לפני כמה ימים שינתה הספרייה הלאומית את הלוגו שלה - צעד שעורר סערה עצומה ברשתות החברתיות. בלוגו החדש לא מופיע השם "ישראל" בעברית, אלא רק באנגלית ובערבית.
הרגע בו בתי בת התשע חצתה את הקווים והפכה לאמנית ויוצרת תרבות צריכה
בנוסף, גם הצבעים כחול-לבן שונו לשחור. אלא שלאור הסערה הודיעה הספרייה הלאומית כי היא חוזרת ללוגו הקודם שלה: "שינוי הסמליל (לוגו) החדש של הספרייה הלאומית עורר דיון ציבורי - חשוב ורחב היקף. דיון זה מעיד על הקשר הרגשי והחזק שבין הציבור, על כל גווניו, לבין הספרייה הלאומית. בימים האחרונים קיימנו דיונים בהם שקלנו את הדעות השונות והנימוקים שהושמעו, והוחלט כי הספרייה תחזור לסמליל הקודם שלה".
כאמור, לאחר החשיפה של הלוגו החדש, הביעו גולשים רבים את זעמם: "ההשמטה של ישראל זה מבושה, תסכול או טמטום? הגזמתם, טעיתם, תתקנו לאלתר". גולש אחר הוסיף: "איזה ניתוק מוחלט ממדינת ישראל ומעם ישראל. אין שום סממן לאומי בשם, אין שום סממן לאומי גרפי (אפילו לא בצבע), והשם בעברית באותו הגודל כמו השם בערבית ובאנגלית (קרי, העברית הופכת לעוד שפה. אבל לפחות כתבתם בעברית. גם משהו בימינו). סמליל מנותק, קר ומנוכר, חסר זהות ורגש, וללא שום משמעות ייחודית ולאומית".
בטרם הודיעה הספריה הלאומית על החזרת הלוגו הקודם, שלח שר החינוך, יואב קיש, מכתב חריף ליו"ר הדירקטריון סלי מרידור. במכתב הפנייה של קיש הוא קורא לו לחזור בו מהחלטתו ולהחזיר את הלוגו הקודם.
"הסמליל הקודם של הספרייה הציג את הקשר בין הספרייה הלאומית לבין מדינת ישראל, הציונות והעם היהודי באופן ששיקף והנחיל את התרבות והמורשת של העם היהודי: הסמליל הציג ספר בצבע לבן ששוליו בצבע תכלת - באופן המזכיר את צבעיו וצורתו של דגל המדינה, כאשר פסי התכלת שעליו אף מסמלים את הטלית המשמשת את העם היהודי לתפילה מזה אלפי שנים. כמו כן, הסמליל הקודם נתן מקום של כבוד לשפה העברית שהיא שפת המדינה ושפת מרבית הכתבים המצויים בספרייה הלאומית.
"הסמליל החדש של הספרייה הלאומית, מנותק כל קשר וזהות לעם היהודי, למדינת ישראל, לציונות ולשפה העברית. בסמליל החדש השפה העברית כבר איננה בולטת ומרכזית. פסי התכלת המזכירים את דגל המדינה נמחקו, ובסמליל שפורסם אף נדמה שצבעי התכלת של הדגל נמחקו". במכתבו ביקש קיש את פרוטוקול הישיבה שבה הוחלט על שינוי הלוגו ושמות התומכים בהחלטה.