בעשור האחרון מיי פיינגולד (36), חולשת כמעט על כל במה בתעשיית הבידור: במחזות זמר בתיאטרון - "קזבלן", "שיער" ו"עלובי החיים"; ובקריירה מוזיקלית מרשימה שכללה להיטים כמו "להתראות מחר" ו"תמונות" פלוס השתתפות בשלל פרויקטים ומופעים מוזיקליים.
אחד מהם הוא מופע רוקנרול מיוחד להעצמה נשית, לרגל חודש האישה הבינלאומי, שיתרחש ב־1 במרץ (22:15) בזאפה חיפה, וב־29 במרץ (22:00) בזאפה תל אביב. במופע יופיעו לצדה אמן הבלוז והרוק רוני פיטרסון, זמרת הסול דנה לפידות ולהקת שליחי הבלוז. המופע. "היה חשוב לי להכניס במופע הזה את הצלע הנשית לעניין", היא אומרת. "הייתי מאוד ממוקדת מטרה בלשים את הזרקור על הנשים הגדולות של הרוקנרול שאני אוהבת, מעריכה וגדלתי עליהן, כמו ג'ניס ג'ופלין, טינה טרנר, אריתה פרנקלין וכו'. זה החלק שאני תורמת למופע".
מה את יותר, שחקנית או זמרת?
"תיאטרון הוא הפרנסה העיקרית שלי, הקריירה שלי, החלום הכי גדול שלי בחיים. המשחק הוא הדבר שחשוב לי יותר מכל. אני לא אוהבת הגדרות, אבל אם אני צריכה להגדיר את עצמי כזמרת, או כשחקנית, אני קודם כל פרפורמרית. תן לי במה לטרוף אותה, ואני אעשה זאת".
לתודעה פרצה פיינגולד לראשונה לפני עשור כשהתברגה לשלישיית הגמר בעונת השביעית של "כוכב נולד", שם למעשה החלה רשמית הקריירה שלה. בשנה שחלפה הפתיעה את הקהל כשהשתתפה בריאליטי המוזיקלי "דה פור", שם הודחה בתוכנית השישית.
מה גרם לך לחזור לשוב לריאליטי?
"את התשובה האמיתית אני לא יכולה להגיד לך, אבל אגיד שהציעו לי תנאים מאוד טובים. אני לא מפחדת מדברים. אני אוהבת חוויות. אני גרה בכפר תבור עם בעלי, הצלם ליאור נורדמן, ושני הילדים. ההחלטה להשתתף בריאליטי הייתה משותפת ומשפחתית. החלטנו ללכת על זה כמשפחה. זה לא היה שיקול קרייריסטי, אלא כלכלי ומשפחתי".
כאמור, לצד הקריירה התיאטרלית, פיינגולד מתחזקת גם קריירה מוזיקלית אינטנסיבית: היא מופיעה בשמונה השנים האחרונות עם להקתה "לימוזינה אקספרס"; מופיעה בימים אלו בסיבוב הופעות עם להקת סטלה מאריס; במופע מחווה עכשווי לציון יובל ללהקת לד זפלין; ומתארחת בהופעות של "מג'יקל מיסטרי טור".
מה דעתך על הכוח הנשי היום ברוק העולמי?
"אין נשים ברוקנרול באותה כמות שיש בפופ, אבל זה תמיד היה ככה. רוקנרול זה משהו שהוא נורא מחאתי ובועט. יש ז'אנר מאוד מסוים בנשים ברוקנרול".
ומה עם שירים חדשים? את עובדת על משהו?
"אני עובדת על מיליון פרויקטים במקביל, ודווקא המצב הזה קצת דוחק הצידה את המוזיקה המקורית שלי. יצרתי שירים לפני כעשרה חודשים, נכנסתי לעבודה של עיבודים ורציתי להתקדם עם זה, אבל בשל ההופעות השונות והעבודה בתיאטרון, לצד חיי המשפחה, זה קצת מקשה עלי, ואני מקווה בקרוב להתפנות לזה. בימים אלו אני מתחלקת עם קרולינה בתפקידה במחזמר 'שיגעון המוזיקה'. יש עוד פרויקט בתיאטרון שאני עדיין לא יכולה לדבר עליו, וייצא עוד כמה חודשים".
ואת עדיין גרה בכפר תבור. לא קשה לך הנסיעה?
"קשה מאוד, אבל זה אורח חיים שבעלי ואני החלטנו עליו, ואנחנו מתאמצים כדי להעניק אורח חיים טוב ובריא לילדים שלנו. בגלל העבודה הרבה שנכנסה השנה, ייתכן ונשקול שינוי בתוכנית, אבל כרגע ממש כיף לנו בכפר תבור".
איזה טיפ היית נותנת לקובי מרימי?
"כשאני השתתפתי בתחרות, הייתי צריכה לממן בעצמי את ההשתתפות. לאנשים אין אחוז של מושג כמה זה היה קשה. גם בעלי ליווה את כל ההפקה הזו. נתנו את המיטב שלנו בתחרות, ולכן, גם כשלא עברתי לשלב הגמר, עדיין היינו שלמים עם התהליך והחוויה הזו. היום, כשיש לך גב של 'הכוכב הבא לאירוויזיון' וטמירה ירדני, אני משערת שזה כבר אחרת. ברמה האמנותית צריך להתאבד על כל החלטה והחלטה, כאילו זה הדבר האחרון שאתה עושה בחיים, ולייצר את המוצר הכי טוב שאתה יכול".