ב-2001, כשהיא אחת השחקניות העסוקות בישראל, החליטה גלית גיאת להגשים חלום ישן ולהקליט אלבום בכורה. אבל אז, רגע לפני הוצאתו לאור, החליטה לגנוז אותו. "ליקטתי שירים ועבדתי יום ולילה עם מוזיקאים שונים ומוכשרים על אלבום כמעט שלם", היא משחזרת. "אבל הרגשתי שאני לא שלמה איתו ושזה לא הרגע הנכון, אז החלטתי לעצור הכל".
כיום, 17 שנה אחרי, כשהיא עדיין אחת השחקניות העסוקות והמוערכות בישראל, החליטה גיאת לקחת לסיבוב שני את אותו חלום ישן שבער בה מילדות, והפעם ללכת איתו עד הסוף. "אנשים לא יודעים זאת עלי, אבל במשך שנים הייתי אדם מאוד ביישן וסגור", היא מגלה. "קשה לי לתת לאנשים להתקרב אלי. האמהות שינתה אצלי את התפיסה ונסכה בי יותר תעוזה, ביטחון, יכולת ובעיקר רצון לעשות את זה. כשגנזתי את האלבום, ידעתי בתוכי שלא הייתי מספיק מוכנה. עכשיו אני יודעת שזה הזמן וזה הרגע. מאותו פרויקט גנוז, אגב, לקחתי איתי שני שירים לפרויקט הנוכחי. מה שמיוחד בפרויקט הוא שאני מביאה את עצמי, את גלית. לא את גלית גיאת השחקנית, אלא את גלית גיאת האדם, את האישי. לכן זה מרגש אותי יותר".
בחודשים האחרונים ראו אור שלושה סינגלים מתוך אלבום הבכורה העתידי, הקרוי "שירת לבבי", והאחרון, "סלסולי כוכבים", יצא בימים אלה ומשלב שפה גבוהה עם לחן אתני־שורשי־ישראלי, בניצוח קולה מלא הנשמה של גיאת.
"זה השיר הראשון שקיבלתי כשהתחלתי לחפש חומרים", היא מספרת. "כתב אותו פרופ' יוסי יונה והלחין בחור צעיר בשם אלעד לוי. אני מאוד אוהבת את העברית היפה ואת השירה, ובשיר הזה יש הכל. התחברתי לשיר מהשנייה הראשונה כשקראתי ושמעתי אותו. תחילת השיר היא מעין מחווה ל'אינתא עומרי' של אום כולתום. כשפגשתי את יוסי, סיפרתי לו על התפקיד שלי כאום כולתום בהצגה בשם זהה בקאמרי, ובתמורה סיפר לי שהוא 'חוטא' בשירה. זרקתי לו שאולי נשתף פעולה יחד. למחרת הוא הגיש לי את הטקסט, שפשוט המיס אותי, ומשם הכל זרם".
לא מפריע לך ששפת השיר גבוהה מדי לאוזניים הישראליות כיום?
"תראה, כשהתחלתי לעבוד על האלבום הזה, לא חשבתי ולו לרגע על להיות מיינסטרים, או להקליט שירים שיהפכו ללהיטי ענק. יצרתי את האלבום, כי הוא אני, והוא מייצג את מי שאני, וכאחת שמעריצה את השפה העברית הצחה ואוהבת אותה, זה היה טבעי בשבילי להקליט את השיר".
במקביל לאלבום שעתיד לצאת בקרוב, מריצה גיאת מופע אישי חדש משיריו, כמו גם ממשיכה להופיע בפרויקטים נוספים בטלוויזיה ובתיאטרון, ואחד התפקידים הארוכים והנודעים שאותו היא מגלמת ב־20 השנים האחרונות הוא ויקטוריה במיוזיקל "בוסתן ספרדי". "האווירה בהצגה היא כמו משפחה", היא אומרת. "בכל פעם שאני עולה לבמה, אני מרגישה שזאת הפתעה, משהו שמתחיל מחדש. זה מה שעוזר לי להחזיק באותו התפקיד כל כך הרבה שנים. זאת גם הסיבה שאני מגלמת את אום כולתום כבר ארבע שנים. בכל פעם אני מרגישה שזאת פעם ראשונה".
מהי ההשראה שלך?
"ההשראה שלי היא זיכרון ילדותי מסבא שלי, וכל הדודים שלי התימנים יושבים יחד ושרים את נשמתם בקולות מרטיטים. ההשראה שלי היא המשפחה שלי. ההשראה שלי הן נטע ברזילי, מירי מסיקה, רונית אלקבץ ז"ל, ובעצם יש לי אינספור השראות, אבל הרשימה לא תספיק למלא 100 עיתונים".
גלית גיאת, "שירת לבבי", 24 ביוני, יום ראשון, 22:00, זאפה הרצליה