מנשה חוגג נוביגוד

אז אני אומר לה: אני מנשה, שלום

אז היא אומרת לי: אני סווטה, שלום

אז אני אומר לה: מה נעשה

אולי נלך קפה גרג,

אולי סרט ראלף שובר את האינטרנט

אולי קפה גרג קניון גבעתיים

אז היא אומרת: מה קרה לך זה נוביגוד

נוביגוד אני לא הולכת קפה גרג,

נוביגוד הולכים לעשות בלגן

אז אני אומר לה: מה שתגידי, מאמי

כי אני בגילי לא שופט, רוצה ליהנות

בן שבעים אני, כמה נשאר לי?

רוצָה נוביגוד, יהיה נוביגוד

נכנסים לאוטו שמה לי בווייז איזה מקום באשדוד

נוסעים נוסעים מגיעים, ומה אני אגיד לך

אין מרוקאי אחד

אשדוד - ואין מרוקאי אחד

מה תגיד?

מה אני יכול להגיד

אני בן שבעים, יותר טוב אני אשתוק,

מגיעים לדירה סתם באיזה רחוב,

עולים מדרגות מדרגות מדרגות

מעלית מקולקלת, ריח של דגים

וגם בישולים - אבל לא טובים -

נכנסים פנימה - כולם שיכורים שרים ברוסית

אומרים דברים ברוסית כאילו אנחנו לא מדינת ישראל

כאילו אנחנו לא יהודים,

ואז אחד מתרומם, נשבע לך שתי מטר

ואומר לזאתי שאיתי: סווטה סווטה סווטה

ועוד דברים שאני לא מבין

אבל הוא לא בא בטוב,

אז אני אומר לו: יש לך משהו להגיד?

תגיד בעברית, יא זבל, תגיד בעברית

אז הוא אומר: סליחה

לא ידעתי שאתה לא משלנו

ואז הוא מרים כוסית ואומר בעברית

סווטה סווטה, את מטומטמת -

מה את הולכת עם כאלה, הייתי נותן לך הכל

וסווטה עושה לו: תשתוק, אתה רק להרביץ יודע

ולי היא אומרת

אל תדאג, הוא מה הוא יודע?

רק להרביץ הוא יודע,

ואני אומר לה

מאמי, זה לא מנחם אותי

ופתאום באה אחת בת חמישים ככה, מלא איפור

מלא בושם, וגם הריסים שלה לא נורמלי

לוקחת אותו ביד אומרת: תפסיק נו, תפסיק בלאט

כמה אתה שותה, נו די

וסווטה באה להגיד לה שלום

והיא אומרת: את אל תדברי איתי,

וסווטה בוכה, אומרת לי: די בוא נלך מפה,

אז אנחנו יורדים במדרגות יורדים יורדים,

איך אנשים עם כל כך הרבה מדרגות לא מתקנים מעלית?

ואני אומר לה מי זה, מי זה?

אז היא אומרת: זה בעלי היה, וזאת בת שלי,

אני אומר לה: איך בת שלך? היא בת חמישים זאתי.

אז היא עושה לי, למה כמה אני נראית לך?

תזרוק מספר כמה אני נראית לך,

חמישים, אני אומר לה, מקסימום חמישים וקצת,

אז היא אומרת פגעת בול, רוצה לבוא אלי הביתה?

מה אני יגיד לה לא?

בן שבעים אני, כמה פעמים זה עוד יקרה לי, אני יגיד לה לא?

באים אליה אבל היא שיכורה רצח, שתי דקות נרדמה,

אמרתי טוב הלך הנוביגוד נישן גם כן,

בבוקר אני קם והיא יוצאת מהאמבטיה -

נראית על הפנים. על הפנים.

עכשיו אני כבר לא בטוח שהיא חמישים וקצת,

לא יודע איך בלילה - היה חושך, שתינו,

אז אני אומר לה: תגידי את האמת בת כמה את,

אז היא עושה לי שבעים ושתיים.

שבעים ושתיים? שבעים ושתיים?!

שתי שנים יותר ממני?

