הסיפור של החצר הנשית התחיל לפני עשרים שנה, משיתוף פעולה עם שוקי זיקרי שהסכים לפתוח סניף קטן במבנה שלנו ביפו, בו המתלמדים שלו הציעו תספורת חינם לכל דורשת.
כשצעירות ונערות מהשכונה התחילו להגיע (שמועות על דברים טובים עוברות מהר), הן מצאו שם גם ארוחה חמה, עיניים טובות, ואוזן קשבת של צוות החצר ומתנדבות.
לאט לאט עלו סיפורים, קשיים, בעיות שקשה לפתור כשאין גב מוצק בבית, כסף, או עוגן כלשהו להיתלות בו. ולאט לאט נמצאו גם הפתרונות.
כל אחת על פי צרכיה - אחת זקוקה לעזרה בלימודים או תיווך מול בית הספר, השניה נמצאת בזוגיות אלימה, והשלישית לא יודעת איך לפנות לרשויות כדי לקבל כספים שמגיעים לה מהמדינה. כל אחת על פי צרכיה, זו הדרך של החצר הנשית.
התנועות הן קטנות במונחים של גרפים וטבלאות אבל עצומות במונחים אנושיים, נשיים.
הנה דוגמא מהשבוע האחרון: לפני שנתיים חברה טובה שהיא בעלת סטודיו ליוגה פנתה אלי וסיפרה שיש לה אפשרות לתת מלגה לתלמידה אחת בקורס מורות ליוגה נשית ושאלה אם יש בחצר צעירה שמעוניינת.
פניתי לחצר הקרובה בנתניה, שם ידעו לשלוף בדיוק את זו שזה החלום שלה, וממש לפני שבוע דיברתי עם אותה חברה שסיפרה שהבחורה הזו כבר שנה שניה אצלה בקורס ושהיא התחילה ללמד יוגה בקהילה שלה.
התרגשתי עד דמעות. זו תנועה ׳קטנה׳ שקרתה במרחב ששינתה את עתידה של הצעירה הזו, שהקנתה לה מקצוע להתפרנס ממנו ולהיטיב עם עצמה ועם הקהילה שלה.
התנועות הקטנות-גדולות האלה, זה מה שאנחנו יודעות לעשות הכי טוב. לפעמים הן לא פחות ממצילות חיים.
עד היום יש לנו מספרה בכל חצר (וגם לק ג׳ל). 2000 נערות וצעירות עוברות אצלינו בכל שנה, חלקן גם חוזרות אלינו כמנטוריות לדור הבא.
השנה הזו, הקשה, הביאה אוכלוסיות בסיכון לתהומות חדשים, עזרו לנו לעזור להן להתרומם לחיים טובים יותר. כל סכום משמעותי לנו!
הכותבת, הדס לייבוביץ' היא סופרת וחברת הוועד המנהל בעמותת "החצר הנשית"