פעם שאלו את ג'ון ד. רוקפלר, המיליארדר הראשון בעולם, ״כמה זה מספיק?״ תשובתו היתה: ״רק עוד קצת ודי". התשובה הזאת מבהירה כמה תאווה וגרידיות שוכנות בתוך בן-אדם. הוא השיג כמעט הכל, כסף, נדל"ן, אהבה, ילדים, עבודה, נשים, חופשות, ספורט - אבל זה לא מספיק לו.
"רק עוד קצת ודי" (הוצאת תכלת) הוא גם שמו של הרומן שכתב היזם ואיש ההיי-טק בעבר רענן כהן. ממש כמו המשפט של רוקפלר, גם הספר "רק עוד קצת ודי" מרים את המסך מעל היוקרה והזוהר של עולם הייטק על עובדיו ועל יזמיו, ובעיקר על חוסר הגבולות של כל אלה. כמו מעביר את הקורא שיעור על גבולות ועל מידתיות.
"רק עוד קצת ודי" חושף את מאחורי הקלעים של המקום שכל ישראלי (אנחנו הלוא אומת ההיי-טק) רוצה לקחת בו חלק. המשרדים הנוצצים, הכסף הגדול והמהיר, ארוחות הצהריים המפונפנות, הבגדים המגניבים, האספרסו והסודה, הקפיצות לחו"ל כל שבוע במחלקת עסקים ובאופן כללי, החיים הטובים.
רענן כהן, שמגיע מהעולם הזה כסטארטאפיסט ויזם של שתי חברות הייטק, חושף צוהר לצד האפל והנכלולי של עולם ההייטק ובפירוש מוציא את החשק להפוך להיות חלק ממנו. הוא כותב על אנשים שחובבים ריב ומדון, חברים שבבוקר שותים איתך קפה ובערב בוגדים בך, חברים שמסתבר שהם גנבים, שקרנים וכאלה שיושבים על הגדר ולא קופצים לעזרתך בישיבת דירקטוריון כשאתה זקוק להם. רק אחדים מהם יישארו לצידך ("לא סתם לקרנות יש רפיוטיישן של חארות! ברור שאני איתך. אעדכן אותך אם רק יעזו לדבר איתי. תגיד לי אם יש משהו שאוכל לעזור." עמוד 366).
לפי הספר, עולם ההייטק הישראלי הוא עולם שבו כולם רבים עם כולם וכפי שהבהיר רוקפלר וכפי שמורה הכותרת של הספר, אנשים בעולם הזה רק רוצים עוד ועוד. בתי הקברות של ההייטקיסטים מלאים בסטארטאפים שהתרסקו מבלי להנפיק, אחרי שחשבו שהערך יעלה "רק עוד קצת ודי", אבל הם נבלעו לתהום הנשייה של החור השחור והתפוגגו ביקום מקביל שאינו הייטק הישראלי.
זהו גם רום כרמלי, גיבור הספר, בחור שהגיע ללא רקע בתחום ובמקרה בגיל 30 מצא עבודה בסטראט-אפ וכנגד כל הסיכויים התפתח להיות יזם מושבע שיוצר יש מאין חברה, מרים אותה למרומים, אבל לא מוכר בזמן ומפסיד את הכל. רום כרמלי הוא גבר ישראלי חדור מטרה ומלא מוטיבציה שמאמין בעצמו. הוא אוהב לטוס לחו"ל במסגרת עבודתו כמאבטח חשאי (שם הוא מכיר את רעייתו ומי שהופכת לאם ילדיו), נסחף ללימודים שלא מעניינים אותו, ומאמין בעצמו ובחברים הקרובים שלו מספיק כדי להקים חברת הייטק.
אחרי שהיה על גג העולם (ואפילו הצליח למכור את רכב היוקרה שלו תוך חמש דקות לערך) הוא כאמור מסרב למכור את החברה בכמה מיליונים ומוצא עצמו בלשכת האבטלה מנסה להחזיק את משפחתו מעל המים. אחרי תקופה של חיפוש עצמי, הוא אוסף את הפירורים של עצמו, ומקים שוב סטארט-אפ חדש ובועט ומצליח להזניק אותו למעמד בלתי מעורער. בדרך הוא רב עם כל העולם ומוצא את עצמו בישיבת דירקטוריון, נפוח כמו טווס, אבל אז שומע את אחד הדירקטורים מכריז שעומדים לפטר אותו.
רום כרמלי לא מוותר ונלחם על חייו בעולם ההייטק. את המלחמה הזאת, על כל פרטיה המדויקים, אנחנו יכולים לקרוא ב"רק עוד קצת ודי" ולזוז בחוסר נוחות, להזיע, לצחוק, לקנא, להנות, לכעוס ובעיקר להבין שעולם ההייטק הוא לא גליק גדול. בכלל. החיים הקטנים והנחמדים, הם העניין.
"רק עוד קצת ודי" מאת רענן כהן, הוצאת "תכלת" 448 עמודים.