם יאסין בהצגה שכתב על ילדותו ברפיח ובבימויה של אלמה וייך-חושן.
"כל אחד והמים שלו" - יולי סקר בהצגה מאת ובבימוי רובי קסוס, המדברת על כוחה של האמנות בריפוי פצעים בחברה הישראלית.
"מזכירה" - חוה אורטמן הוותיקה במחזה מאת כריסטופר המפטון, בבימוי רותי אוסטרמן, על מזכירתו של יוזף גבלס, שר התעמולה הנאצי.
"מלאך היא קוראת לך" - נעמי יואלי מופיעה ומביימת הצגה שכתבה צרויה להב ובה עלילה שמתרחשת אי אז בשנות ה-50 במושב בעמק יזרעאל. ,
"תהיה גבר" - אמיתי יעיש-בן-אוזיליו בהצגה על מהות הגבריות, שהוא יצר עם יוסי צברי.
כהצגה אורחת תביא חדוה לוי-גושן את "ילדות זרה", הצגה שעמה הופיעה בתיאטרונטו לפני 30 שנה ורצה למעלה מ-800 פעם בארץ ובעולם.
שמונה הצגות-יחיד קצרות (עד 15 דקות) יתחרו על פרס במסגרת "קצרנטו", שהחלה לרוץ אשתקד ביוזמתו של ניר שטראוס. מציגיהן הם: ליאור אביבי, נעה אוחיון, יואב בר-לב, יובל כרמל, עמרי לייבוביץ', פאולו מוארה, יעל פרימר-סביר ורוני שטקלר.
הצגות-חוצות יציגו יעל טל ואלדד פריבס.
"בחרנו חומרים שמהדהדים חזק מאוד את מה שקורה פה או את מצבו של האדם בכלל ואיפה הוא נמצא מול הבחירות שלו", מספרת דניאלה מיכאלי, חברת הוועדה האמנותית של הפסטיבל, בראשותה של גילה אלמגור-אגמון ועם שמעון מימרן ויגאל עזרתי. "הבחירה הפעם לא הייתה קלה, לאחר שהוגשו לנו הרבה חומרים מעניינים וטובים".
האם יש בפסטיבל ביטוי להפגנות?
"ההפגנות התחילו אחרי שבחרנו את ההצגות. אני מודה שאני לא מתלהבת מכך שהצגות מועלות מיד לאחר התרחשויות בלי איזו פרספקטיבה".
מיכאלי התחלקה בתיאטרונטו מס' 2, ב-91' (שנה אחרי זכייתו של רמי הויברגר בתיאטרונטו מס' 1 עם "תעתועון", על-פי יצחק בן-נר), בפרס הראשון עם אירינה סלזניובה, לאחר שהופיעה בהצגת "שלאף שטונדה", מאת יהודית קציר.
מה אותה הצגה עשתה לך?
"לפני הכל היא שכללה אותי כאמנית. אם עד אז התנועה הייתה הכלי האמנותי הראשי שלי, מאז ההצגה, שהצגתי 250 פעם, אני גם שחקנית ובמאית".
אגב, בין הזוכים במרוצת השנים אחרי הויברגר ומיכאלי היו איציק ויינגרטן ("לרקוד עם אבא"), שירילי דשא ("דרמה קטנה"), רמי ברוך ("הנמר"), שמואל וילוז'ני ("יהודי בחושך"), יפה תוסיה-כהן ("אנא פאיזה"), אלי גורנשטיין ("אטרוף"), קרן צור ("מקורקעת") ובן יוסיפוביץ' ("מפלצת הזיכרון").
מיכאלי הוזמנה לפני כעשור על-ידי אגמון לחזור לפסטיבל עם "שלאף שטונדה" וגם להיות חברת הוועדה האמנותית, הפועלת עם מפיקת הפסטיבל, גלית ברסקי. מיכאלי שוקלת כעת לא להמשיך בתיאטרונטו. "יש להעביר את השרביט לדור צעיר יותר", היא סבורה.