מה? האגרוף שלי מחץ לו את הפנים? שברתי לו את האף ואת עצם הלחי? מה אני אגיד לך? אני מצטער, לא הייתה לי ברירה. החבר שלך, עם כל הכבוד, התייחס אלי כמו לאיזו בהמה. אני לא בהמה. כן. אני יכול לשתוק כשהשוטרים אומרים לי... מבקשים שאשתוק. אבל הבנאדם הזה, לא שוטר, אלא חוקר שמֹאל מיומן, לא הפסיק לצרוח עלי, "סתום ת'פה!!!", למרות שלא הוצאתי הגה. הוא מה זה התפוצץ, בטירוף, כשלא מצא עם כל השוטרים הבריונים שהביא שום עילה להכריז על מפגש החברים שלנו בקפה "כאן" כ"התכנסות עוינת". ומכיוון שמשום מה חשב שאני המנהיג הנסתר של הקבוצה שישבה שם, נטפל דווקא אלי. ניסיתי לשכנע אותו בנימוס שהוא טועה; שהמכנה המשותף של כל תשעת החברים שהתכנסו שם, כלומר התכונה הגופנית שלנו, לא מלמד שקשרנו איזשהו קשר או זממנו נגד השלטון. זה לא הרגיע אותו. וכשבת זוגי, עדוּת, התערבה, "מה אתה רוצה? איזו עבירה הוא עבר?" - מה אני אגיד לך? הוא יצא מדעתו.
אדוני החוקר, מעולם לא הסתרתי זאת. אני בהחלט כזה. שמֹאלי. סליחה. לא אמרתי שאני גאה בזה. אבל אני גם לא מתבייש. זו לא נטייה שיכולה להשתנות. רגע. אין לזה כל קשר לדעות פוליטיות. תכניסו את זה לראש שלכם.... מצטער שהרמתי קול. תבין, אדוני, שהתכוּנה שלנו היא מוּלֶדֶת וקשה מאוד להתכחש לה. אם אמא ואבא שלך היו כאלה, ההסתברות המדעית היא של 50% שגם אתה תצא כזה... לא. סליחה, אחי - רגע. לא אתה אישית. לא התכוונתי לפגוע. ברור שאני לא אח שלך, אבל תבין שאני לא מנסה להתנשא עליך. ברור לי שאתה יצור תְּבוּנִי לא פחות ממני... "תְּבוּנִי". נו, שמבין דברים. אני לא מכחיש שאנשים מסוּגֵנוּ - "סוּגֵנוּ" במירכאות - יש להם סיכוי רב יותר לאינטליגנציה גבוהה. רבים מאיתנו מגיעים לאיי־קיו של יותר מ־140. סליחה, אדוני. אני יודע שזה ממש מרתיח אתכם, מה אני אגיד לך? זה ממש נסמך על מחקרים מדעיים. כן, כן. תמצא את זה ב"וויקיפידיה". ותמצא שם גם, תסלח לי, שאנחנו יותר יצירתיים ובעלי דמיון.
אני משוכנע ומרגיש שזה מה שמרגיז את האחרים - השלטון, הרשויות, אתם, החוקרים והעוקבים. עובדה, שלפני עשור התחילו עם ההערות מגבוה, ש"יש מיעוט אזרחי שמוגבל בכשירותו הפיזית לשירות מעשי ונאמן של המדינה". ואז עלתה הטענה שהמיעוט המתנשא הזה, אנחנו, חותר בכל דרך לעמדות כוח והשפעה בממשל, בכלכלה, בבנקים, בצבא. וצצו האסמכתאות לכך מהתנ"ך, מהמִשְׁנָה, מהתלמוד. ופסיקות הרבנים. הכל ממש מופרך... רגע. אני לא תוקף את הרבנות, אבל בעקבותיה התחילו המחוקקים לצאת עם "החקיקה המקבילה" שלהם ולעקוף את החוקים הקיימים. והכל - מה אני אגיד לך? כדי לעצור מיעוט קטן, רב־כישורים ויכולות, משכיל ונבון, שרק מבקש לחיות בשלווה ובשוויון, כחלק מהעם הזה, למרות השוני הפיזי הפעוט, שאינו מפריע לאיש.
