העיתונאי מיכאל (מיקי) גורדוס, מי שהיה במשך שנים רבות הקשב המיתולוגי קול ישראל, הלך היום (שלישי) לעולמו בגיל 73 בביתו שביהוד. גורדוס לקה בדום לב לאחר שנאבק במחלה קשה. הוא הותיר אחריו אשה, בלהה, ושלוש בנות. הלווייתו תתקיים מחר בבית העלמין בקריית שאול בתל אביב.


גורדוס נולד בתל אביב בשנת 1944. הוא החל לעבוד בקול ישראל בשנת 1968. בעזרת מקלטי רדיו שהתקין בביתו ושליטה בשש שפות (עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית, רוסית ופולנית), האזין לתחנות רדיו מרחבי העולם והעביר לקול ישראל ידיעות מיידיות על אירועים המתרחשים בארצות חוץ. במרוצת השנים החל להאזין בעזרת אמצעים משוכללים גם לתחנות טלוויזיה זרות ואף מרוחקות ושידורי לוויינים, וכן לקשר רדיו של מטוסים בנתיבי התעופה בעולם.

גורדוס קיבל את התואר "קשבנו" מאיש קול ישראל הוותיק נקדימון רוגל. "התאהבתי בתואר הזה", הוא מודה. "כתבים יש רבים, אבל כ'קשבנו' אני אחד ויחיד". על עצמו ותפקיד "בעיניי זה שילוב של כמה מקצועות, זה איסוף, כמו במודיעין, גם מחקר, וגם העבודה העיתונאית להוציא את הדברים לשידור. אני קורא לזה עיתונאי אלקטרוני. כמו שכתב מדיני יש לו מקורות, גם לי יש".

ב-1968 היה הראשון שדיווח על מבצע תשורה, הוא פשיטת צה"ל על נמל התעופה הבינלאומי של ביירות, והקליט את פקח הטיסה זועק "יש אש גדולה בנמל התעופה של ביירות, יש אש גדולה בנמל".
בשנת 1970 חשף כי הרוסים פתחו ברכבת אווירית למצרים, שכללה טילי נ"מ מתקדמים וכוחות צבא. בספטמבר באותה שנה קלט שידורים מניסיון חטיפת מטוס אל על מאמסטרדם לניו יורק במסגרת חטיפת המטוסים לשדה דוסון שבוצע על ידי ליילה ח'אלד וחבריה.
במהלך מלחמת יום הכיפורים עקב גורדוס אחרי שידורי הטלוויזיה המצרית, והעביר מידע ששודר שם על טייסים ישראלים שצנחו בשטח מצרים. צוות של צה"ל נשלח לביתו של גורדוס וצילם צילומי סטילס של השידור (הדבר היה בטרם נכנס לשימוש מכשיר הוידאו). צילומים אלה הם שהביאו בסופו של דבר לכך שטייסים שנחשבו לנעדרים או הרוגים זוהו כשבויים חיים. על כך קיבל גורדוס את תודתם של גורמים רשמיים בחיל האוויר.

מיקי גורדוס. צילום: מירי צחי (רפרודוקציה)
מיקי גורדוס. צילום: מירי צחי (רפרודוקציה)
ביולי 1974 הודח נשיא קפריסין, הארכיבישוף מקאריוס השלישי, על ידי כת צבאית שהודיעה על מותו, אך במכשירי ההאזנה של גורדוס נקלט שידור חלש מהעיר פאפוס. בשידור נשמע קולו של מקאריוס עצמו המבקש עזרה. מיכאל גורדוס שידר את הידיעה ובעקבות זאת יצא כוח חילוץ בריטי וחילץ את הנשיא. לימים סיפר מקאריוס לשגריר ישראל בקפריסין שחייו ניצלו בזכותו של גורדוס.

בראשית שנת 2010 סיקר את רעידת האדמה שאירעה בהאיטי ב-12 בינואר 2010 וגרמה לחורבן כבד ולעשרות אלפי הרוגים והייתה אסון טבע מהגדולים בתקופה המודרנית והראשון מסוגו במאה העשרים ואחת. גורדוס שידר תיאור נרחב של פעולות החילוץ וההצלה בהאיטי ואת תיאורי ההרס, החורבן, ההרג והפציעה. ב-17 בינואר, כאשר תחנות הרדיו בהאיטי החלו לשדר מחדש, העביר גורדוס את קולן למאזינים בישראל.
באוקטובר 2014, סיימה רשות השידור את ההתקשרות עם גורדוס עקב סכסוכים עם כתבים אחרים והעובדה שהוא מעבר לגיל הפנסיה. בראיון שהעניק לפני בשנה שעברה ל"מעריב", אמר גורדוס כי לא יחזור להיות קשב: "אין מצב. הלכה לי המוטיבציה, מה גם שלאחר כל התהילה שהבאתי לרשות השידור לא ידעו שם להיפרד ממני בצורה נאותה. כיום טוב לי איך שאני. רואה המון טלוויזיה, הולך בחוץ ברגל ובעיקר נהנה לישון הרבה".

