/ דוגית נוסעת /
לחן: לב אלכסנדרוביץ שוורץ
מהפזמונים הראשונים של נתן יונתן שהתפרסמו. הלחן, רוסי במקורו, בוצע לראשונה בשנת 1938 בסרט הקולנוע הרוסי "ילדותו של גורקי" על חייו וסיפורו של הסופר והפעיל הפוליטי מקסים גורקי. בטקסט הרוסי נקרא השיר "עיר על נהר קמה".
"המדינה שלכם שלווה וכולם מסתדרים אחד עם השני": ג'ים ג'פריס חוזר לישראל ועוקץ
"האחת" בכאן 11 ממחישה בצורה טובה את הזחיחות שהפכה לטראומה
בשנת 1943, בזמן מסע רגלי מקיבוץ אילון לחוף אכזיב, שמע יונתן את השיר ברוסית מפיו של חברו לפלמ"ח דן בן־אשר ("דן הפלמ"חניק"), עולה חדש מגרמניה. יונתן חיבר מילים עבריות ללחן הרוסי על דוגית שצוותה נרדם ועקב כך ספק אם תגיע לביטחון שבחוף, והקדיש את השיר לילדי קיבוץ שפיים.
השיר נחשב לאחד ההמנונים של תנועות הנוער בשנות ה־40 וה־50 ובישר על גל המילים העבריות ללחנים רוסיים ששטף את ארצנו באותן שנים, כשהוא זוכה לביצועים רבים, בהם של אריק איינשטיין, דני מסנג, שלישיית שריד, "הכל עובר חביבי" ועוזי חיטמן.
/ חופים הם לפעמים /
לחן: נחום היימן
השיר נכתב בשנת 1943, כשנתן יונתן בן ה־20 שימש כמדריך במחנה קיץ בנחל חדרה, בהשראת תופעת טבע שבה חזה: "הוא ראה נחל זורם, שכשהוא מתקרב לים הוא נספג בחולות ואיננו מגיע אל הים", מסביר חוקר הזמר העברי עופר גביש. "המשורר ראה בזאת סמל לגעגועים: לים, לבית, לצדפי לבו של האדם. הלחן התווסף מאוחר יותר. צפירה יונתן, שהייתה אז אשתו של נתן, סיפרה לי שנחצ'ה היימן הוזמן לקיבוץ שריד (שבו התגורר הזוג יונתן) לכתוב מוזיקה למסיבת סיום י"ב, כשנתן כתב את המילים.
לאחר המסיבה החליטו שני היוצרים להמשיך לכתוב שירים ביחד. נחצ'ה בא לבית משפחת יונתן, התיישב ליד הפסנתר וניגן מנגינה חדשה, שאיש עוד לא שמע אותה. ואז קרה הנס, נתן אמר: 'יש לי מילים מתאימות למנגינה שלך', אמר והחל שר: 'חופים הם לפעמים'. היה זה שיר מאוד משמעותי לשני היוצרים ואפשר לומר גם היסטורי.
עבורם וגם עבורנו. ראשית, זה השיר המשותף הראשון שלהם, זה גם אחד השירים המוכרים ביותר של שניהם, וזה גם השיר שפתח לנחצ'ה את שערי העולם, שכן במהלך ביקורו של המוזיקאי הנודע מישל לגראן בישראל, הוא פגש בנחצ'ה שנתן לו תווים שלו לנגן, ומה היו התווים? חופים. זה פתח לנחצ'ה את הדלת לפריז, שבה פיתח מאוחר יותר קריירה מצליחה כמלחין".
אגב, השיר המקורי נפתח במילים "חופים הם לפעמים געגועים לנחל שאהב, יש במקומות שלנו נחלי אכזב", אך לבקשת היימן, שניסה להתאים את המילים ללחן, יונתן שינה שורה זו ל"חופים הם לפעמים געגועים לנחל. ראיתי פעם חוף שנחל עזבו".
השיר הוקלט לראשונה בשנת 1969 בפי צוות הווי הנח"ל בתוכנית "חופשה דמיונית" והושר בפי הסולנים עידית חיים וצביקה ארבל. בשנת 1971 בוצע לתוכנית טלוויזיה על ידי חברי להקת הנח"ל, בהם ירדנה ארזי, גידי גוב ואפרים שמיר והפך מזוהה עם ארזי (על אף שאינה המבצעת המקורית). גרסת כיסוי נודעת נוספת לשיר היא של חוה אלברשטיין משנת 1975.
