חודש לאחר מות אשתו מירית הררי ז"ל, חזר היום (רביעי) דידי הררי לשדר את תוכניתו ברדיו 103FM, בתוכנית מיוחדת ומרגשת לזכרה של מירית. דידי חזר לשדר בליווי בנותיו וריגש את כל המאזינים בבית. בפתח התוכנית הקריא את הדברים המרגשים הבאים:
היי לכם, בכל 30 שנותיי ברדיו לא זכור לי שבמשך חודש ושבוע לא הייתי ברדיו, לא הייתי בשידור. תמיד חזרתי לרדיו כמה שיותר מהר, אבל הפעם, הפעם אחרי שנתיים קשות, מלאות, מעצימות וכואבות, שבסופן מיריתי שלי הלכה לעולם טוב יותר, הרגשתי שאני חייב זמן לעצמי, להתאבל, להיזכר, לחשוב ולהיות עם המשפחה שלי שביחד, ננסה לאחות את השברים.
מתוך התוכנית לזכרה של מירית הררי. באדיבות 103FM
ראשית אני רוצה לומר תודה. אין לי מילים לתאר את החום, האהבה, האמפתיה והניחומים שקיבלנו מכולכם. אלפי הודעות ופוסטים, תלמידים שעשו עבודות, חיילים וחיילות, דתיים וחילונים, שמאלנים וימנים, אנשי פוליטיקה ואנשי היום-יום, בעלי משפחות ואנשים בודדים, ילדים, מבוגרים, שכנים בארץ ובחו"ל, כל האנשים האלה יחד כתבו אלינו, פרסמו ממים מדבריה של מירית וזה כ"כ עזר לנו. מצטער אם לא הצלחתי לענות לכולם, אני עדיין עונה להודעות, אבל קראתי הכול ושוב תודה ענקית על התמיכה הזאת. זה לא מובן מאליו.
היום באתי לרדיו, אני מוכרח לומר עם רעד קל והתרגשות שמזמן לא הייתה לי, ובגלל זה ביקשתי מהבנות שלי מאיה, אבישג ונועה לבוא איתי. לתמוך, אולי לדבר ולשתף, הכול תלוי בהן אבל בעיקר לתמוך ולהיות איתי שאראה את העיניים שלהן מולי ואקבל את התחושה הטובה יותר, כי היום מאזינות ומאזינים, אני הולך לעשות תוכנית שלמה על מיריתי שלי.
התוכנית שמורכבת משירים שמירית מאוד אהבה, כל אחד מהם הוא חלק מחייה, כל אחד מהם ליווה אותה בזמן כזה או אחר, במהלך מסע החיים שלה ובד"כ היה סיפור שצמוד לשיר כזה או אחר. גם את הסיפורים האלה אני אביא, אני מקווה שאנחנו נביא אפילו הרון-הרון אהובי שנמצא איתי ובוא נגיד את האמת חי עם מירית בעצמו 24 שנה, גם לו יש בטח סיפורים שהוא זוכר. מיריתי הפכה לדמות ציבורית בזכותה ולא בזכות היותה אשתי, אלא בזכות העוצמות שלה, האור שלה, הכוח שהעניקה לכל כך הרבה אנשים. אנחנו נעשה היום מסע משותף בין השירים, בין השנים, בין החוויות שהיו לה ולי ולבנות שלנו בשנותינו יחד.
More Than A Women – שפתחנו איתו זו מירית, גם כי היא כזאת, הרבה יותר מאישה וגם כי כמעט ודאי שבכל פעם שנכנסתי לאוטו איתה הבי-ג'יז היו ברקע ותמיד הייתה את השאלה 'מתי מחליפים דיסק?' והיא עם הביג'יז עם אושר גדול. או שלמה ארצי, שהיה אהבתה עוד מילדות. במיוחד השיר 'תתארו לכם'. כשאני קורא את המילים: 'תתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה. ואנחנו שם הולכים עם שמש בכיסים'. אז השמש הזאת, היא השמש שלנו, מירית, והיא תאיר עלינו לתמיד והאופטימיות של מירית והרצון לעולם יפה ידבק בנו אני מקווה, ובכם ונחייך תמיד כמו שהיא חייכה עד הרגע האחרון.