עורך חדשות החוץ לשעבר בקול ישראל, גדעון רמז, שעבד איתו במשך שנים ארוכות, אמר ברשת ב': "אנחנו חיים היום בעולם שונה לגמרי ממה שמכירים. לפני האינטרנט, לפני שהיתה טלוויזיה, כאשר עיתונים היו מגיעים לארץ באיחור של יום יומיים. בימים ההם רק חובבי רדיו מושפעים ומיקי בתוך האולפן הקטן שהיה נראה כמו מהדורה מוקטנת. ניסו לעשות אותו הדבר, צריך לציין שהצד הכי טוב שלו היה לא רק ההאזנה לשידור, אלא קליטת תשדורות ממטוסים, מאוניות, עלה על סיפורים בלעדיים, כמו חטיפת המטוס לאנטבה. גם היום הם בחזקת עיתונאים רגילים בלתי רגילים. כולם סומכים על האינטרנט, מן הראוי שיקום מיקי גורדוס ממשיך. 
 
אסתי פרז הזכירה לו 'שידרתי יחד איתכם את אסון מגדלי התאומים' ורמז הוסיף: "הוא היה אחד מכמה ממקורות אז, אבל בעבר הוא היה היחיד שמספק בארץ את החומרים על העולם. היו דברים, שבזכותו של מיקי יכולנו להיות ספקי חדשות לעולם בעניינים כלל עולמיים". 

הציל את נשיא קפריסין המודח. מיקי גורדוס
הציל את נשיא קפריסין המודח. מיקי גורדוס


נשיא המדינה ראובן ריבלין ספד לגורדוס: "היה שלום מיקי גורדוס, קשבנו המיתולוגי, האיש שהביא למדינתנו קולות רחוקים עוד טרום ימי האינטרנט. היית באמת ובתמים האוזניים של המדינה"
ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנמצא בקניה, ספד לעיתונאי המנוח: "אדם ידען, שבמשך שנים ארוכות חיבר אותנו לחלקים רבים של העולם, טרום עידן האינטרנט. יהי זכרו ברוך".

עורך חדשות החוץ בחדשות עשר, נדב אייל ספד גו גם הוא: "כולנו בחדשות החוץ חבים חוב ענק למיקי גורדוס. זוכר את הימים בהם נצמדה אומה שלמה לרדיו לשמוע את הדיווחים שלו על קריסת הגוש המזרחי".
העיתונאי אורן נהרי סיפר שיחה עם ה"שעה הבינלאומית" בכאן ב': "בתור בחור צעיר, הייתי צופה אצלו בבית במשחקי כדורגל ופוטבול מהעולם בשידור ישיר. אתה נכנס לדירתו ואתה דורך על כבלים, קורי עכביש וילדות. מיקי, עם האוזניות הנצחיות, דיבר איתנו. הוא היה השילוב של המסורת העיתונאית, האתיקה, הידע והטכנולוגיה של אז. בעולם שבו אין שידורי לווין, הוא היה פנומן בקנה מידה בינלאומי. לא היו לו מתחרים בעולם, הוא היה פורץ דרך. אנחנו מספידים אותו לא רק בגלל רשות השידור, אלא בגלל שהוא אדם שעשה דברים גדולים. היום, בכל מערכת, מהזוטרה ביותר ועד הגדולה ביותר, יש קשבים. מהות התפקיד השתנתה".
מגיש יומן הבוקר בכאן ב', אריה גולן, ספד לגורדוס: "הוא היה פשוט עיתונאי אדיר, ידע הכל, ובתקופה שלא היה קל למצוא ידיעות מהעולם, הוא עשה זאת. הוא סיים את חייו בגיל 73, לא מבוגר מדי. הוא סיים את חייו שהוא פגוע ממקום העבודה האחרון שלו והפך להיות גם אדם חולה, גם בגלל זה".