/ שיר אהבה ישן
(אניטה וחואן) /
לחן: נחום היימן
פזמון זה זכה ליותר ממאה גרסאות (כולל באנגלית ובצרפתית) ונחשב לאחד משירי האהבה הגדולים במחוזותינו. הוא מגולל את סיפור אהבתם של אניטה וחואן, כאשר אניטה מחכה לבואו של אהובה – המאחר להגיע. "נחצ'ה היימן, ידידי, הביא לי את השיר בצורת מנגינה שנכתבה בהשראת מוזיקה אנדלוסית עתיקה, מוזיקה צוענית, ובאווירה זו בחרתי בשמות גיבורי השיר, אניטה וחואן", סיפר יונתן בהופעתו בפסטיבל הפסנתר ב־2002. "אלמלא נחצ'ה היה מגיע אליי עם המנגינה – לא הייתי כותב את הטקסט על דמויות אלו".
השיר, שנקרא הן "רומנסה" והן "שיר אהבה ישן", הוקלט לראשונה בשנת 1968 על ידי צמד דרום (דני גולן וציון צדוק) לתקליט הבכורה שלו והפך ללהיט ענק. "באחד מטקסי הזיכרון שבהם הופענו לאחר מלחמת ששת הימים, ניגש אלינו נחצ'ה, שהיה חבר קיבוץ בית אלפא", סיפר לי גולן בעבר. "הוא הציג את עצמו, פרגן לביצוע שלנו ואמר שיש לו שיר בשבילנו. זה היה 'שיר אהבה ישן'. השאר היסטוריה".
/ החול יזכור /
לחנים: נחום היימן,
שלמה ארצי
על אף שהיה לשיר המושמע ביותר בימי הזיכרון בישראל בשנות ה־90 וה־2000, “החול יזכור" שכתב נתן יונתן באנגליה, הוא שיר ערגה וגעגועים לנעורים שחלפו ולא שיר שכול כפי שנהוג בטעות לחשוב. הוא נכלל לראשונה בספר שיריו של יונתן “שירים לאורך החוף" (1962) והולחן בידי נחצ’ה היימן בשנת 1977 עבור פרויקט שירים שיזמה תחנת הרדיו גלי צה"ל למצעד הפזמונים השנתי אצלה. מי שביצעה את השיר במקור הייתה רוחמה רז, אך הביצוע המפורסם ביותר לשיר הוא של חוה אלברשטיין, שהקליטה אותו בשנת 1980. גרסה ידועה נוספת היא של הגבעטרון.
“השיר הזה נולד, כנראה, פעמיים, גם אצל המשורר וגם אצלי ברגעים של עצב והשלמה עם מעגל החיים של כולנו", כתב היימן בספרו “50 שנות זמר וסיפור" (1991). “אנשים נטו לייחס אותו להיעלמותה של הצוללת דקר או לנפילתו בקרב של ליאור, בנו של נתן יונתן. כך או כך, זהו שיר המבכה את אובדן הנעורים במילותיו ובלחנו, והוא אומץ כשיר זיכרון לנופלים".
בשנת 1982 זכה השיר ללחן נוסף, של שלמה ארצי לתקליטו “מקום" שהורכב בעיקר משירי משוררים, מרביתם בלחניו של ארצי. לחנו הקצבי של ארצי לא נצרב בתודעה כלחנו השקט והמלנכולי של היימן.
/ האיש ההוא /
לחן: שלמה ארצי
המפגש הראשון בין שלמה ארצי לנתן יונתן היה כשארצי, בן 21, השתחרר מלהקת חיל הים והחל ללקט חומרים לתקליטו הראשון. הוא נסע לקיבוץ שריד בכדי לפגוש את יונתן, אך הופתע מהתשובה. “אמרתי לשלמה: ‘אני לא כל כך כותב מה שאתם קוראים לו - פזמונים'", סיפר יונתן בראיון בשנת 1983, ואומנם סירב בנימוס לכתוב לארצי הצעיר שיר, אך נתן לו במתנה עותק של ספרו “שירים לאורך החוף". את אחד השירים מהספר, “האיש ההוא", כתב יונתן בן ה־39 על עצמו, כמעין הספד עצמי, המתכתב עם שירו של ביאליק “אחרי מותי".
