רבקה מיכאלי, הגברת הראשונה של עולם הבידור הישראלי, שוחחה עם איריס קול ב-103FM על הסרט התיעודי שמלווה את חיה, "רבקה מיכאלי: מה קורה לי בזמן האחרון?". הסרט שודר ב-Yes דוקו, והוקרן בפסטיבל דוקאביב. מיכאלי סיפרה על הסרט שיצרה תמר טל ענתי ('הצלמניה', 'ענת גוב, על החיים ועל המוות').

על ההכרות עם הבמאית היא סיפרה, "זה התחיל בשידוך של דליה גוטמן, ראיתי את הסרטים שעשתה על ענת גוב, ואת 'צלמניה', ודליה אמרה לי 'הצעתי לתמר טל לעשות עלייך סרט', אמרתי 'עליי?', 'כן, דברי איתה'. אני לא עושה את ההנצחות האלה, אבל נפגשתי איתה והתאהבתי. ראיתי שהגישה שלה, היא שהיא לא תעשה פסטיבל יו-טיוב היא תמצא את החוט המקשר. אני חשבתי שהיא צריכה להתחיל בבית קברות, ואולי היא תגיע לזה בסצינת הסיום".

המשיכה וסיפרה על המפגשים עם ילדיה במהלך הסרט כשנסעה לבקר אותם בארה"ב. איריס אמרה כי, "את כל כך אוהבת את הארץ ואני מקווה שמבקרייך יצפו באהבתך הבלתי מתפשרת לארץ ישראל", על כך היא השיבה, "אני מודה שתחילה הסתכלתי שהשיער שלי בסדר, לאט לאט הבחנתי ביותר פרטים, הבנתי שתמר (הבימאית) בצדק, צריכה להעביר מסר בסרט הזה. לא רק מה היא עשתה ואיפה היא שרה, אלא אני אחת מאותם הורים שהילדים שלהם גדלים בחו"ל." 

"היום אין כמעט משפחה ישראלית שהילדים שלהם או בני האחים שלהם או הנכדים שלהם לא מתגוררים בארץ", הוסיפה מיכאלי. "יש בעיה קשה להסביר להם שאנחנו לא ארץ ככל הארצות. בעיני זרים, זה לא נחשב בגידה כשהאיטלקי חי בניו יורק. אני מנסה להסביר לבת שלי את החשיבות, אני לא משדרת לילדי בשום אופן רגשי אשמה, מותר להם כמו שהם נוהגים לחיות איפה שהם רוצים".

על הביקורות שלפעמים מוציאות אותה משלוותה סיפרה, "לפעמים זה מעצבן אותי ויצא שעניתי, יש כאלה שאני מוכנה לענות להם כשהם כותבים ברצינות, יש לי סיפור נפלא שקרה עם בחור שהתקיף אותי מזמן ואז התחלנו להתכתב והוא התרכך, ובסוף הוא אמר 'חבל שלא היית מורה שלי'", לבסוף שיתפה בהומור מהי נקודת התורפה שלה, "לא משנה איזה תוכנית אני אעשה ברדיו, הם יגידו לי שאני זקנה, כאן הם מנצחים אותי, שמים אותי על הקרשים - אני המומה מזה".

בהמשך התייחסה לכך שבסוף הסרט מתעדים אותה בצעדת הדגלים השחורים, ועל בסופו של דבר פירוק הממשלה, "אם צריך אנחנו נצא שוב לגשרים, אני לא יודעת למה השמאל נרדם בבחירות, המון אנשים לא הגיעו לבחור. אני מקווה שזה לא יקרה יותר. השמאל הוא בהגדרה, שמאל הוא שמאל. אני חושבת שכל העולם קצת הסתובב על הראש. אמריקה מדאיגה לא פחות. ההפלות האנרגיה, האקלים, השליטה של טראמפ עדיין נמשכת בזכות השופטים שהוא הציב בבית המשפט".

על ההפרדה בין הדעה הפוליטית לדעתה המקצועית שיתפה, "אני בוודאי מפרידה, אני לא משתמשת בתוכנית שלי להבעות דעות. את אריאל זילבר אני אוהבת מאוד, עמיר בניון אני חושבת שהוא לעולם לא יגיד עליי מילה רעה, בגלל היחסים הרדיופונים שלנו. אני אף פעם לא פסלתי בשום אופן, קיבלתי תעודת הוקרה מאוניברסיטת אריאל, מהחוג לקולנוע - יש אפשרות לדבר, השנאה זה אחד הדברים שהשלטון הקודם ליבה, וזה תופס, שנאה היא משגשגת".

עזרה בהכנת הכתבה: רעות מתתיהו ארגון