***
אמא ואבא שלי היו כאלה מלידה. אבא, שהיה בכיר בשירות הביטחון ועבד שנים באמונה ובהצלחה למען המדינה, הוּצָא צ'יק צ'ק לפנסיה מוקדמת, בחיפזון כזה, בשלטון החדש. בלי סיבה. הוא... היה המום ולא ניסה אפילו, בגלל כבודו, להילחם. ולכן, כבר בגיל 63 החלה הזקנה להשתלט עליו. אמא שלי נפטרה מצער ומצבו של אבא התדרדר והוא הבין את זה. בבוקר כשקם ו - תסלח לי - גילה שבשנתו השתין בפיג'מה, הוא נפרד משני הכלבים הזקנים שלו, אֶוְורִי ובָּאדִי, לקח את אקדח השירות שלו, הכניס את הקנה לפה והתאבד. ככה מצאתי אותו, האקדח ביד שמאל, הקנה בין השפתיים והלחיים מרוסקות בדם... - תסלח לי על ההתרגשות. לידיעתך, אני אישית לא עברתי מבחני אינטליגנציה מגיל 10. שתבין שאין לי סיבה להשתחצן עליך.
תראה, אנחנו מיעוט הולך ומצטמצם. סך הכל כ־10 ומשהו אחוז מהאוכלוסייה, כשחלק גדול מאיתנו בכלל מתכחש לעצמו ומסתיר את שׁוֹנוּתוֹ. אני מתכוון לזה שהוא שונה. אַחֵר. לא, אדוני החוקר. אני לא חושב שהוא אַחֵר, אבל הסביבה שלנו, בהשראת ההנהגה וראשי הציבור, בעצם מכריזה כל הזמן על שׁוֹנוּתנוּ. שאנחנו אחרים. האמת, אנחנו ממש לא אחרים, ושונים רק בזה שטבועה בנו התכונה הזאת ש... או־קיי. או־קיי. אני מפסיק עם זה. אבל זה לא בולשיט. תבין שהתכונה שמיוחדת לנו מגבילה אותנו לא רק בגזירות שלכם. אנחנו מתקשים, למשל, בנהיגה, בגלל הפרספקטיבה ובגלל מוט ההילוכים, הגיר, במכונית. מתקשים לגזור קו ישר במספריים, מתקשים בהפעלת עכבר המחשב, בחיתוך אוכל ובתפעול נשק, למרות שאישית הייתי לוחם בסיירת. לפחות, יש לנו, השמאליים, יתרון בקרב פנים אל פנים, כשהיריב לא אוּמן לחטוף מכה שמאלית חזקה. מה אני אגיד לך? אנחנו לגמרי לא אלימים בטבענו. לא. אפילו במיקרוסקופ לא תמצא עדויות לאגרסיה פרובוקטיבית מצדנו. אנחנו שומרי חוק, למרות שהחוק והמחוקקים פחות ופחות שומרים עלינו. פעם, לא מזמן, אתה יודע, היינו חלק מהציבור, כמו הג'ינג'ים והשחורים, כמו מעשני הסיגריות ושותי הוודקה. הכל התנהל בַּשוטף ובַּשִׁגרתי, עד שהשלטון השתנה והימין עלה והדת החלה להשפיע על ההחלטות בניהול המדינה ופת־אום חלקים בעם החלו להיות "מפוקפקים" ו"שונים" בעיני הרוב.