בשנת 1977 עבד ארצי, אז בשיא השפל המקצועי שלו, על אלבומו “גבר הולך לאיבוד" שהיה אמור להיות אלבום הפרידה שלו מתעשיית המוזיקה אך לבסוף, הצלחתו “הולידה" את ארצי שכולנו מכירים. “היה חסר שיר לסיום האלבום", משחזר יאיר שרגאי, מפיק ומעבד האלבום.
“לחצתי על שלמה להתאמץ ולהלחין שיר כדי שנוכל להוציא את האלבום. יום אחד הוא צלצל אליי לדירה ושר לי בטלפון: ‘איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא’. צמרמורת עברה בי. לא רק מהמילים והלחן היפהפה, אלא בגלל האינטואיציה המוזיקלית הגבוהה של שלמה. הוא יצר בלי להתכוון שיר עולה ויורד כמדרגות מוזיקליות. זה היה רגע מרגש שלא אשכח לעולם".
ארצי הפך את השורה האחרונה של השיר לפזמון חוזר ואת “האיש ההוא" לאחד מלהיטי הדגל הידועים ביותר שלו. במרוצת השנים השיר קיבל קונוטציה של שכול, בדומה לרבים משיריו של יונתן, על אף שלא היה כזה. לאחר רצח רבין, חבר ילדותו של יונתן, החליט המשורר להקדיש לו את השיר.
/ הרדופים ליד החוף /
לחן: שלמה ארצי
שיר נוסף שארצי נחשף אליו מהספר “שירים לאורך החוף" והלחין אותו כבר בסוף שנות ה־70, אך שמר אותו במגירה עד 1982 עת הקליט את אלבומו “מקום". יונתן כתב את השיר בסוף שנות ה־50 והשתמש בו בכדי לתאר את הרדוף הנחלים תכול התפרחת כמשל לחיים החולפים של האדם ושל הנעורים שלא ישובו.
“’הרדופים’ הוא מהשירים שאני אומר לעצמי תמיד שזה שיר שאני לא אוכל לכתוב עוד פעם בחיים שלי", סיפר יונתן. “הכנסתי בו כל כך הרבה מנשמתי וממה שהייתי באותם הימים, אולי מה שאני עכשיו גם. מי שהחזיר את השיר הזה אליי היה שלמה ארצי. כששלמה שלח לי את השיר והמנגינה, הוא עצמו, אני חושב, הסתייג מהמנגינה הזאת. היא הייתה שונה מאוד מסוג השירים שהוא חיבר באותה תקופה והוא לא שר אותו הרבה זמן. אני לא הטרדתי אותו אלא חיכיתי בסבלנות, וידעתי שתבוא שעתו של השיר, והיא באה במקום שבו הוא נולד.
הוא נולד לי על חוף ואדי קורן, ליד קיבוץ אילון, וכששלמה הגיע לקיבוץ אילון באחד הערבים לשיר, החבר’ה בקיבוץ הכירו את השיר הזה והפצירו בשלמה לבצע אותו. הוא סירב אבל הם שכנעו אותו והקליטו אותו, וברגע שהם הקליטו אותו שר אותו, כבר לא הייתה לו נסיגה יותר והוא נכנס לאולפן להקליט אותו. עם הזמן הוא בעצמו התאהב מאוד בשיר הזה והשתחרר מכל העכבות שהיו לו לגבי השיר הזה, והוא הפך להיות אחד השירים הכי אהובים שהוא שר".
/ יש פרחים /
לחן: מוני אמריליו
אחד מהשירים שיונתן כתב במיוחד למנגינה ולא הפוך. "בשנת 1970 פניתי לנתן יונתן, שביקר בביתי, עם מנגינה קטנה כדי שיתאים לה מילים", מספר המלחין מוני אמריליו. "כך נולד השיר 'יש פרחים', עוד באותו היום". יונתן סיפר על השיר: "ההוויה שלנו היא לא הוויה של פרחים אלא של קוצים, הפרחים הם הסוואה. זה מסוג השירים שלא נכתבו על שכול אבל קוטלגו ככאלה אחרי שחוויתי את השכול הפרטי שלי. מה שקרה זה שהגעתי לבית העלמין הזמני שנחפר בשער הנגב לחללי החזית הדרומית, ומצאתי שם תמונה שכאילו לקחו אותה מתוך השיר, ראיתי שדה של פרחים ומתוכם הלובן של הקרשים הלבנים שעליהם כתבו את שמות החללים. אז הבנתי שזה גורלו של השיר".