אז היא אומרת לי: לא מתאים, תלך, משה, תלך,

מנשה, אני אומר לה מנשה, לא משה, מנשה,

אז היא אומרת: סליחה בסדר, עכשיו תלך

אז אני מתלבש והולך אבל איך שאני יורד למטה

אני רואה את השתי מטר הזה מאתמול,

עולה במדרגות עם פרצוף עצבני רצח,

והוא לא זוכר מי אני, עולה שתיים שתיים מדרגות,

ואני אומר לעצמי: מנשה, זה לא עניין שלך,

מנשה, תעוף מפה זה לא עניין שלך,

אבל איך שאני יוצא לרחוב אני שומע צעקות

דקה אחרי זה חלון שלה נשבר

משהו עף דרך החלון - איזה בובה או מגהץ לא יודע,

ואני אומר לעצמי: מנשה, בחיאת תעוף מפה,

אתה בן שבעים, יש לך לב חלש והוא שתי מטר כל יד פופאי,

אבל לא, היה לי לא נעים אז חזרתי למעלה:

הדלת פתוח,

הוא עומד בסלון דופק לה את הראש בקיר,

צועק עליה: נוביגוד נוביגוד

באתי מאחוריו כמו שלמדתי בדניס הישרדות שהייתי צעיר

שלוש חודשים הייתי שם למדתי מוואשי גרי, מאי גרי, כל זה,

רציתי לעבוד אבטחה אבל בן שלו ירון הביא לי נוגרה כמעט מתתי,

אמרתי לעצמי: מנשה, החיים קצרים, לך תעשה משהו בריא,

הלכתי עשיתי רשיון למונית, נהייתי נהג מונית

ארבעים שנה על הכביש אפילו לא תאונה אחד,

שתי ילדים גידלתי, שתיהם באמריקה עכשיו,

אבל את המאי גרי אני עוד זוכר, אז באתי מאחוריו,

הבאתי לו ברכייה נפל כמו רעידת אדמה

כל השתי מטר שלו בום על השולחן, דפק את הראש בפינה התעלף,

והיא קפצה עלי בוכה מחבקת אותי,

רציתי לקרוא למשטרה, אמרה: לא לא לא,

התקשרה לבת שלה מאתמול, זאתי עם הריסים,

באה בלי ריסים בלי בושם, נראית כמו מוכרת ברמי לוי,

אמרה: אמא, מה קרה? בינתיים ההוא התעורר,

והוא בוכה, הבת בוכה, הסווטה הזאתי גם כן בוכה,

אמרתי טוב, מנשה עשה את שלו, מנשה יכול ללכת,

אבל אז שלושתם אומרים: לא לא, אל תלך,

בזכותך השלמנו, בוא תשתה איתנו -

עוד יש לכם כוח לשתות? אתם צמאים שתו קולה,

אבל הם התעקשו והיא הוציאה וודקה וכל מיני בישולים,

בסוף ההוא קם, לחץ לי את היד, ביקש סליחה,

הבת חיבקה אותי אמרה תודה,

הלכו שניהם וגם אני באתי ללכת, אז סווטה תופסת אותי

לאן אתה הולך, היא אומרת לי

מגיע לך מתנה לנוביגוד, והיא לוקחת אותי לחדר שינה,

ומה המתנה אני לא יגיד לך כי זה לא יפה

אני רק יגיד לך שזה משהו שפעם בחיים, וגם זה תגיד תודה,

שבעים ושתיים, לא שבעים ושתיים - לעשות חיים היא יודעת,

וככה נשארנו עד אחרי צהריים שחזרתי הביתה

הדלקתי טלוויזיה, ראיתי חדשות,

בערב נכנסתי למונית ועד שלוש בלילה דפקתי 400 שקל,

סגרתי מונה, אכלתי בורקס, יש ילו ביגאל אלון פתוח כל הלילה,

הלכתי לישון. למחרת חשבתי: להתקשר? לא להתקשר?

בסוף אמרתי, מנשה, תהיה גבר תתקשר,

התקשרתי. אמרה לי איך אני שמחה שהתקשרת, משה,

ניתקתי לה בפרצוף מפגרת גם כן