רגע, אני לא עושה תעמולה למגדר שהחוק מסרב להכיר בו, אבל רציתי להמחיש לך, אדוני, בכל הכבוד הראוי, שאנחנו, כלומר, המיעוט הזה... ממש לא מסוכנים למישהו, בוודאי שלא לחברה ובטח שלא לשלטונות. אנחנו אזרחים שומרי חוק. אבל אנחנו דורשים... אנחנו מבקשים, להכיר בתכונה הזאת המייחדת אותנו כטבעית ולגיטימית ולהפסיק לחשוד בנו, לרדוף אותנו. גם ככה מספרנו קטן משנה לשנה. אתה יכול לראות את זה בהתכנסות החגיגית שלנו בחג האיטרוּת הבינלאומי השנתי. אנחנו מיעוט. כן. ומיעוט נרדף. לא. לא. זאת לא התארגנות לא חוקית. היא קיבלה את כל האישורים הנחוצים, בכל הערכאות הרשמיות. אבל היום, אנשים פשוט מפחדים להגיע אפילו לחגיגה השנתית. יודעים שכל מי שבא, גם בחושך, מצולם ומתועד. וננקטים צעדים, למרות שאנחנו מקבלי מרות, ולא מרדנים או חתרנים.
היחס אלינו מחפיר. מה אני אגיד לך? ממש כמו למיעוט מסוכן. כמו להומואים, שזו גם כן שערורייה בפני... סליחה. סליחה. לפעמים, תסלח לי, אני מרגיש כאילו הציבור שלנו הוא בעיני הרוב השולט ושליחיו - אתה ועמיתיך, למשל - נגוע. חולה. מַגֵּפָתִי. כמו שפעם היה ה־HIV, האיידס. ככה אנחנו מרגישים. אנחנו, עם כל הצניעות, שבינינו צמחו אישים כמו אלברט איינשטיין, נפוליאון, דרווין, בטהובן, ואן גוך, אייזיק ניוטון, קפקא - מי זה? רגע. אני לא רוצה ששוב תאשים אותי ביהירות מתנשאת, אבל לדעתי כל אחד עם השכלה בסיסית, חייב להכיר את השמות האלה ו... - סליחה, אדוני החוקר, לא התכוונתי אליך. הכוונה במובן הכללי של ה... בכל אופן, גם רוב נשיאי ארצות הברית בעידן האחרון הם כאלה, קלינטון, בוש, אובמה, פורד, רייגן. אומרים שליאונרדו דה וינצ'י היה כזה, ומארק צוקרברג. הרבה גאונים בתולדות העולם. אז... לא. סליחה. במה השמות האלה מחזקים ראיה לכוונתנו לפגוע במשטר החוקי והנבחר במדינה?
מה שאני מנסה להסביר הוא שיש עלינו סטיגמה. תראה גם בהגדרות: RIGHT באנגלית זה חיובי - גם "ימין" וגם "נכון" או "צודק". LEFT, לעומת זאת, זה "שמאל" וגם "עזב", שני מונחים שליליים. וחוצמזה, גם "שְׂמֹאל" בעברית נשמע כמו SMALL. קטן. עוד שלילה. ומי לא משתמש בקלישאות כמו, "התחיל ברגל שמאל", או "קמתי על צד שמאל" - ואפילו, "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"?