השיר הושר לראשונה על ידי צוות הווי הנח"ל עם הסולנית נגה אשד בתוכניתה "כל שהיה בינינו" (1971), אך התפרסם במיוחד באותה שנה בביצוע שלישיית פיקוד מרכז עם הסולנית דורית ראובני בתוכניתה "אחריי לצנחנים". בהמשך בוצע גם על ידי להקת האחים והאחיות, להקת פיקוד דרום והגבעטרון.
/ שיר ארץ /
לחן: סשה ארגוב
בסוף שנות ה־60 כתב המחזאי ניסים אלוני טקסט בשם "שיר כלולות", שהולחן על ידי סשה ארגוב והוצע לשלישיית הגשש החיוור, שדחתה אותו. ארגוב, שהאמין בלחן, לא ויתר וניסה למצוא לו טקסט אחר. הוא פנה לתרצה אתר, שתכתוב טקסט משלה, והיא כתבה בשנת 1970 את השיר "רק זיכרון אחד", שהוקלט בידי זמר צעיר בשם שלמה ארצי לאלבום הבכורה שלו שיצא באותה שנה.
אף שהשיר הוקלט הוא לא הצליח להתפרסם, אך ארגוב לא ויתר ובסוף שנות ה־70 פנה למשורר נתן יונתן שיכתוב טקסט משלו. יונתן בחר לכתוב שיר על היחס המורכב והאמביוולנטי של אדם לאדמת הארץ וכיוון גם לבנו, ליאור ז"ל, שנהרג במלחמת יום הכיפורים ("לפעמים גם היא עצמה גוזלת את כבשת הרש").
השיר הוקלט במתכונת זו בשנת 1979 בשם "שיר ארץ" ובוצע על ידי הזמרת אורה זיטנר. הוא הפך מיד עם צאתו לאבן דרך בזמר העברי וזכה לגרסאות כיסוי רבות, בהן של חוה אלברשטיין, נתנאלה ורביד פלוטניק (נצ'י נצ'). אגב, הטקסט של אלוני "שיר כלולות" הועבר בשנת 1973 לידי המלחין עודד לרר, שהלחינו בשנית והפך אותו לאחד השירים המזוהים עם יזהר כהן ולנכס צאן ברזל בפני עצמו.
/ נאסף תשרי /
לחן: צביקה פיק
השיר היחיד של נתן יונתן שזכה בתואר "שיר השנה" (במצעד הפזמונים של 1978). הוא התפרסם לראשונה בעיתון "דבר" בספטמבר 1972, על אף שרבים מתייחסים אליו כאל שיר קינה אישית של המשורר על מות בנו ליאור, שכן הוא פורסם בקובץ "שירים (ליאור)" בשנת 1974.
בשנת 1977 המוזיקאי צביקה פיק, אז כוכב פופ־רוק בנסיקה, פגש לראשונה בשיריו של יונתן כשהוזמן להלחין את שירו "השנים שחלפו" לתוכנית טלוויזיה שהוקדשה לשירי המשורר. "בסוף התוכנית נתן ניגש אליי ואמר לי שזה אחד הלחנים הכי יפים שנעשו לשירים שלו", סיפר לי פיק.
בהמשך אותה שנה פנתה דליה הלר, עורכת המוזיקה של רשת ג' דאז, לפיק, שסיכוייו לזכות בתואר "זמר השנה" במצעד השנתי של 1977 היו גבוהים, והציעה לו להלחין שיר נוסף של יונתן, "נאסף תשרי" שישודר בבכורה במצעד הפזמונים השנתי. המשימה לא הייתה כל כך קשה עבור פיק. "הלחן בקע מהפסנתר תוך חמש דקות כי הרגשתי שיש פה משהו בלתי רגיל, בחיבור בין הטקסט של יונתן למנגינה שרצה לי בראש", סיפר. "ידעתי שאפשר לשלב בין הרעיונות של שנינו וליצור שיר מוצלח וכך קרה".
פיק זכה באותה שנה בתואר "זמר השנה" ו"נאסף תשרי", שזכה לעיבוד רוק־דיסקו חדשני, הפך כאמור ל"שיר השנה" בשנת 1978.
/ כמו בלדה /
לחנים: גידי קורן,
שלמה גרוניך
שיר אהבה שכתב יונתן בחורף 1973, לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. יש המפרשים אותו כשיר אהבה לאישה ויש המפרשים אותו כשיר אהבה למולדת ולטבע. בדומה למרבית שירי יונתן, אחרי המלחמה הפך השיר למזוהה עם שכול ועם אובדנו הפרטי. השיר הולחן תחילה בידי שלמה גרוניך ובוצע במופע "מאחורי הצלילים", המופע המשותף שלו עם מתי כספי, אך לחן זה התפרסם רק מאוחר יותר כשליווה את הסרט התיעודי "ליאור".
הלחן הנודע הוא של גידי קורן, גם משנת 1973, אשר הוקלט על ידי להקת האחים והאחיות (פרי ייסודו של קורן) עם הסולנית סוזי מילר. השיר הפך ללהיט מיידי ובמרוצת השנים לאחד משירי ימי הזיכרון הבולטים. "הלחן הזה התקשר אליו מאוד חזק", מספר קורן. "כשיצא השיר הוא התפרסם בלחן שלנו והחזיק מעמד בצורה כזו. במסגרת 'האחים והאחיות' הקלטנו אלבום שלם של לחניי לשיריו של נתן".
השיר זכה לגרסאות כיסוי רבות, בין היתר של שלומי שבת, איל גולן, דודו זכאי ואמיר דדון.
/ שירים עד כאן /
לחנים: גידי קורן,
נחום היימן
בשנת 1979 הוציא נתן את קובץ שיריו "שירים עד כאן" שתיאר את נופיה של ארץ ישראל, עסק בשכול ובאובדן כבד והתרפק על חוויות האהבה, הגעגועים והנחמה. "בין נתן לביני היה קשר מאוד עמוק והדוק, ויום אחד הוא הראה לי את השיר 'שירים עד כאן' שלפני שנכלל בקובץ השירים פורסם בעיתונות", משחזר גידי קורן.
"במקור הוא פרסם את 'שירים עד כאן' בעיתונות והלחנתי את זה כשזה היה בעיתון. להקת האחים והאחיות הקליטה את השיר ב־1980. מאוחר יותר נחצ'ה היימן הלחין את השיר הזה במהלך שהותו בלונדון, מבלי שהוא ידע שאני הלחנתי אותו".
מי שפרסמה את גרסתו של היימן לשיר היא להקת חופים (חני לבנה, מאיר בנאי, משה דץ, ליזה קחטן־לנג ואיציק בכר) שהקליטה אותו בשנת 1984. ביצועים ידועים נוספים ללחן זה הם של הגבעטרון והדודאים. "לימים נחצ'ה סיפר לי שאילו היה יודע שהלחנתי כבר את השיר, הוא לא היה מלחין אותו. כמעט פספסנו את הלחן הנפלא שלו", מגלה קורן.
/ זמר לבני (ליאור) /
לחנים: שלמה ארצי,
נחום היימן
"זהו עוד אחד מהשירים שמקושרים בציבור לנפילת ליאור יונתן, אך הוא נכתב הרבה לפני שנפל", מציין עופר גביש. "ליאור נולד ב־1952 והשיר נכתב ליום הולדתו בשנת 1956 כשהוא היה בן 4. זהו שיר אהבה לילד. האבא עצמו אומר בשירו שזה שיר תמים, והוא קורא לעצמו 'אבא פתי'. האם יש כאן איזושהי מחשבה שהעתיד הולך להיות שונה דרמטית ממה שמדמיין האב כשנולד הילד? ייתכן, אבל אי אפשר לנחש".
הראשון להלחין את השיר היה שלמה ארצי, שהלחינו בשלהי מלחמת יום הכיפורים. "אני זוכר שיום אחד יונתן צלצל אליי ואמר לי שבנו ליאור נפל, והוא הפנה אותי לשיר 'זמר לבני' וביקש ממני להלחין אותו", סיפר ארצי בראיון טלוויזיה. "אני זוכר שהייתי נבוך ולא ידעתי איך לענות ליונתן באותו רגע, וכשסגרתי את הטלפון ישבתי להלחין אותו. זה היה אחד הצלצולים הכי מוזרים שמישהו צלצל אליי אי פעם בכדי לבקש שיר". ארצי ביצע את השיר לראשונה בתוכנית הטלוויזיה "אומרים ישנה ארץ" (1974) והקליט אותו לאלבומו "לכל החברים מהמסע מים אל ים" שיצא באותה שנה והושפע ממלחמת יום הכיפורים.
לחן שני לשיר היה של נחצ'ה היימן, אשר הוקלט לראשונה על ידי להקת האחים והאחיות לתקליט "משירי נתן יונתן" (1975). ביצועים נוספים ללחן זה היו של חוה אלברשטיין ואיה כורם.