תשמע, יש בינינו מזרחים ואשכנזים, נשים וגברים, לוחמי צבא, מנכ"לים, דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים - ומה אני אגיד לך? ההגבלות הקשות עלינו גורמות לירידה מהארץ. רבים וטובים מחברינו לא יכלו יותר להתמודד עם שלילת זכויותיהם והדרתם ה... - רגע. סליחה. לא השתמשתי במונח "גזענות". ממש לא. אמרתי "שלילת זכויות" ו"הדרה", הגדרות שאפילו בחוק הלאום לא נעשה בהן שימוש. בכל אופן, החברים האלה ירדו מהארץ, ותוכל למצוא אותם במדינות אחרות בממשל, במדע, ברפואה. חבר שלי, אליקו בן שושן, היה מנכ"ל משאבי אנוש בחברת הייטק מצליחה, עד שמישהו שם הלשין עליו... סליחה, יִדֵעַ את ההנהלה, באיזו יד הוא מכפתר את חולצתו. פיטרו אותו בתואנה שלא ייתכן שבכיר פגום כמוהו יכהן בחברת הייטק מצליחה, שעיקרה בתיקוני דִיוּק - הם פיתחו אפליקציה בינלאומית לשעון שספרותיו ומחוגיו נעים גם לפנים וגם לאחור. הוא היה מובטל חודשים, ישב מול הטלוויזיה וצפה בשידורי חדשות ובפאנלים פוליטיים. ואז הוא ממש התאהב, ולא במגישה זוהרת, אלא במישהי שראה יום־יום, בתוכניות החדשות, תמיד ברקע, לעתים מטושטשת, מעבר לזכוכית באולפן: שיער חום בהיר, פנים חמודות, יושבת ליד מדף המכתבה, מתעלמת מהמצלמה, תחקירנית או עוזרת הפקה; מנסה לשכנע מישהו במשהו בסלולרי שבידה השמאלית, כשידה הימנית מחליקה את שערה. הוא לא ידע את שמה, אבל יד שמאלה שאחזה במכשיר והתובנה שבכך היא הופכת מבלתי מוּשׂגת לסיכוי אפשרי, הלהיבה אותו. הוא החל לעקוב אחריה, חיזר אחריה ושכנע אותה שזהותה, שכה קָשָׁה לקַבָּלָה עצמית, היא החשובה ביותר לשלמותה הנפשית.
בסוף הם התחתנו והיא פוטרה מהערוץ בתירוץ כלשהו, כשהתגלה ה"מוּם" שלה - רגע. אדוני. אמרתי "מוּם" במירכאות. אני לא חושב שהתכונה שלנו היא בגדר מום. אולי דווקא לכל ה... לכם, שמסרבים להגדיר "שוֹנוּת" בניסוח אובייקטיבי, יש מום כזה של... בסדר. אני מפסיק. אני רואה שאתה כבר רושם לי תלונה על הטחת האשמת שווא נגד המה שאתה מייצג. אני לוקח את דברי בחזרה. מה אני אגיד לך? מטבעי אני לא מוכיח בשער כזה ו... בכל אופן, אליקו ואשתו עזבו את הארץ לקנדה, והם חיים שם באושר ובעושר. כי שם מקבלים בטבעיות ובאמפטיה את התכונה הזאת, שהפכה אצלנו למילת גנאי נוראה, ה"שְׂמֹאלִיוּת", כמו אלה מאיתנו שהיא חלק ממהותם. "השְׂמֹאלִיים", השם ישמור...
מה שמחזיר אותנו לחבר שלך, שהתפוצץ עלי בבית הקפה "כאן", והדף אותי בכוח אל הקיר. הוא הרי אוּמַן ללוחמה מכסחת נגד איטרי יד ימין והתכונן לחסום בימינו מכת שמאל שלי, אם אעז להתקומם נגד הברוטליות שלו - ואז להנחית עלי מהלומה ימנית משתקת. ואז הוא חטף ממני בומבה ימנית מהממת בפרצוף. הוא לא היה מוכן לכך בכלל. מאיפה לו לדעת שאני בעצם שייך למיעוט שבמיעוט שנקרא "דוּ־יָדִי", כזה שמסוגל להפעיל את שתי ידיו ביכולת שווה.
קח את זה כזעקה, כמו, "די! נשבר לי הזין!". אני יודע שזה לא יעזור לי, בסופו של חשבון - ושכל מה שהסברתי זה בשבילך סתם SMALL TALK - אבל כמו שאמר מישהו חכם, ״יוּ לֶפְט דֶה רַיְיט אֶנְד דִיד אֶ רַיְיט מוּב - אֶנְד ווֹט אִיז לֶפְט רַיְיט בִּיהַיְינְד, אִיז דֶה רַיְיט תְּ׳ינְג טוּ בִּי אוֹן דֶה לֶפְט סַיְיד״. זה לא צופן סודי. זה משחק מילים שאי אפשר לתרגם. סליחה, אדוני החוקר. מי שיבין יבין.